בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אומר כי אפשרות זו מצריכה בחינה משמעותית מאוד ● בכל תרחיש תחל 2021 בתקציב המשכי, בין אם על בסיס תקציב 2019 ובין אם על בסיס תקציב 2020, והדבר ידרוש שינויי חוק משמעותיים, על-מנת לשמר את התוספות התקציביות הגדולות שאושרו השנה בשל הקורונה ● אגף התקציבים: "תקציב 21' צריך להיות מוגש לממשלה באמצע דצמבר ולכנסת עד אמצע ינואר"
ועדת הכספים דנה (יום ב', 30.11.20) בנושא פיקוח על תקציב המדינה. הישיבה עסקה בהתנהלות התקציבית במדינה - התקציב ההמשכי, ומועד אישור התקציב לשנה זו ולשנה הבאה. במוקד הדיון עמד אופן תפעול התקציב בשנת 2020, ברקע היותו תקציב המשכי והתוספות שהתווספו לו בשל משבר הקורונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה, גפני פתח את הדיון: "כבר ב-2015 לא היה תקציב 8 חודשים, ונתנו תקציב של 1 חלקי 12, ובעצם השלטון עבר לידי החשב הכללי, רצינו לשנות את זה, קיימנו כמה דיונים ובממשלה אמרו שיבדקו, והנושא נסחב. גם החשבת הכללית דאז מיכל עבאדי אמרה שיש לעשות עם זה משהו. כרגע שוב אין תקציב, אני לא נכנס לשאלה למה, עד ה-23 לחודש אם לא יהיה תקציב הולכים לבחירות, והמצב הזה נכון גם לתקציב 2021. השנה החילו תוספת על התקציב ההמשכי, הגיע תקציב של 411 מיליארד שקל, שהכנסת יכלה לאשר או לא, ופחות או יותר להתנהל. המציאות הזו היא מציאות שחשוב לנו לדעת מה אתם נציגי הממשלה אומרים לגביה".
יועמ"ש הוועדה, עו"ד שגית אפיק: "השאלה היא - יצרנו מודל חדש, הבאתם במהלך השנה סכום ותוכנית לעניין התקציב לשנה זו, השאלה איך מיישמים אותו, איך זה עובד, איך זה מתקדם? יש לזכור שאם לא יעבור תקציב 2020, ה-1 חלקי 12 של 2021 יהיה בהתאם לתקציב 2019, לא יהיו קופסאות קורונה ולא דברים נוספים, זו לשון החוק, לכן אין תחליף לאישור תקציב. אני חושבת שיש צורך בתיקון קבוע לעידכון המנגנון במיוחד בשנת בחירות, כחשיבה לטווח הארוך, עשינו פתרון שהיה נכון לשעתו. אם הממשלה מתכננת להביא הצעת חוק תקציב 2020 יפה שעה אחת קודמת, כמובן שזה לא צריך להיות מלווה חוק הסדרים, אי-אפשר להעביר הסדרים בשלושה שבועות. במקביל יצטרכו להיות תיקונים".
מ"מ הממונה על אגף תקציבים, יוגב גרדוס: "שום דבר לא יכול להחליף תקציב בסופו של דבר, לא משנה איזה מנגנונים תאשרו, תמיד ייווצרו עוד בעיות, כי תקציב המדינה זו דרך המלך. לעניין התיקון - הוא עובד בצורה טובה, הוא פתר הרבה בעיות שנתקלנו בהן במהלך השנה, הוא עדיין לא מושלם ומה שצריך לעשות זה לאשר בהקדם את תקציב המדינה ל-2020, אנחנו מתכוונים להגיש אותו לממשלה בימים הקרובים לאישור ואז הוא יגיע לכנסת, הוא צריך לעבור ב-3 קריאות עד ה-23 לאוקטובר. ההצעה תתבסס רובה ככולה על מה שאישרתם פה, שהיא בסיס לתקציב 2020, עשינו כבר דיון, התקציב כבר הוצג לציבור, יהיו שינויים פה ושם, אבל לא משמעותיים".
