חוקרות ישראליות הנביטו תמרים מזרעים מזן נכחד בני 2,000 שנה - שישה עצים מוצגים כעת בקיבוץ קטורה שבערבה. העצים החדשים, מצטרפים ל'מתושלח', עץ ותיק יותר שנבט בשנת 2005, וצפויים להניב פירות תוך מספר שנים. מלבד ההישג המיוחד, המחקר, שפורסם לראשונה בכתב העת המדעי היוקרתי: Science Advances, שופך אור על שיטות חקלאיות קדומות לטיפוח ולשיפור זנים של עצי פרי.

הזרעים התגלו באזור מצדה באמצע שנות השישים, במסגרת חפירותיו של מי שהיה הרמטכ"ל וסגן ראש הממשלה לשעבר יגאל ידין, מתחת להריסות בגישה לארמון הצפוני. עם השנים הועברו הזרעים לידיה של ד"ר שרה סלון, מנהלת מרכז המחקר לרפואה טבעית על שם בוריק בבית החולים הדסה עין כרם, אשר החליטה למצוא דרך להנביטם ולשחזר את הזן הנכחד.

ד"ר סולווי, החלה בסדרת ניסיונות שונים להנבטת הזרעים העתיקים, ובסופו של דבר, בשנת 2005, הצליחה להנביט אחד מהם, במה שנחשב אז להישג בלתי נתפס מבחינה בוטנית. אותו עץ, המכונה "מתושלח" נחשב אז לשחזור ייחודי של הזן העתיק ביותר שהונבט וצמח, ומשך תשומת לב בינלאומית רחבה.

עם זאת, 'מתושלח' התגלה כעץ זכר, ולכן הוא אינו מניב פרי. לפיכך, במהרה החלו מאמצים להנביט זרעים נוספים: מבין הזרעים שהתגלו באותן חפירות ארכיאולוגיות במצדה, נבחרו 32 זרעים, ומתוכם 6 הונבטו בהצלחה. הזרעים הונבטו בתהליך שהתבסס על חימום והוספת לחות באיטיות ובהדרגה בשילוב חומצה ג'יברלית, הורמון צמחי מקדם נביטה, ודשנים אנזימטיים.

למרבה המזל ולשמחתם של החוקרים העוסקים במלאכה, שניים מהעצים החדשים התגלו בבדיקת דנ"א כנקביים וצפויים תוך מספר שנים להניב את הפרי הנכחד. בתחילת 2019, שלושה מששת העצים, שזכו מד"ר סולווי לשמות - אדם, יונה וחנה, הועברו מהחממה לנטיעה בפארק המחקר והמבקרים על שם דניאל פישל וסילביה ניל, במתחם מכון הערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה.

בשנים הקרובות, ינסו החוקרות להשתמש באבקה הזכרית של 'מתושלח' כדי להפרות את הנקבות העתיקות החדשות. נותר עדיין לראות אילו פירות תמר יתקבלו והאם הם יהיו תואמים את התהילה ההיסטורית של התמר התנ"כי ותכונותיו הרפואיות.