הוועדה המסדרת של הכנסת ה-22 יכולה להקים את ועדת הכנסת כדי לדון בבקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעניק לו חסינות. כך אומר (יום א', 5.1.20) היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, במכתב ששיגר ליו"ר הוועדה, אבי ניסנקורן (כחול-לבן). הוועדה תוכל לדון גם בבקשתו של השר לשעבר חיים כץ למתן חסינות.

משמעות עמדתו של ינון היא, שיו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, יתקשה להימנע ממילוי דרישתה של כחול-לבן להקים את ועדת הכנסת. מתן חסינות מחייב את אישור ועדת הכנסת, ואם זה ניתן - את אישורה של מליאת הכנסת. כיום יש רוב נגד מתן חסינות לנתניהו, לאחר שישראל ביתנו הודיעה שתתנגד לבקשתו. אם אדלשטיין יסרב להקים את הוועדה, צפויה עתירה לבג"ץ - ובית המשפט העליון יצטרך להחליט האם לנקוט צעד הנדיר של התערבות בסדרי עבודתה של הכנסת.

ינון דוחה את עמדתו של יו"ר סיעת הליכוד, מיקי זוהר, לפיה קיום דיוני חסינות אינו הולם את הנוהג לצמצם את היקף דיוני המליאה והוועדות בפגרת בחירות. עוד טען זוהר, כי הכנסת איבדה את אמון הציבור בשל התפזרותה, קשה יהיה להשלים את הדיונים עד הבחירות בעוד חודשיים ובכל מקרה - החסינות תהיה רק לכנסת הנוכחית.

לדברי ינון, אכן "מכוח נוהג רב שנים בפגרת הבחירות הכנסת מחילה על עצמה מגבלות משמעותיות שככלל מונעות דיונים בנושאים שנויים במחלוקת". אולם חוק חסינות חברי הכנסת קובע, כי בקשה לחסינות תידון "בהקדם האפשרי", וזאת כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בערך השוויון הטמונה בעצם מתן החסינות. בהתנגשות בין שני אלו, "עמדתי היא שהנוהג שלא לקיים דיונים שנויים במחלוקת במהלך פגרת בחירות, אינו יכול
לגבור על הוראת חוק מפורשת ועל סמכויות שהכנסת וועדותיה ממשיכות לאחוז בהן גם בתקופה זו".

לצד זאת מדגיש ינון, כי "הדברים אמורים כל עוד אין מדובר במצב שבו הליכי הדיון בבקשות החסינות מתחילים ימים ספורים לפני מועד הבחירות. כאשר ההליכים מתחילים ימים ספורים
לפני הבחירות, אין זה אפשרי, כעניין אובייקטיבי, להתחיל ולהשלים את הליכי הדיון בבקשות החסינות בכנסת היוצאת". דברים אלו עשויים להוביל את אדלשטיין לנסות ולעכב את הקמת ועדת הכנסת עד מועד קרוב ככל האפשר לבחירות ב-2 במארס.

ינון גם מקבל את הצעתו של ניסנקורן, לפיה הרכב ועדת הכנסת יהיה זהה להרכב הוועדה המסדרת. בוועדה זו 31 חברים, ויש בה רוב לסיעות המרכז, השמאל, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו.