ועדת הכספים דנה (יום ב', 6.7.20) במצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות ותושבי היישובים בהם נקבעו סגר או הגבלות תנועה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "יש מצב שבו יותר ויותר קובעים הגבלות תנועה בישובים שונים ושכונות שונות, ויש גם סגר מלא בחלק מהמקומות. אנחנו עוסקים בנושא הכלכלי - אם אתה סוגר עיר או שכונות בעיר, הרשויות המקומיות כורעות תחת הנטל, פעמים רבות אלה רשויות במצב סוציו אקונומי נמוך, אבל לא רק. מצד שני איך את מחייב אנשים בארנונה בעסקים, ואם שני בני הזוג בחל"ת, אין להם כסף לשלם מיסים, איך אתה מתמודד עם זה? המצב היום בלתי נסבל".

מרדכי כהן, מנכ״ל משרד הפנים: "צריך להבין מה קרה במשרד הפנים מהרגע שנפלה עלינו הקורונה. נדרשנו לפעול במספר מישורים - הראשון, פנו אלינו רשויות וסקטורים מהמגזר העסקי, ואמרו לנו, אתם יכולים לסייע עם הנחות ופטורים בארנונה. אני רוצה לשבח את משרד האוצר, 2.8 מיליארד שקל אפשרו 3 חודשי פטור מארנונה עסקית לעסקים. התנאי היחיד של שר הפנים היה בלי לסכן את הרשויות המקומיות, שקיבלו את אותו תקציב כדי לתת את הפטור. הרשויות קיבלו ביטחון ואופק של 3 חודשים, זה לא סוד, הן לא היו מצליחות לגבות את הכספים. כך הרשויות קיבלו את התקציב כאילו אין קורונה, והעסקים קיבלו כלי פשוט מאוד ויעיל, והיום כולם שבעי רצון מהמלך הזה. אמרנו לאוצר שיש אפשרות לעשות עוד פעימה, אם כולם מברכים על זה, באוצר לא רק שאין התנגדות, אלא יש ישיבה היום לבחון איך מפיקים לקחים ועושים פעימה נוספת, תוך התאמות. זה הוכיח עצמו בצורה יעילה ופשוטה".

"לצד כך, אם יש למישהו מחשבה שיהיו קיצוצים בתקציב ביחס ל-19, אז לא עשינו כלום. לא יעלה על הדעת שיהיה קיצוץ לרשויות המקומיות, אלה אותן רשויות שנשענות על תקציבי המדינה. אי-אפשר ביד אחת לתת להם וביד שנייה לקחת להם".

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי: "השלטון המקומי תרם 140 מיליון שקל מתוך כיסו ובנוסף גם הפייס עזר ונתן כ-150 מיליון ש״ח. המטרה היא שתהיה הנחה לבעלי עסקים. הצפייה שלנו היא לקבל עזרה מהממשלה, כי בקרוב יהיו עוד רשויות שיהיו חייבים את עזרתה. הרשויות צריכות את הכסף היום. הכסף שמתעכב גורם לעיריות לצבור עוד חובות ורביות בגלל שהן לוקחות את החובות על עצמן. הכי טוב להעביר את הכסף ישירות לעסקים בלי שום משרד כזה או אחר. אסור שהיד תהיה קלה על הסגר, מי שמכיר את העיר בצורה הטובה ביותר הם ראשי הרשויות, לכן צריך להעביר את הטיפול אליהן בשיתוף עם פיקוד העורף שיודעים לטפל באירוע בצורה הטובה ביותר ולנהל אותו".


יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד: "יש מאות פניות למוקד העירייה לסיוע בקבלת מזון. התושבים שנמצאים בהסגר, ברובם חרדים, אנשים עם עסקים קטנים עם מצוקות יום יומית של פרנסה. עסקים קטנים נסגרו בגלל ההגבלות, זו דוגמה לאיך הגבלות, סגר והשבתה של מערכת חינוך משפיעה באופן ישיר על התושבים עצמם ועל קופת העירייה לטווח הקצר והארוך. הפטור מארנונה גבה מהעירייה סכום של כ-10 מיליון שקלים. ההוצאות השוטפות בנושא ניקיון, הסברה ואכיפה מוגברת גוררות את העירייה להוצאות גדולות. כבר השנה העירייה הוציאה כ-40 מיליון ש״ח מקופתה".

ח״כ קטי שטרית: ״צריך להעניק לראשי ערים יותר סמכויות. כשאומר ראש העיר שהוא מבקש יותר אכיפה ויותר סיוע, אפשר לחרוג. צריך להטיב עם ראשי העיר לצד התקציב שנותנים להם״.

ח"כ ינון אזולאי: "המנגנון שהיה הכי יעיל, ללא ביורוקרטיה, היה מנגנון משרד הפנים בתחום הארנונה, חשוב שזה יחזור על עצמו עכשיו. בגל הקודם היה את הפינוי למלוניות, משרד הפנים לקח את זה על עצמו, וטיפל ברשויות הערביות והחרדיות. השאלה מה קורה היום, האם מישהו מטפל בזה, אנחנו שומעים שהנושא צולע. אני מסכים שאסור שתהייה פגיעה ב-2020 בתקציב הרשויות".

