בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
להעלות את קרנו של השירות [צילום: רוני שוצר, פלאש 90]
ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל:
"1,500 שקל - ותקבל פטור נפשי מגיוס"
11.9% לא התגייסו השנה בשל בעיות נפשיות - זינוק של 50% בתוך שנתיים ● חרדים שאינם לומדים בישיבות מצליחים להשיג פטורים בשל התנהגותם מול הפסיכיאטר ● תת-אלוף אמיר ודמני: יש לגיטימציה חברתית גוברת לא לשרת, ובמיוחד - לא לשרת בתפקיד קרבי
28% מן המיועדים לשירות ביטחון אינם מתגייסים בשל סיבות נפשיות ובשל הפטור לאברכים חרדים. כך מסרו (יום ד', 16.12.20) נציגי צה"ל לוועדה לביקורת המדינה. 11.9% לא התגייסו השנה בשל בעיות נפשיות (פרופיל 21) - לעומת 7.9% בלבד לפני שנתיים; ההערכה היא, שבעוד שלוש שנים יעמוד שיעורם של 13%. בנוסף לכך, 16% אינם מתגייסים בשל פטור "תורתו אומנותו". 11% נוספים משתחררים לפני תום השירות. המשמעות היא, כי קרוב ל-40% מחייבי הגיוס אינם מתגייסים כלל או אינם משלימים את שירות החובה.
ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, תת-אלוף אמיר ודמני, אמר כי בעוד רק 0.17% מבין הלא-חרדים משתחררים בשל פסיכוזה (התנהגות המופגנת בפני פסיכיאטר), שיעורם בקרב החרדים עומד על 2.94% - דהיינו פי 17. לדבריו, מדובר ככל הנראה בחרדים שאינם לומדים בישיבות, בשל כך אינם יכולים לקבל את הפטור של "תורתו אומנותו", ובמקום זאת - מצליחים לשכנע את הפסיכיאטר שאינם כשירים לגיוס.
ודמני לא אמר, האם להערכת צה"ל מדובר במתחזים, או בקיומן של בעיות נפשיות אמיתיות במגזר שאורח חייו שנה בצורה רבה מזה הנדרש בצה"ל. עם זאת, מדבריו של ודמני עולה, כי לפחות בחלק מן המקרים מדובר בפטורים המתקבלים במרמה: "יש תעשיה של נותני פטורים נפשיים משירות בצבא. 1,500 שקל - ואתם משוחררים. יש לגיטימציה חברתית גוברת לא לשרת, ובמיוחד - לא לשרת בתפקיד קרבי". ודמני הוסיף: "זה נכון שיש בכל העולם ובפרט בישראל עלייה בהפרעות פסיכולוגיות של חרדה ודיכאון, יש שינוי בפרופיל של דור המתגייסים ויש מודעות גדולה לאבחון פסיכולוגי שבעבר לא היה שכיח, אבל יש לגיטימציה חברתית של אי-גיוס לצה"ל. האתוס של השירות נשחק".
יו"ר הוועדה, עפר שלח, אמר בדיון: "צבא העם קורס והממשלה לא עושה כלום. הנתונים על היקף הפטור משירות בצה"ל הם לא פחות ממחרידים. צבא העם קורס לנגד עינינו. היקפי הפטור הנפשי מתקרבים לשיעור 'תורתו אומנותו' של החרדים, ושליש מהגברים המועמדים לגיוס פשוט לא יגיעו לשירות בצבא. והממשלה איפה? לא עושה דבר. הסמכות לעשות מעשה של ממש היא בידיים של שר הביטחון: ליצור מודלים אמיתיים של שירות, שמתכתבים עם המציאות ולא מעלימים עין. לחוקק מה שצריך כדי להעלות את קרנו של השירות בכלל והשירות הקרבי בפרט, לשנות את הצבא בהתאם למציאות החדשה. מחוץ לפעולות של צה"ל עצמו, כמעט שום דבר לא נעשה. למה? לחצים פוליטיים, פחדנות, אתם תבחרו. עוד כמה שנים, יהיה מאוחר מדי".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התש"ף-2020 של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. מוצע בה לקבוע כי עבירות מרמה ותחבולה שנעשות כלפי זקנים וחסרי ישע יהיו עבירות בנסיבות מחמירות. בנוסף, מוצע כי על מי שביצע את העבירה יוטל עונש מאסר בפועל, ללא אפשרות לחלופה עונשית בדמות קנס. 47 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), התש"ף-2020 של חבר הכנסת אופיר כץ. מוצע בה לתקן את חוק העונשין ולקבוע כי על תוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע יוטל עונש של ריצוי מאסר בפועל, שלא ירוצה בעבודות שירות אלא מטעמים מיוחדים שירשמו.