המשנה ליועמ"ש כלכלי, מאיר לוין: "בנסיבות הפוליטיות, בהקשר הקורונה, חשבנו שעם כל הקשיים, הפתרון שיושם כאן, עם מנגנון של הממשלה והוועדה לא מצריך התערבות שיפוטית. זה היה נכון למשבר, אבל הרעיון לשכתב את זה הלאה, לא אפשרי או לפחות מצריך בחינה מאוד משמעותית. זו לא השיטה, השיטה היא תקציב, אי-אפשר יהיה להמשיך כך או שיהיה צריך לחשוב טוב מה הדרך קדימה. תיקון קבוע של התקציב ההמשכי שיהפוך אותו לנוח מדי, עלול להפוך אותו לכלל ואת התקציב הקבוע לפחות תדיר".
יועמ"ש משרד האוצר, אסי מסינג: "תיקון לחוק היסוד שעבר קבע בסופו של דבר מסגרת התקציב הממשכי לשנת 2020, שהבסיס שלה הוא 400 מיליארד שקל והתוספת של 11 מיליארד שקל נוספים אושרו ע"י הממשלה ולאחר מכן ע"י ועדת הכספים. הבאנו תוכנית שדומה בפורמט שלה לחוק תקציב, עד רמת תוכניות ותחומי פעולה. במסגרת האישור בממשלה נידונו תוספות הסכמים קואליציוניים, ולאחר מכן התוכנית אושרה בוועדה הכספים, זה היה במהלך ספטמבר. על בסיס התוכנית הזו פועלים. זה שונה ממה שנעשה בתקציב המשכי רגיל, שם המסגרת היא תקציב השנה הקודמת שאושר פלוס מדד, כאשר יש הגבלה חודשית. היו לנו שורה של הוראות שעה לצורך הקורונה ותיקון נוסף לצורך צרכים שוטפים במהלך השנה, לצד כך הצהרנו שדרך המלך היא אישור תקציב המדינה".
"מה יקרה בתחילת שנה הבאה - 2021 תתחיל בוודאות בתקציב המשכי, לזה יש מספר בעיות שלצורך ההתמודדות כבר הכנו הצעת חוק שהיא בעבודת המטה של משרדי האוצר והמשפטים, שאני מניח שתושלם בשבוע הקרוב. צריך להתמודד עם מספר בעיות קיימות - ראשית ככל שלא יאושר תקציב 2020, הבסיס לתקציב ההמשכי ל-21 הוא תקציב 1 חלקי 12 פלוס המדד של 19 ו-20, ללא קופסאות הקורונה. אם יאושר תקציב 2020, לתקציב 21 יהיה מה שאושר ל-2020 פלוס מדד. בנוסף העברת עודפים עצמה ניתן לבצע רק שמאושר תקציב, לכן העברת עודפים מ-19 ל-20 תתאפשר שיאושר תקציב 20, והעברתם לשנת 21, זו עוד סוגיה".
מסינג התייחס גם לתוספות התקציביות הייעודיות למשבר הקורונה: "קופסאות הקורונה עוגנו בשני אופנים - תיקון לחוק משק המדינה בכל הקשור להוצאה ב-2020 וכן דברים שהיו אמורים להיות מוצאים ב-20 ויוצאו ב-21 - כדי שיהיה אפשר להוציא אותם, צריך לעגן תיקון נוסף לחוק היסוד. חלק שני, במסגרת התיקונים שעשינו, הנחנו שחלק מההוצאות יהיו ב-21, על-מנת שכשיאושר התקציב, נוכל להשתמש בתקציב הזה, נצטרך לעגן גם את המסגרות בתקציב 21 כדי שיהיה אפשר להוציא את קופסאות הקורונה. נצטרך לעשות תיקון בהוראת שעה, להוסיף את אותן תוספות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה, הוצאות שהיו נגררות מ-20 והוצאות שתוכננו ל-21 על-פי כל התוכניות שאושרו".
גורדוס: "זה לא משנה אם תקציב המדינה יאושר או לא, בינואר 21 נהיה במצב בו משרדי הממשלה דה פקטו לא יוכלו לעבוד. גם אם התקציב יאושר ובוודאי שאם לא, המסגרת שתעמוד לרשות הממשלה בחודש ינואר, תהיה מצומצמת מכמה סיבות. ראשית, התיקונים להוראת השעה פגים ולכן המדד צפוי להיות שלילי והמסגרת תפחת. כמו-כן, החזרי החוב יעלו משמעותית בגלל משבר הקורונה דבר שיגזול מתוך המסגרת ואני מזכיר שבתיקון הזמני שעשיתם הוצאתם את החזרי החוב ואני מציע לעשות את זה בצורה קבועה, ההחזר בינואר הוא גבוה מאוד, והדבר הזה ינגוס עוד יותר בתקציב הממשלה. חוץ מזה קופסאות הקורונה ניתנות לפי חוק, כלומר הזכאות לאבטלה, הזכאות למענקים יצטרכו להיות משולמים.