ח״כ ניר ברקת: "הסיוע הישיר שנתנו וצריך לתת לבעלי עסקים, הוא פי עשרה מהיקפי הארנונה. המדינה צריכה לעזור לעסקים בסדר גודל יותר גדול, באמצעות סיוע ישיר. המדינה בהשוואת דוחות מע"מ, יודעת לומר על כל עסק, אם הוא פצוע קשה או לא פצוע קשה. אז כל הסרבול עם הארנונה יהיה מיותר. מה שצודקים ראשי הערים, שיש להם פגיעה קשה. צריך להתחשבן בנפרד עם ראשי הערים ועם ראשי העסקים".

מנחם שפירא, סגן ראש עיריית בני ברק: ״החמ"ל של עיריית בני ברק הוא הטוב בארץ, אנחנו מקדימים את משרד הבריאות 10 צעדים קדימה. שאנחנו מדברים על פתרון לבעיית הקורונה, זה לבודד את החולים ולהותיר את העיר נקייה מחולים ואז היא יכולה לתפקד. יש כיום 207 אלף תושבים בעיר, מתוכם 550 חולים, שאותם אנחנו מבקשים להוציא למלונות, כדי לנקות את העיר מחולים, אבל פיקוד העורף מאוד איטי. שאנחנו מוציאים אותם ומשאירים את העיר נקייה, אין בעיה לעיר. לסגר אין שום משמעות, מלבד להרוס את העסקים. יש לדאוג לשיפוי מיוחד לעסקים שנפגעו מסגר, לא דומה הדין לעסקים שסובלים גם מקורונה וגם מסגר ליתר העסקים. העסקים קורסים, אנחנו רואים עסק אחר עסק שנסגר".

יו״ר הוועדה גפני: ״אני מסכים עם ההצעה לעניין הסמכויות לרשויות. אם הן היו מקבלות סמכויות, המשמעות הייתה פחות חולים ונדבקים ויותר טיפול ועצירת שרשרת ההדבקה״.

מנכ״ל משרד הפנים: "רשויות המקומיות יכולות לסיים את 2020 בצורה קשה מבחינה כלכלית. התנאי הראשון שלנו זה שלא יהיה קיצוץ בתקציב 2020 ביחס ל-19. בנוסף צריך לעזור לרשויות שלקחו הוצאות שלא היו רגילות לשלם עליהן בעקבות הקורונה, נוער במצוקה, סיוע לנזקקים. הרשויות רתמו את כל הגופים וסייעו לאוכלוסיות מורכבות, ועכשיו הם צריכים להתעסק עם החשבון, ונצטרך לסייע".

"לגבי סמכויות - זה נאמר בצורה כללית, אני רוצה לפרט: דרישה ראשונה של הרשויות היא שיהיה להם מידע, אין להם מידע לגבי איפה החולים וכו'. מונעים זאת מהם. דבר שני, זה בקשה לא להידרש לכל הגופים כמו פיקוד העורף, שאם יתנו לרשות תקציב, היא תדע להתקשר עם מלוניות. אבל יש הבדל גדול בין הרשויות, אני רואה יתרון בנקודה הזו שפיקוד העורף מעורב בזה, רק שהוא צריך להיות יותר אפקטיבי. הייתי נזהר מלומר, שכל הרשויות יכולות לטפל בזה".

איתי טמקין, משרד האוצר: "לגבי הרשויות סייענו לחלשות תוך כדי השנה, לגבי החזקות זה על השולחן. כל זה מתנקז לתקציב המדינה שיגיע בימים או בשבועות הקרובים, תוך פגיעה מינימלית אם בכלל בתקציב משרד הפנים ב-2020".

יו״ר הוועדה סיכם את הדיון: ״אני מבקש לדעת, מנכ"ל משרד הפנים, ממש בדחיפות, על כמה כסף אנחנו מדברים, מה ההפסד של ערים או שכונות עם הגבלות תנועה. דבר שני, הוועדה מבקשת לאפשר לרשויות המקומיות, יחד עם פיקוד העורף, לקחת אחריות על נושא הקורונה בעיר. העיריות היו יכולות לטפל בבעיות של פינוי מהיר של תושבים. זה חיי אדם. צריך לאפשר, ומשרד הפנים הוא משרד גדול, יש רשויות שיהיה קשה לתת להן, אבל יש רשויות רבות שצריך לאפשר להן. לצד כך, אני פונה לאוצר, לגבי העסקים שבאותם רובעים, שנפגעו כתוצאה מהטלת הגבלת תנועה או סגר, יש לתת להם סיוע נוסף על הסיוע שניתן ליתר העסקים בארץ. לא נעמוד מהצד שאנשים יפגעו כתוצאה מסגר. אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה, אם יש ישיבה שלא עומדת בהנחיות, לסגור מיד, אבל אני נגד אמירה כוללת לסגור. יש ישיבות שלא נדבק בהן אדם אחד. אמרתי לרה"מ, מה נבקש מהקב"ה כדי למנוע את המגיפה אם לא ילמדו".