שר המשפטים, אבי ניסנקורן: "הטיפול בתופעה הוא לא רק בתחום העונשין, הוא צריך להיות טיפול משולב. האם מדינת ישראל לוקחת על עצמה את החינוך לגיל הרך - 0 עד 3, זו השאלה הכי בסיסית. העמדה של כחול לבן, מפלגת העבודה וגוש כחול לבן - כן, של שר העבודה והרווחה היא כן. הפערים בין הצעה הפרטית לממשלתית נעוצים ב-3 דברים: חשבנו שצריך הוראת שעה ל-5 שנים כדי ללמוד את ההיקפים וכדי לדעת איך להתנהל קדימה, הדבר השני זה עבודות שירות, יש בקשה להחריג את עבודות השירות מרף הענישה, זה נושא הרבה יותר רחב מהחוק הזה, בחוק הפלילי עבודות שירות נחשב כעבודות שירות. זה מתייחס כמעט לכל חוק בספר העונשין. בנוסף חשבנו שגם במקרים קלים יותר יש להחמיר בענישה, גם במקרים שלא נגמרו בחבלה, יש לתת החמרה לאור המצב.
"יש פה תופעה חמורה, לכן לא אתנגד להעביר זאת בטרומית, כן נרצה שבהמשך החקיקה זה יוצמד להצעת החוק הממשלתית. מתוך כוונה שאח"כ תהייה עבודת מטה עם משרד המשפטים. תהייה החמרה בעבירה של חבלה של ממש, מצד שני לא נעשה משהו שסוטה מנורמות הנהוגות בספר החוקים. הדיון צריך להיות כולל - חינוך, אכיפה, וענישה הרתעתית שמתיישבת עם הנורמות הקיימות".
לאחר הצבעה שמית מכו 89 חברי כנסת ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.
על אף התנגדות משרד המשפטים, ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: ייצוג הולם לחרדים גם ברשויות ובתאגידים ציבוריים ▪ טוען: כדי לבצע אפליה מתקנת נדרש ביסוס בנתונים האם מדובר בחסמים של הכשרות מקצועיות ▪ יו"ר הוועדה: החוק יכלול קבוצות אוכלוסייה נוספות בהתאם למידת ייצוגן בחברות הממשלתיות ובשלטון המקומי ("מנגנון מכפיל לשנים ספורות כדי לכסות על האוברדרפט" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף-2020 של חברת הכנסת אורלי פרומן, והצעות דומות של חברי הכנסת ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי שבהן מוצע להרחיב את תחולת חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ולחייב את המדינה לספק לימוד חינם לפעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים, שהוריהם מעוניינים בכך.
שר החינוך יואב גלנט השיב בשם ההמשלה: "הצעות החוק חשובות ואין ויכוח על כך. החינוך לגיל הרך צריך להימצא באחריות משרד החינוך. יש חשיבות לחינוך בגיל הזה של ילדים למען עתידם, השכלתם והתפתחותם. על אף החשיבות של הנושא יש לו השלכות פדגוגיות וכלכליות נרחבות ובלי שהושלמה עבודת מטה על ידי הממשלה אי אפשר לקדם הצעות חוק פרטיות. הצעות החוק האמורות לא נדונו על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה. עמדת הממשלה תהיה להתנגד להן ולנוכח האמור אבקש מחברי הכנסת להתנגד להן ולתת לי ולממשלה להשלים את המהלך על ידי משרד החינוך. אני ממליץ לחברי הכנסת להתנגד להצעה ואנחנו נפעל כדי להעביר את ילדי הגיל הרך מגיל לידה ועד 3 לידי משרד החינוך".
מליאת הכנסת הצביעה על החוק כאשר בעדו היו 46 וללא מתנגדים. הצעת החוק תעבור להכנה בוועדת החינוך.
