תמותת התינוקות הערבים כפולה מאשר יהודים

בחברה הערבית שיעורי תמותת התינוקות (5.4 מיתות לאלף לידות) גבוהים יותר מפי 2 מאשר בחברה היהודית (2.4 מיתות לאלף לידות). בחברה הערבית-הבדואית בנגב השיעור גבוה בצורה משמעותית (בין 12 ל-16 מיתות לאלף לידות). כך דווח (יום ב', 26.10.20) בדיון הוועדה המיוחדת לזכויות הילד שעסק בנושא שיעורי תמותת תינוקות.

המשתתפים בדיון, חברי כנסת וכן רופאים ואנשי מקצוע נוספים, אמרו שכדי למנוע את המוות הבא יש להרחיב משמעותית את מערך טיפות החלב והמרפאות השונות המספקות שירותי בריאות הציבור, לצד פעילות הסברה והעלאת מודעות בקרב משפחות ואימהות. כמו-כן, עלה בדיון כי משרד הבריאות הפסיק את התוכנית להכשרת אחיות ערביות בנגב שהתקיימה באוניברסיטת בן-גוריון, וזאת למרות מחסור של מאות אחיות ועשרות תחנות טיפות חלב בחברה הערבית.

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף ג'בארין סיכם: "למרות הנתונים הקשים, אין למשרד הבריאות תוכנית להתמודד עם שיעורי תמותת התינוקות בחברה הערבית. גם בתוכנית 922 אין פרק לגבי בריאות. אנו דורשים לתקצב תוכנית חירום, לרבות הקמת עשרות טיפות חלב חסרות ביישובים הערבים והכשרת מאות אחיות ערביות".

לפי הדוח שהציג ארגון רופאים לזכויות אדם לוועדה עולה כי בחברה הערבית מתים 5.4 תינוקות בשנה הראשונה לכל אלף לידות לעומת 2.4 בחברה היהודית. בקרב החברה הערבית-בדואית בנגב המספר יותר מפי 5 (12 ואפילו 16 מיתות לכל אלף לידות). יותם רוזנר, נציג הארגון אמר: "כל עוד החברה הערבית לא עומדת בראש סדר העדיפות למקבלי ההחלטות תמשיך תמותת התינוקות ואפילו נראה ירידה בתוחלת החיים".

ד"ר דינה רחל צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, הסבירה בפני הוועדה כי רק השבוע המשרד גייס נציגה להסברה באוכלוסייה דוברת השפה הערבית ואמרה: "ישנה התייחסות תמידית לנושא במשרד, והפערים מצטמצמים". בעניין ועדות ותוכניות על התמודדות המשרד מול התמותה בקרב תינוקות השיבה צימרמן כי ישנה קבוצת עבודה שעובדת על נוהל חדש שיתפרסם לאחר ישיבת ועדת המרכזים לרפואה דחופה המורכבת מנציגים מכמה בתי חולים בארץ.

ח"כ סעיד אלחרומי תיאר את הקשיים והאתגרים שהאוכלוסייה הבדואית בדרום עוברת ואמר: "אני תושב הנגב ולא פלא כי התמותה הגבוהה ביותר היא בקרב האוכלוסייה הבדואית, מפני שהיא המודרת ביותר, הסבל שלה כבר ידוע אצל כל מקבלי ההחלטות. ונושא התשתיות הוא מרכזי וקריטי לטובת ההתמודדות עם תמותת התינוקות בחברה".

סיבה נוספת שגורמת לעלייה באחוזי התמותה בקרב ילדים היא תאונות בחצרות הבתים, בזמן שהייתם של הילדים בסמוך או באזור הרכב לדברי נציגת המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים - בטרם וראש תחום ממשל יעל מיטלמן. מיטלמן הציגה בפני הוועדה את האירוע שמתקיים באחד היישובים לטובת זמן הפנאי והבילוי עבור הילדים בחברה הערבית ואמרה: "היום אנחנו מקיימים בשיתוף פעולה יחד עם מרכז "אג'יק" שיפוץ באחד המסגדים בכדי ליצור מרחב לבילוי ולמשחק לילדים המתגוררים באזור המסגד, המרחב יאפשר לבלות ולשחק במתחם ייעודי ולא בכבישים".

מהזווית הפרקטית וההתנהלות מול הילדים בגנים ובמסגרות החינוכיות שמעה הוועדה את דבריה של נציגת העמותה הישראלית אמינה אל עטאונה, שאמרה: "אני מאמינה שיש לתת לטיפות חלב את הכלים הרלוונטיים להעלאת מודעות באמצעות האחיות, וגם להביא להעלאת מודעות בקרב האימהות באמצעות גני הילדים ביישובים השונים".

על שורה ארוכה של סיבות שגורמות לתמותה בקרב התינוקות בחברה הבדואית בדרום הביא גם נציג ארגון מכון הנגב אג'יק אילן עמית, ואמר: "דוח התמותה מסתיר את החיים של הסבל האיום וההפלות השונות ועוד. המחסור בכוח אדם הוא בולט במיוחד, כאשר ישנו צורך בסיסי שמחייב זאת ובמיוחד שהאחיות המטפלות ידברו בשפת האם של המטופלים".

כמו-כן עמית תיאר צריכת שירותי רפואה מגורמים שונים קרי גורמים פרטים תמורת תשלום בחברה הבדואית בדרום והזכיר כי ישנן קליניקות פרטיות שמספקות שירותי רפואה תמורת תשלום והמטופלים אינם מדווחים לגורמי הבריאות וקופות החולים, וכמו-כן תופעת הרפואה מעבר לקו הירוק בה התיק הרפואי שונה מהתיק הרפואי הישראלי.

על-מנת להכשיר יותר אנשי מקצוע- אחיות שיוכלו לספק שירותי רפואה לאוכלוסייה הבדואית בדרום הוקמה תוכנית ייחודית לבנות, שבמסגרתה מכשירה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אחיות שעתידן לעסוק בכך בטיפות חלב מול האימהות דוברות השפה, על כך סיפרה הפרופסור ניהאיה דאווד, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והציגה בפני הוועדה את אודותיה של התוכנית הייחודית והייעודית להכשרת אחיות באוניברסיטה ואמרה: "משרד הבריאות הפסיק לממן תוכנית הכשרה לאחיות בדואיות בדרום לאחר שכבר סיימה להכשיר את המחזור ראשון, התוכנית עבדה ממש יפה וישנה חשיבות מאוד גדולה לחידושה לאלתר".

ג'בארין סיכם את הדיון ואמר: "למרות הפערים האדירים, אין למשרד הבריאות תוכנית ייחודית להתמודד עם שיעורי תמותת התינוקות בחברה הערבית. גם בתוכנית 922 אין פרק לגבי בריאות. אנו דורשים לתקצב תוכנית חירום, שתכלול הקמת עשרות תחנות טיפת חלב שחסרות ביישובים הערבים והכשרת מאות אחיות ערביות".