בית המשפט העליון הורה (יום ג', 28.1.20) לשחרר אדם ממאסר בשל בזיון בית המשפט, לאחר שהשתכנע שהמאסר לא יגרום לו לקיים את פסק הדין נגדו.

בית המשפט המחוזי בנצרת חייב את מיקי אילוז להחזיר מחשבים שלקח מחברת י.א מרכז מזון כפר תבור, המצויה בהליכי חדלות פרעון. אילוז טען וממשיך לטעון שהמחשבים אינם ברשותו, למרות שפסק הדין הקובע את ההפך הוא חלוט ולמרות שורה של הליכים שננקטו נגדו בשל בזיון בית המשפט.

בשנתיים האחרונות אישר בית המשפט העליון להטיל על אילוז קנס בסך 1,000 שקל לכל יום בו אינו מקיים את ההחלטה ולאחר מכן אישר את מאסרו בשל אי-קיום פסק הדין, תוך שהוא מטיל עליו הוצאות בעשרות אלפי שקלים. לפני שבועיים הורה המחוזי לאסור את אילוז ל-21 יום נוספים, לאחר שכבר ריצה שלוש תקופות מאסר כאלה. אילוז ערער לעליון על ההחלטה.

השופט יצחק עמית אומר, כי אין לקבל את טענתו של אילוז לפיה המחשבים אינם ברשותו, שכן כאמור קיים פסק דין חלוט הקובע את ההפך. אולם מדובר במקרה חריג בו אי-קיום פסק הדין נובע מהטענה לפיה אין לממרה יכולת פיזית לקיים אותו - שכן, כאמור, לדברי אילוז המחשבים אינם ברשותו ולכן אינו יכול להחזירם. לכן, השאלה היחידה כעת היא האם יש טעם בהמשך מאסרו.

עמית משיב בשלילה על שאלה זו. הליכי הביזיון אינם עונש, אלא נועדו לכפות את קיום פסק הדין. "האפקטיביות של הליכי בזיון בית משפט בכלל ופקודת מאסר בפרט היא תלוית נסיבות, ועל בית המשפט 'לתפור' חליפת סנקציות בהתאם למידותיו של הממרה ולהערכת הסיכוי לכך שהסנקציה תביא את הממרה לציית לצו בית המשפט". כאשר מתברר שהליכי הביזיון אינם אפקטיביים, ממשיך עמית, אין טעם לחזור עליהם שוב ושוב.

"במקרה שלפנינו, עומדות רגלנו בתקופת המאסר הרביעית, ולאחר שהמשיב ריצה כמחצית התקופה. בנקודת זמן זו איני רואה תוחלת בהמשך המאסר, נוכח הסיכוי הקלוש שיהא בכך כדי להביא 'לשבירתו' של המערער ולהודאתו כי המחשבים עדיין בשליטתו או כי הוא שהשמיד אותם. משכך, אין תכלית בהמשך מאסרו של המערער, ודין הערעור להתקבל", אומר עמית. עם זאת הוא מדגיש, כי בית המשפט המחוזי יוכל להטיל על אילוז סנקציות נוספות על-פי החוק - כולל מאסר.

השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא הסכימו עם עמית. את אילוז ייצג עו"ד יובל יועז, את מרכז מזון ייצגה המנהלת המיוחדת עו"ד גילה חכמון, ואת הכנ"ר - עו"ד אסף ברקוביץ.