שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, דחה על הסף (יום א', 12.4.20) עתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על בנימין פוטין. כמו בשתי עתירות קודמות של אותם עותרים, גם הפעם נקבע שהיא מוקדמת מדי שכן הנשיא ראובן ריבלין טרם ביצע צעד זה. מפסק הדין עולה, כי אם וכאשר תוטל ההרכבה על פוטין - יהיה בג"ץ מוכן לדון בעתירה לגופה.

את העתירה הגישו, בין היתר, ראשי השב"כ לשעבר כרמי גילון ויובל דיסקין; המדענית הראשית לשעבר, ד"ר אורנה ברי; המדענית פרופ' רות ארנון; מפקד חיל-האוויר לשעבר, אביהו בן-נון; ואלוף פיקוד המרכז לשעבר, אילן בירן. כאמור, מדובר בעתירה שלישית של אותה קבוצה, וגם שתי הקודמות נדחו על הסף - האחת בשל היותה מוקדמת מדי והשנייה משום שהמשימה הוטלה על בני גנץ.

שטיין אומר: "במצב דברים זה וברוח ימים אלה, עלינו לשאול את השאלה של פסח: במה השתנתה עתירה זו משתי קודמותיה? העותרים סבורים, כי עתירתם הנוכחית שונה מקודמותיה בשל התרחיש שבו הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על פוטין, שנגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות שיש עמן קלון. לדברי העותרים, תרחיש זה עשוי להתממש תוך הזמן הקרוב, לאחר שח"כ גנץ ביקש מהנשיא ארכה בת שבועיים להקמת הממשלה והנשיא דחה את בקשתו.

"דא עקא, שהנשיא לא קיבל החלטה להפקיד את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ פוטין. בנסיבות אלו, אין מנוס מן המסקנה כי עתירתם הנוכחית של העותרים השתנתה אומנם מעתירתם השנייה, אך איננה שונה במהותה מעתירתם הראשונה בהיותה גם כעת עתירה מוקדמת, אשר איננה נכנסת לאחד החריגים המצדיקים ומאפשרים את שמיעתן של עתירות כאלה... אם וכאשר לשאלה שהעותרים העלו בעתירתם תהא משמעות מעשית, נוכל להתייחס אליה".

העותרים טענו, כי מוטב להסיר מראש את האי-ודאות סביב כשירותו של פוטין להרכיב את הממשלה. שטיין אינו מסכים איתם: "פי שקבעה הנשיאה [אסתר] חיות בעתירה הראשונה, הדבר אינו בהכרח כך מקום שמדובר במהלכים בזירה הפוליטית בתקופה רגישה ומורכבת זו. כך הוא לגבינו וכך הוא גם לגבי היועץ המשפטי לממשלה: החלטתו להימנע, בשלב הנוכחי, ממתן חוות דעת בשאלה העיקרית איננה לוקה באי-סבירות קיצונית או בפגם אחר אשר עשוי להצדיק את התערבותנו".

השופטים יצחק עמית ויעל וילנר הסכימו עם שטיין. את העותרים ייצגה עו"ד דפנה הולץ-לכנר.