על מועצת הרבנות הראשית לקבוע בתוך שנה כללים לבדיקה מחדש של יהדות, כולל השימוש בבדיקה גנטית. כך קובע (יום ד', 22.1.20) בית המשפט העליון, לאחר שהרבנות הסכימה שיש צורך בנוהל כתוב.

השופט ניל הנדל אומר כי כיום אין נהלים ברורים לשאלה מתי יוצע לאדם לערוך בדיקה גנטית לצורך בירור יהדותו ומה תהיה משמעותו של סירוב מצידו לבדיקה כזאת. "הסוגיות של בדיקה גנטית, אפשרות הסירוב ומשמעותו - רגישות ביותר. קיומו של נוהל שלא הועלה על הכתב מוסיף רובד של קושי על הקושי. העדרו של נוהל כתוב עלול להביא להעדרו של נוהל בלתי כתוב", הוא אומר. לדבריו, נציגי הרבנות והמדינה הציגו בדיון עמדה בלתי עקבית ואף סותרת, ולכן יש מקום לנוהל כתוב.

הנדל מציין, כי נציג הרבנות הראשית הסכים, לאחר שמיעת דברי השופטים בדיון, להביא את הסוגיה בפני מועצת הרבנות. לכן, הוא אומר, נכון יהיה להעניק לה שנה לקביעת הנהלים, ולאחר מכן - במידת הצורך - ניתן יהיה לעתור שוב, אם בשל העדר נהלים ואם נגד הנהלים שייקבעו. השופט ג'ורג' קרא הסכים איתו: "קיומם של כללים ברורים וכתובים ייתר מחלוקות ותחושת אפליה בעתיד".

השופט נעם סולברג הסכים עם התוצאה, אם כי הסתייג מחלק מהנמקתו של הנדל. לדבריו, ממילא יש צורך בהסכמתו של הנבדק לביצוע הבדיקה ובאישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול. הוא גם מציין, כי מדובר לכל היותר במקרים בודדים בשנה מבין 4,000-3,000 בקשות לאישור יהדות, המאושרות בשיעור המתקרב ל-100%.

לדעת סולברג, "מסופקני אם יש צורך בגיבוש כללים בכתב; ייתכן כי נזקהּ של הנוקשות שבעיגון כללים בכתב, רב על תועלתהּ, ואולי מוטב להותיר לבית הדין גמישות בהפעלת שיקול דעת בהתאם לדין, להלכה, ולראיות. בקביעת כללים כתובים, אין בהכרח
פתרון לכל תרחיש אפשרי שיבוא בשערי בית הדין. על הדיינים לעשות כחכמתם, בשׂום שכל וברגישות, כנדרש בנסיבותיו של כל עניין העומד על הפרק".

העתירה הוגשה בידי ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ועשרה עותרים נוספים. הנדל וקרא חייבו את המדינה והרבנות בהוצאות בסך 4,000 שקל; סולברג סבר, כי יש לחייב את העותרים בהוצאות. את העותרים ייצגו עוה"ד איתן הברמן ומישל נגר, ואת הרבנות והמדינה - עוה"ד פנחס גורט ושוש שמואלי. מישראל ביתנו נמסר כי לא תסתפק בשינויים בנהלים, אלא תדרוש שינוי יסודי בהליכי בירור יהדות, ובמסגרת ההסכמים הקואליציוניים תדרוש התחייבות לחוקק בהליך מזורז את הצעת החוק לתיקון חוק מידע גנטי.