ניסנקורן: "יש מניעה חוקתית לקדם את ההצעה" ▪ ח"כ כץ: "באמצעות החקיקה הזאת האזרחים הללו יקבלו מה שמגיע לכל אזרח בעולם, תנאים בסיסים אנושיים" ▪ השר ביטון: "מדינת ישראל הפקירה את המשילות ביהודה ושומרון" ▪ סמוטריץ': "להעביר ב-3 קריאות כבר בשבוע הבא"
סמוטריץ'. "החלטת ממשלה כבר מחר" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
עומר ינקלביץ ומיקי זוהר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הכנסת תתפזר כבר בכניסתו של 23 בדצמבר ולא בסופו של היום, אם לא תושג הסכמה על התקציב או על פשרה אחרת ▪ גנץ דוחה את דרישת הליכוד לפטר את ניסנקורן (שני הצדדים מצטברים [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
שר הבריאות: "שבועיים אחרי המנה השנייה אדם יקבל דרכון ירוק שיפטור אותו מחובת בידוד ויאפשר כניסה למקומות שיהיו מוגבלים לאוכלוסיות אחרות" ▪ "לא נחסן בלי שיהיה לאנשים פתרון זמין מהמדינה אם יקרה משהו" ▪ ילדים עד גיל 16 ונשים הרות לא יתחסנו בשלב זה
לא תהיה חובה בחוק להתחסן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
"לקנות זה דבר אחד ולתת דבר אחר" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
חוק שנתניהו וגדעון סער היו בין יוזמיו מאפשר לגדי איזנקוט להתמודד לכנסת, אבל מונע ממנו לכהן כשר יותר משנה אחרי תחילת כהונת הכנסת הבאה. זה מקטין את האטרקטיביות של כניסת איזנקוט, שכן הוא לא יוכל להיות מוצג כמועמד לשר ביטחון (הארץ).
הצטרפותו של גדעון סער, מבכירי הליכוד ומראשוני הזוכים בפריימריז הליכודי, למרוץ בימין על ראשות הממשלה, לצידם של שני המועמדים האחרים בנימין נתניהו ונפתלי בנט, טרפה את הקלפים בימין. הכרזתו נפלה על ראש הממשלה ועל הליכוד כרעם ביום בהיר. סער הוא סיפור חדש לגמרי, ומסביב ייהום הסער.
שר הבריאות יולי אדלשטיין הגיע (יום ד', 16.12.20) לדיון ועדת הבריאות בנושא היערכות מערכת הבריאות לחיסוני הקורונה, ואמר: "אני רגוע לגבי טיב החיסונים, הם נבדקו בכל צורה אפשרית ורגוע גם בנושא של היערכות לוגיסטית והיערכות קופות החולים. המשימה שלנו בשבועות ובחודשים הקרובים תהיה להילחם בחדשות הכזב. אנשים מתחילים כבר עכשיו להפיץ שקרים לגבי 'החיסונים המסוכנים' ולצאת בקריאות לא להתחסן. לאנשים האלה אין טיפה אחריות ומצפון, הם עלולים לגרום לאחרים לא להתחסן, לחלות ואולי אפילו למות".
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 16.12.20) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. לפי התוכנית שהוצגה לוועדה, בזק תודיע למשרד על האזורים בהם אין בכוונתה לפרוס תשתית סיבים, ולצורך פריסה באזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוס תשתית תוקם קרן במימון חברות התקשורת.
פחות מיממה אחרי פרסום הסקר המנבא לו שישה מושבים בלבד, יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, קורא לראשי רשימות הימין והמרכז, גדעון סער, נפתלי בנט ויאיר לפיד: "בואו נתאחד ונרוץ יחד ברשימה משותפת ובגוש ימין ציוני ליברלי". כך מפרסם (יום ד', 16.12.20) ידיעות אחרונות.
ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ג', 15.12.20) בהגנת הפרטיות וההשלכות של השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי. בדיון עלה כי הנושא אינו מוסדר, ובין היתר כי גופים רבים מחזיקים בתמונות של האזרחים ללא כל צורך. בדיון עלה גם הנושא של מאגר תמונות רשיונות הנהיגה של משרד התחבורה ויו"ר הוועדה ח"כ עינב קאבלה דרשה לקבל תשובות מידיות לשולחן הוועדה בנוגע למחיקת המאגר. משרד התחבורה הודיע שכבר מחק את מאגר תמונות הרב-קו ויעשה כן לגבי תמונות רשיונות הנהיגה, תוך דרישה למחיקתם גם אצל הגורמים הנוספים המחזיקים בתמונות, כדי שלא יתקיים 'מסלול עוקף פיקוח של נתונים ביומטריים'.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