"לפי מדרג ההוצאות לפי בחוק היסוד, הוצאות שמוגדרות לפי חוק הן גבוהות יותר בסדר העדיפות. לכן הדבר הזה גם אם יאושר תקציב וגם אם לא, לא יאפשר למשרדי הממשלה להוציא כספים בחודשי ינואר לפחות עד מרס. הדבר שאתם צריכים להכיר הוא שכשאנחנו נסיים את עבודת המטה ואני מאוד מקווה שהיא תסתיים השבוע, לאחריה יופץ תזכיר חוק שבלי קשר צריך לעבור בוועדת הכספים והוא זה שיתקן את מנגנון התקציב ההמשכי. כמו שאמר מאיר מצד אחד התקציב יאפשר לממשלה להתנהל מצד שני הוא לא יאפשר לה להתנהל באמת".
גורדוס התייחס גם לסד הזמנים הצפוף: "תיקון קבוע לחוק יסוד משק המדינה שמסדיר את התקציב המשכי צריך להיות מאושר עד סוף השנה בכל אופן, ותיקון שמוסיף את קופסאות הקורונה לתקציב 21 צריך להיות מאושר גם הוא, אם התקציב מאושר או לא. אלה תיקונים כבדים, חוץ מזה תצטרכו לדון בתקציב 20, ואנחנו כממשלה נצטרך לעבוד על תקציב 2021 שצריך להיות מוגש לממשלה באמצע דצמבר ולכנסת עד אמצע ינואר".
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "עשינו מעשה שהוא הזניה של חוקי היסוד, המערכת הפוליטית משחקת בתוכם, לקחנו את הבסיס הכי עקרוני של המערכת הדמוקרטית ושיעבדנו אותו לצורך פוליטי רגעי של השחקנים הפוליטיים, אם היה לנו קצת כבוד, יש מסגרת של חוקי המסגרת, בתוכם תעשו מה שאתם רוצים. אחד מהם שאם לא מאשרים עד 31 במרץ תקציב, זה שאישרנו דחייה של 120 יום היא החטא הקדמון. חייבים להביא תקציב ואם לא הולכים לבחירות". ח"כ הילה שי וזאן: "אם לא נאשר תקציב 2021 לצד תקציב 2020, אנחנו מכשירים את השרץ".
לבקשת חברי הכנסת, הציג מ"מ ראש אג"ת את מסגרת ניצול התקציב לשנת 2020: "331 מיליארד שקל בוצעו עד סוף חודש אוקטובר מתוך כ-411 מיליארד, יש התחייבויות לסכום גדול יותר. כל הסכום יבוצע. המסגרת לשנת 2020 תהייה 412 מיליארד שקל, שזה המקסימום המותר על-פי חוק. הגדלת המסגרת תשמש לאותן הוצאות שהסטנו לסוף השנה ויגלשו לשנה הבאה, והן יתקלו בבעיות שעדיין יש בתקציב המשכי. גם בשנה רגילה חקיקה של תקציב המשכי לא מתאים לזמנים בהם אנחנו חיים. הוא דורש הרבה - הרבה תיקונים שאותם נביא, חלקים תיקונים טכניים וחלקים מהותיים. התיקון הזה של מנגנון התקציב ההמשכי, קריטי שיתקיים לפני סוף השנה, בין אם יש תקציב 20 מאושר ובין אם אין".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו צריכים לעשות את עבודתנו ותקנון הכנסת קבע שוועדת הכספים צריכה לפקח על עבודת הממשלה, במיוחד שיש בעיה. אנחנו סבורים שהתקציב ההמשכי הוא לא טוב, לא היה לנו שת"פ כדי לחוקק שינוי, התקציב הזה נותן את השלטון לחשב הכללי. לנהל את התקציב דרך החשב זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, אנחנו רוצים שיהיה דיון ולא נרפה מהעניין הזה, ונרצה לשנות את זה. במציאות הזו אני מסכים עם נציגי הממשלה, אני לא מדבר על העניין הפוליטי מסביב, המציאות היא שבהעדר תקציב וכדי לא לשתק את הממשלה, אישרנו את מנגנון התקציב של 411 מיליארד שקל כדי שהמדינה תמשיך לתפקד, כך אנחנו מפקחים בכל זאת על עבודת החשב, הממשלה קיבלה החלטה, אישרה את התקציב הזה, ואנחנו אישרנו זאת לאחר דיונים שקיימנו פה. זה לא הטוב ביותר, אך במציאות בה אם לא היינו מאשרים המצב היה גרוע יותר, ולא ניתן היה לנהל נושאים הנוגעים לקורונה, עשינו מה שניתן. כל מי שחושב שלא היינו צריכים לעשות את המהלך הזה טועה. נעשה כל אחד בדרכו את השינוי הפוליטי כדי שיהיה תקציב".
