חשיפת News1: מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, מתמקד בבדיקתו בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה, הד"ר אביחי מנדלבליט, בשאלה: מי הגורמים שפעלו ליצירת מצג מטעה בפני בית המשפט העליון, ואף הטעו את ועדת האיתור בראשה עמד השופט (בדימ') אשר גרוניס, לפיה תיק החקירה נגד מנדלבליט בפרשת הרפז נסגר בחוסר אשמה - וזאת על-אף שתיק החקירה נגדו לא נסגר בחוסר אשמה.

נקדים ונאמר: מנדלבליט מנסה לשבש את בדיקתו המשפטית של אלדד - בדיקה הנערכת מכוח תפקידו וסמכותו של אלדד כמ"מ פרקליט המדינה - באופן המעלה חשד לניסיון לשבש הליכי חקירה ומשפט. בתקופתו של שי ניצן, כפרקליט המדינה, היה מנדלבליט מוגן אך סחיט (ראו: "מנדלבליט חשוף לסיכון ולפרישה"). עם מינוי אלדד, השתנה מצבו. מידע שמגיע, נבדק. לכן פועל עתה מנדלבליט, מתוך שיקולים אישיים וזרים, לסילוקו של אלדד מתפקידו. מטרתו: לעצור את הבדיקה, בכל מחיר. מנדלבליט מצוי בניגוד עניינים מובהק, השולל ממנו כל מעורבות בנושא הארכת מינויו של אלדד. למרות זאת, ובהגנת חלק ניכר מאמצעי התקשורת, הוא ממשיך בשלו, דבר זה מהווה עבירה פלילית.

כיצד חמק מנדלבליט מהמרשם הפלילי


על-פי הדין, מקום בו תיק לא נסגר בעילת חוסר אשמה - חייב להופיע במרשם הפלילי רישום פנים-משטרתי על אודות סגירת התיק, וכן עילת הסגירה עצמה. הכזבים שנמסרו מצד בכירים בפרקליטות, וה"סידור" המיוחד והמושחת שנעשה עבור מנדלבליט, נועדו, בין היתר, למנוע רישום פנימי שעלול להנציח הכתמתו, במרשם הפלילי - המנוהל על-ידי משטרת ישראל.

מבדיקת News1 עולה, כי הטעיית בית המשפט העליון וועדת האיתור לבחירת יועץ משפטי לממשלה היא שאיפשרה את מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למרות עתירת תנועת אומ"ץ, שהוגשה ביוזמת אריה אבנרי ז"ל ויועצה של התנועה, עו"ד פנחס (פיני) פישלר; והם שגרמו מאוחר יותר לטיהורו כביכול של מנדלבליט, בדיעבד, ולהטעיית שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, שקבע בפסק דין עליו חתם (בערעור שדרש הסרת צווי איסור פרסום על קלטות ותמלילי חקירת מנדלבליט, אשכנזי ואח'), כי תיק החקירה נגד מנדלבליט נסגר בחוסר אשמה. קביעה זו אינה נכונה, עובדתית.

חמור מכך: קביעתו השגויה של סולברג משמשת את הפרקליטות, גם בימים אלה, "לגלגל" את "תוצרי" הכזבים ומצגי השווא - משל מנדלבליט באמת טוהר מהמעשים שהתגלו, בעילה של חוסר אשמה; והיא אף משמשת את הפרקליטות, בתשובותיה לבית המשפט העליון ומול כלי התקשורת, כדי לייצור מצג לפיו אין מקום ודחיפות לשחרר מצווי איסור פרסום את הקלטות ומסמכי החקירה בפרשת הרפז.

בניגוד לכזבים, כאמור, וינשטיין נמנע במקביל מסגירת התיק בעילה של העדר ראיות מספיקות. בהחלטתו המנומקת הוא פרט כדבעי: את שקריו של מנדלבליט; את המידע שהסתיר והתגלה בחקירה; ואת מעשיו הפליליים שגלשו גם לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט - כשהדליף מידע באופן בלתי חוקי על פרטי החקירה, לארז וינר ולגבי אשכנזי.

וינשטיין קבע בהחלטתו, כי גם אם לא נמצאו די-ראיות להגשת כתב אישום נגד מנדלבליט, יש להוקיעו ולגרום לסילוקו מתפקיד מזכיר הממשלה. מכוח החלטה זו מצא וינשטיין לנכון לשגר מכתב מקיף לראש הממשלה בנימין פוטין, ודרש להביא בפני הממשלה את המלצתו: להפסיק את כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה. פוטין לא כיבד את המלצת וינשטיין ולא עשה מאומה בנושא. את מכתבו המלא פרסמנו ב-News1.

"יד רוחצת יד"

ל-News1 נודע, כי פרקליט המדינה שי ניצן, וגורמים בכירים נוספים במשרד המשפטים, הם שבחשו ויצרו מצג כוזב - וזאת בניגוד לחוות דעתו ולהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אשר בכוונת מכוון: נמנע מסגירת התיק נגד מנדלבליט בעילה של חוסר אשמה. על-פי הדין, מרגע שוינשטיין קיבל החלטה שאינה סגירת התיק בעילת של חוסר אשמה, לא יכול היה שום גורם בפרקליטות, בהעדר סמכות, לדון כערכאת ערר בנושא הסגירה. הגורם היחיד המוסמך היה בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, אך מנדלבליט בחר שלא לפנות שוב לבג"ץ, משיקוליו הוא - כפי הנראה נוכח זאת שהכיר באפסות סיכוייו.

נזכיר, כי פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, שסייע כאמור לעיל למנדלבליט, זכה לאחר מכן להגנתו בעניינים שונים, לרבות: לאחר שנציב תלונות על פרקליטים, השופט (בדימ') דוד רוזן, קבע כי ניצן הוביל, שלא כדין, למניעת חקירה פלילית נגד חברו האישי, מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו; ועוד קודם לכן, גונן מנדלבליט על ניצן, כשנמצא כי ניצן נתן ידו להגשת תצהירים כוזבים בעניין פעילות המכון לרפואה משפטית בבדיקה שנערכה במכון בפרשת זדורוב. בפועל, הסתמנה תופעה מושחתת: "יד רוחצת יד".

ל-News1 נודע, כי אלדד החליט לבדוק נושא זה, בעקבות המידע שהובא לידיעתו, לפיו גורמים בכירים בתוך צמרת הפרקליטות בחשו ופעלו שלא כדין "למרק" את חטאיו של מנדלבליט וליצור מצג, גם אם בלתי פורמלי, כאילו תיקו נסגר בחוסר אשמה. בדרך זו "קנו" לעצמם מעמד מיוחד אצל היועץ המשפטי לממשלה, דבר שאיפשר להם לתמרנו בתיקים שונים ו/או לזכות ממנו לשיתוף פעולה ואף להגנה בעניינים אחרים. הבדיקה שעורך אלדד עלולה לחייב בדיקה ו/או חקירה פלילית מקיפה נגד כמה בכירים בפרקליטות - דבר המעורר אצל חלק מהם חשש כבד והתנגדות עזה למהלכיו של אלדד.