רשות המיסים דורשת ממכון ויצמן תשלום של 205 מיליון שקל בגין הכנסותיו ממיסחור ידע בשנת 2015. המכון פנה (יום ב', 2.11.20) לבית המשפט המחוזי מרכז בבקשה לבטל את השומה שהוצאה לו, בטענה שהיא מנוגדת להסכם עימו משנת 2004 ושהיא הוצאה בחופזה רבה ובצורה בלתי תקינה.

בבעלותו של מכון ויצמן נמצאת חברת ידע, העוסקת בניצול מסחרי של פיתוחים מחקריים הנרשמים כפטנטים (הידוע שבהם הוא הקופקסון - תרופת הדגל של טבע לטרשת נפוצה). החברה מקבלת תמלוגים ממי שמשתמשים בפועל בהמצאות של חוקרי המכון, והיא מעבירה אותם למכון בניכוי הוצאותיה ועמלה. כבר לפני שני עשורים התעוררה מחלוקת בין המכון לבין רשויות המס בנוגע למיסוי הכנסות אלו. בשנת 2004 הגיעו הצדדים להסכם, אותו עיגן מי שהיה אז סגן נציב מס הכנסה, אוסקר אבו-רזק.

בהסכם זה נקבע, כי הכנסותיו של המכון מתמלוגי חברת ידע יהיו פטורות ממס, כל עוד ההכנסות מחברת ידע בתוספת מענקי מחקר מגופים מסחריים, לא יעלו על 50% מתקציבו השנתי. אבו-רזק גם הבהיר, כי אם ההכנסות יעלו על שיעור זה ורשויות המס יטענו שהן חייבות במס, תעמוד למכון הזכות לטעון שהן פטורות ממס משום שהוא מוסד ציבורי הפועל בתחום המדע. במקביל שילם המכון 5 מיליון שקל בגין שנת 2002 וקיבל פטור ממס לשנים 2001-2000.

המכון אומר כי במשך 16 שנים פעלו הצדדים על-פי ההסכם ורשות המיסים מעולם לא טענה שיש למסות את הכנסותיו מחברת ידע. אולם, ב-1.9.20 - פחות מחודש לפני מועד התיישנות השומות לשנת 2015 - ביקש פקיד שומה פתח תקוה לקבל מהמכון בתוך שבועיים נתונים לגבי השנים 2018-2015, וזאת בלא להתייחס להסכם 2004. המכון מפרט את המשך המגעים בין פקיד השומה לבין משרד רואי החשבון KPMG (סומך-חייקין) המייצג אותו ואומר כי רק ב-22.9.20 התבקשו רואי החשבון למסור תחשיב וניירות עבודה לגבי הנוסחא שנקבעה ב-2004.

יומיים לאחר מכן התקיימה שיחת טלפון בין אנשי פקיד השומה לבין אנשי KPMG, בה התברר לראשונה - לטענת המכון - שלגרסת פקיד השומה, הוא אינו מיישם כראוי את נוסחת 2004. פקיד השומה העלה טענה זו בצורה כללית ולא הציג את התחשיב הנכון לשיטתו. אנשי KPMG הביעו התנגדות לאופן התנהלותו של פקיד השומה ואף טענו, כי לכל היותר - הוא יכול להציג את עמדתו ולאפשר למכון להשיב עליה, כפי שנאמר בהסכם 2004.

רק לאחר שיחה זו שלח פקיד השומה תחשיב מטעמו, ולפיו ההכנסות מחברת ידע הגיעו בשנים 2015-2013 ל-88%-76% מכלל הוצאות המכון, וזאת בלא לפרט כיצד הגיע למסקנה זו. המכון מציין, כי היה זה ביום חמישי אחרי הצהריים, לפני סוף שבוע ארוך שכלל את יום הכיפורים, כך שבפועל - מדובר היה ביום עבודה אחד בלבד לפני התיישנות השומות ל-2015. את גרסתו לסיכום הדיון עם אנשי KPMG שלח פקיד השומה בערב יום הכיפורים (27.9.20). ביומיים האחרונים של ספטמבר היו מגעים נוספים בכתב ובטלפון בין רואי החשבון של המכון ועורכי דינו לבין פקיד השומה.

ב-30.9.20, היום האחרון של ההתיישנות, נשלחה למכון שומה על-פי מיטב השפיטה לשנת 2015. נאמר בה, כי הכנסותיו החייבות במס באותה שנה היו 679,170,542 שקל; הוא שילם 6,556,566 שקל בלבד; ובתוספת ריבית מגיע חוב המס ל-206,531,046 שקל, אותם נדרש המכון לשלם עד 4.11.20.

בפנייתו לבית המשפט טוען המכון, כי הוצאת השומה מנוגדת להנחיה שהוציאה בשנת 2016 מי שהייתה אז סמנכ"ל הרשות, מירי סביון, ולפיה יש להתחיל בהליכי שומה על-פי מיטב השפיטה לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות. במקרה זה, אומר המכון, הפנייה הראשונה אליו הייתה כאמור פחות מחודש לפני מועד זה. הוצאת השומה גם נוגדת את הסכם 2004, לפיו תינתן לו הזכות לטעון לקיומו של פטור ממס.

עוד הוא טוען, כי השומה הוצאה שלא כדין ובלא להעניק לו כנדרש את זכות השימוע, שכן בפועל הוקצו שלושה ימי עבודה בלבד לכל ההליך המינהלי - זמן שאינו מספיק כלל לנוכח מורכבות השאלות העומדות על הפרק. המכון מעיר, כי החיפזון בא לידי ביטוי בשגיאה בוטה בשומה, בה הרשות חייבה אותו במס על כל הכנסותיו ולא הכירה אפילו בשקל אחד של הוצאות. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד ליאור נוימן וגיא ורטהיים, וטרם הוגשה תגובת פקיד השומה.