יו"ר ועדת החינוך: לייצר שוויון בין הזרמים. לא כל העמותות שנכנסות ללמד בבתי הספר בחינוך הממלכתי ראויות שתכניהן יילמדו ▪ ח"כ שטרית: הפורום החילוני מנסה לאנוס את בתי הספר בזרם הממלכתי לקבל את התיאוריה של מדינת כלל אזרחיה ▪ ח"כ טייב: הוצאתם את ארון הספרים היהודי ממערכת החינוך ועכשיו אתם מתלוננים שעמותות חיצוניות נכנסות ומלמדות תכנים יהודים?! (רם פרומן. לא מכבדים את הציבור החילוני)
42% מהילדים שדיווחו כי נפגעו מינית ציינו כי הפגיעה כללה מגע פיזי ▪ יו"ר הוועדה לזכויות הילד: "לפי הקולות מהשטח, רמת הפגיעות המיניות בילדים וילדות גבוהה הרבה יותר ממה שמדווח; יש להקים גוף מתכלל" ([צילום אילוסטרציה: AP])
התקשרויות בפטור מהוות 18% מסך כל ההוצאות הממשלתיות אשר עומדות על כ-34 מיליארד שקל בשנה ▪ ח"כ משה ארבל: ישנן חברות שיכלו לקחת חלק במכרז הזה אם היה מתקיים. זה הכסף של כולנו וחובתנו לפקח על הדבר הזה ("כך מתנהלים נתיבי ישראל ומשרד התחבורה" [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90])
עודד פורר: גם הארכת התקשרות אוטומטית עד סוף 2021 תקל על עסקים קטנים ▪ קרן ברק: אם לא ניתן להם הנשמה, לא יהיו משלמי מיסים והקופה הציבורית תתרוקן ▪ איילת שקד: בעלי מקומות פרטיים הולכים ומתפשרים ודוחים ופורסים, ודווקא העיריות לא ([צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
ועדת החוקה אישרה (ב') את תקנות מרשם האוכלוסין, לפיהן יתאפשר להורים שכולים שילדם נפל במערכות ישראל או נספה בפעולות איבה לרשום זאת בספח תעודת הזהות שבידם לצד שמו של הילד שנפטר בנסיבות אלו. עד היום ניתן היה לכל היותר לבקש להשאיר את שם החלל או הנספה בתוספת הציון "ז"ל". התקנות ייכנסו לתוקפן 3 חודשים מיום פרסומן.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "התיקון קטן אבל הוא ענק, אמיתי ומחויב מציאות, נפלה בחיקנו הזכות לתקן זאת. החובה שלנו היא לדאוג להנצחה ואני מודה לידידי השר אריה דרעי על הטיפול המהיר בנושא. אני מודה לכם בשם כל עם ישראל, זה מעשה נכון שמייחד אותנו כעם".
במהלך הסגר הראשון יצאה הנחיה ממשרד הרווחה בדבר איסור גביית תשלום מהורים ע"י מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך בגין תקופה זו, אך לא בסגר השני ▪ ח"כ טלי פלוסקוב: "לא ייתכן שכל אחד עושה כרצונו ואנשים משלמים כסף על שירות שלא קיבלו; קחו אחריות וקבלו החלטה מחייבת בתוך שבוע" ([צילום: חן ליאופולד/פלאש 90])
השר המקשר בין הכנסת לממשלה, ח"כ דוד אמסלם, עלה לדוכן המליאה להשיב להצעות אי אמון שהעלו יש עתיד-תל"ם, ימינה וישראל ביתנו. לדבריו, הדברים שנאמרים ממוחזרים ו"אתם מעלים גרה", והיות שהוא עולה להשיב - הוא מציע להם לשמוע את הקלטת תשובתו מהשבוע שעבר, וירד מן הדוכן.
יו"ר ימינה, השר נפתלי בנט, שנאם לפניו, כלל לא נשאר לשמוע את תשובת השר. ויו"ר הכנסת יריב לוין העיר שמדובר בהתנהגות לא מכבדת מצד בנט, ולא בפעם הראשונה.
סיעת שס בתגובה להצעות החוק של כחול לבן: ״השר בני גנץ וכחול לבן החליטו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות. הניסיון לקדם הצעות חוק שנועדו להגביר מחלוקות ולעורר פילוג, במקביל לפיזור הכנסת, נועדו אך ורק לקושש קולות ומשדרים מצוקה פוליטית קשה״.
גנץ בסיעת כחול לבן: נחליט איך להצביע על פיזור הכנסת מחר בערב. כחול לבן בתגובה לדברי נתניהו: "הציבור סיים לקנות את השקרים של נתניהו. אם לא היה משפט היה תקציב".
ח"כ אסנת מארק פנתה לבנק ישראל ולבנקים בבקשה להסביר לציבור על המשמעויות של דחיית התשלומים ומשמעות חוק נתוני אשראי ▪ עידן רול: חשש לעלייה בריביות ([צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת סיעת הליכוד: "ביום רביעי, האופוזיציה תנסה לגרור את מדינת ישראל לבחירות מיותרות. הליכוד יצביע נגד בחירות ובעד אחדות". הוא לא פירט מה הוא עושה למען אחדות.
הוא פירט את מהות האחדות אותה הוא מציע: "אחדות כדי שנביא חיסונים לכל אזרחי ישראל, אחדות כדי שנמשיך עד מתן החיסונים להיאבק בנחישות בקורונה, אחדות כדי שנגיש עוד סיוע כלכלי לעסקים, לעצמאיים, לאזרחים. אחדות, כדי שנמשיך לשמור על הביטחון ואחדות כדי שנחתום על עוד הסכמי שלום. אלו המשימות שלנו ואנחנו צריכים לעשות אותן יחד.
"אזרחי ישראל זקוקים לממשלה שפועלת לא למען בחירות, לא למען פוליטיקה, אלא למענם - למען כל אזרחי ישראל, בלי יוצא מן הכלל. למען אחדות", דברי יו"ר הליכוד. ([צילום: מן הטלוויזיה])
יו"ר ועדת הכלכלה קרא גם לחברות הסולאריות להשתתף במאמץ להפחתת מחירים ▪ בשל מחלוקת עם משרד הפנים לא אושר פטור למתקנים מעל בריכות דגים ומאגרי מים ▪ יוזמת ההצעה, ח"כ חיימוביץ': ללא ההארכה הענף הסולארי היה חוטף מכה אנושה ([צילום: חן לאופולד, פלאש 90])
"שס ויהדות התורה עובדות בשירות הרוצחים" - כך טען אביגדור ליברמן כלפי המפלגות החרדיות, והוסיף: "קורא לארגוני הנשים להכריז מלחמה על סיעות שס ויהדות התורה".
על חוקי כחול לבן אמר יו"ר ישראל ביתנו בפתח ישיבת הסיעה: "מדובר במסך עשן בלבד. גנץ לא מתכוון באמת לקדם את החוקים, הוא מעוניין ברעש תקשורתי. אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שהוא נזכר בחוקים האלה דווקא בשבוע שבו עולה חוק לפיזור הכנסת?". ([צילום: מן הטלוויזיה])
יו"ר יש עתיד-תל"ם, יאיר לפיד, בתשובה לשאלת כאן חדשות אם יתמוך בממשלה זמנית בראשות יעלון: "הוא מעדיף אותי בראשות הממשלה". עוד אמר לפיד בפתח ישיבת הסיעה: "אם כחול לבן יעשו את הדבר הנכון, בעוד 48 שעות הממשלה תלך הביתה, וישראל תצא לדרך חדשה. בעוד 48 שעות אנחנו יכולים לסיים את דרכה של הממשלה הגרועה ביותר בתולדות המדינה. אני קורא מפה למפלגת כחול לבן: מה שהיה היה. בואו נעשה יחד את הדבר הנכון". ([צילום: מן הטלוויזיה])
בכירים ביהדות התורה אמרו בתגובה להודעת שר הביטחון בני גנץ על שורת החוקים שבכוונתו לקדם: "מיותר להגיב לניסיונות הנפל הללו, לא נשחק לידיהם של פוליטיקאים ירוקים תאבי כותרות" (מעריב).
ועדת הכלכלה אישרה: ההוראה תחול על טיסות שימריאו החל ב-1 בדצמבר 2020 ועד 31 בדצמבר 2020 ▪ מרגי: הצעת החוק לצמצם את זמן ההחזר הכספי על טיסה שבוטלה מ-90 ל-30 יום תעלה היום לאישור בקריאה ראשונה במליאה - ותאושר בהקדם בוועדה (ח"כ מרגי בדיון בוועדה [צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב])
יו"ר ועדת הכלכלה: אם הממשלה לא תפעל ליישום החלטתה למעבר יחידותיה לירושלים - הוועדה תיזום חקיקה בעניין ▪ ראש האופוזיציה בעיריית ירושלים, עופר ברקוביץ': ירושלים צריכה להיות עיר ממשל - המהלך יכול להכניס לעיר 350 מיליון שקל ▪ נציג רשות החברות הממשלתיות: החברות שיכולות לעבור טוענות שזה לא כלכלי עבורן (עופר ברקוביץ [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
כחול לבן הודיעה כי תקדם השבוע סדרת חוקים משמעותית - חוק יסוד השוויון, חוק הפונדקאות וחוק יסוד מגילת העצמאות ▪ גוש הליכוד-חרדים צפוי להתנגד, והכנסת עשויה להתפזר לבחירות (גנץ. מפרק את החבילה [צילום: גדעון שרון/דוברות הכנסת])
ח"כ אשר: "פרצה שקוראת ללחץ שאכן הגיע. צריך ללכת על משהו סביר עם פריסה נכונה" ▪ פרופ' גרוטו: "בעקבות הלקחים נבוא עם הצעה לתיקון התקנות שבו יהיה פיזור אחיד של האנשים, כך שנאפשר בחנויות כניסה של יותר מ-10 אנשים" (ח"כ אשר. "צריך לרווח" [צילום: דוברות הכנסת])
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 30.11.20) את בקשת משרד התחבורה להאריך עד סוף השנה, בצו בפעם השלישית, את התיקונים לחוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), המשהים חלק מזכויות הצרכנים במקרה של ביטול טיסה. ההוראה תחול על טיסות שימריאו החל ב-1 בדצמבר 2020 ועד 31 בדצמבר 2020. היו"ר מרגי הזכיר כי הוועדה דרשה לצמצם את זמן ההחזר הכספי על טיסה שבוטלה מ-90 ל-30 יום - דבר המצריך תיקון חקיקה. הוא בישר בפתח הישיבה כי הממשלה מתכוונת לאשר זאת היום במליאה בקריאה ראשונה.
ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 30.11.20) בדרכים לקידום העברת יחידות ממשלתיות ארציות לירושלים והשפעת המהלך על כלכלת העיר. היו"ר יעקב מרגי אמר בפתח הדיון, כי זימן את הישיבה בעקבות פנייה של יו"ר סיעת התעוררות וראש האופוזיציה במועצת עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ. הוא הוסיף בציניות: "כנראה שהיינו צריכים לבקש מטראמפ להתנות את העברת השגרירות במעבר יחידות הממשלה לירושלים. יש אמירה בכך שממשלה מתנהלת מעיר הבירה שלה".
ועדת החוקה דנה בתקנות המתווה שאיפשר את פתיחתם של 15 קניונים וכן את פתיחת השווקים והמוזאונים, בהשתתפות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גרוטו. במרכז הדיון, עמדה שאלת העומסים שנצפו בקניונים שנפתחו.
סקר חדש שנערך על-ידי מכון 'מדגם' בראשות מנו גבע עבור חדשות 12, מגלה כי הליכוד מגדיל את הפער מול רשימת ימינה שנחלשת מעט. להתרחבות הפער ב-10 מושבים עשויה להיות השלכה משמעותית על נכונותו של יו"ר הליכוד, רה"מ בנימין נתניהו להכריז על בחירות.
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
בי' בתשרי פרצה מלחמה יום הכיפורים בכ"ב בתשרי שמחת תורה פרצה מלחמת חרבות ברזל בי"ד בניסן, ערב פסח כמה שעות לפני ליל הסדר הכריז צה"ל בתזמון נדיר אשר רק צבא האויב וארגון החמאס היו...
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
