רק 1.2% חרדים בשירות המדינה; מש' <br>המשפטים: לא ברור שזו אפליה שיטתית

ועדת החוקה אישרה (יום ד', 16.12.20) לקריאה ראשונה את הצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה) התש"ף-2020 שיזמו חברי הכנסת משה גפני ויו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר.

הצעת החוק נועדה לקבוע שבכל חברה ממשלתית ייועדו משרות למגזר החרדי, בהתאם לחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה. עוד מוצע לקבוע, שבכל רשות מקומית, לרבות חברות עירוניות, ייועדו משרות לבני המגזר החרדי בהתאם ליחסם של בני המגזר החרדי מכלל תושבי הרשות המקומית. עוד לפי הצעת החוק, במשך חמש השנים הראשונות ייועדו משרות לבני האוכלוסייה החרדית ביחס של פי שניים מייצוגם באוכלוסייה.

"כבר ב-2016 אושר החוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי", אמר אשר, "ובישיבת מעקב שערכנו נראה שהחלה תזוזה בכיוון הנכון אך המצב עדיין רחוק ממה שהיה נדרש. כרגע מקודמת הצעה ממשלתית שקובעת יעדים שיתאמו לחוק הקודם. החוק הנוכחי מרחיב את היריעה לרשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועוד. הטרוגניות בחברות ממשלתיות, במשרדי הממשלה או בכל מקום ציבורי, היא דבר נצרך לא רק לתיקון אפליה וחוסר שוויוניות אלא כי בסופו של דבר השירות הציבורי נותן שירות לכל תושבי המדינה".

לאחר מכן הוסיף: "בתקנות הקורונה ראינו לא פעם ולא פעמיים חוסר הבנה בסיסי של הרבה דברים שהם חלק מהחיים של אוכלוסיות שונות והיינו צריכים לערוך תיקונים ולהתאים את התקנות כלפיהן. מדינת ישראל היא פסיפס של ציבורים והטרוגניות במקומות הציבוריים המשפיעים על חיינו היא דבר נכון בכל הגזרות, לכל האוכלוסיות, דרוזים, ערבים, עולים חדשים ועוד. צריך תשובה לקשת הרחבה ממנה מורכבת מדינת ישראל. אין שום כוונה להפלות ציבור מסוים. הכוונה היא לייצר מנגנון מכפיל לשנים ספורות כדי לכסות על האוברדרפט מהעבר".

הוא התחייב להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה כמו שהיא "ואת התיקונים לאוכלוסיות אחרות ושאר התיקונים נביא בהמשך בין קריאה שנייה ושלישית, כדי להביא לחקיקה שוויונית שתטפל בפערים השונים בחברה. זה נכון ערכית ומקצועית".

התנגדות משרד המשפטים

עו"ד עילם שניר ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק, כי היא לא עברה ועדת שרים לענייני חקיקה. בנושא תת-ייצוג ובצורך לתמרץ קבוצות ולאפשר גיוון אנחנו תומכים בכך, אך כדי לאפשר שימוש בהעדפה מתקנת ובייעוד משרות שהוא כלי מחמיר יותר, שנועדו לאפשר שוויון לקבוצות שמופלות שיטתית יש לבסס את הדבר הזה בנתונים ולטעמנו לא בוסס האם מדובר בחסמים של הכשרות מקצועיות או שמדובר באפליה שיטתית".

עוד הוסיפה: "המשרות הן משאב מוגבל והשימוש בכלים הללו מגיעים על חשבון קבוצות אחרות כמו אנשים עם מוגבלות והאוכלוסייה הערבית שמופלות לאורך שנים שהנתונים לגביהן מראים תת-ייצוג בחברות ממשלתיות. לכן נדרש לכלול גם את הקבוצות הללו. כשאין ביסוס בנתונים, לתת כפל ייצוג לקבוצה מסוימת על חשבון אוכלוסיות שהפסיקה מכירה באפליה שלהן זה לא נכון". בנוגע להתאמות אמר כי "במבדקי קבלה והכשרה, אין הבנה של עולם התוכן החרדי, זה יוצר הטיה כנגדם ואלו דברים נדרשים, אך אין צורך לכתוב זאת בחקיקה וזה לא נכתב גם ביחס לאוכלוסיות אחרות. עם זאת יש חשש שההתאמות הללו בעיקר בהכשרות עלולות לייצר פגיעה בקבוצות אחרות ושאלות שוויון והדרת נשים ויש להבטיח שהדבר הזה לא יקרה. לא בטוח שהפתרון הוא הוראה כזו בחקיקה, אלא אולי סעיף הנותן שיקול דעת ביחס לחקיקה הקיימת". עוד אמר כי "החובה לחברות עירוניות לא קיימת לגבי קבוצות אחרות ואם היא תעבור ככה היא תייצר חוסר איזון".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ביקש: "אנחנו מבקשים יעד חדש והחלטת ממשלה נוספת בנוגע לאחוז הערבים בשירות המדינה. נפגשנו עם רה"מ החליפי ועם נציב שירות המדינה התומך בהצעה הזו ומתקיימת עבודת מטה להביא הצעת מחליטים לממשלה שאני מקווה שתעמוד על 15-10 אחוז. כאשר יש חוק והחלטת ממשלה משהו קורה. בחברות הממשלתיות, לעומת זאת הייצוג הוא מתחת לכל ביקורת, מדובר בבודדים. מאז מונה השר אמסלם אני דוחף למינויים בחברות ממשלתיות אך בלי חוק ובלי יעד. צריך לדחוף לכך מעשית. מדובר באלפים רבים של דירקטורים שברגע שהם קיימים זה מקל על קליטת עובדים באותן חברות".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אני עוסק בנושא מאז כניסתי לכנסת והקמתי ועדת חקירה פרלמנטרית שעבדה שתי כנסות וסייעה בקידום הייצוג ההולם. תמכתי בחוק הקודם של גפני ונדרש שהחוק יחול על כל מי שלא מיוצג באופן הולם".

האוצר: חשש לפגיעה באיכות הציבורי

שירה עמיאל בן אבא מאגף התקציבים באוצר: "הצעה כזו שמצמצמת את יכולת ההעסקה ושיקול הדעת הניהולי של השלטון המקומי וגופים נוספים עלולה להביא לפגיעה באיכות השירות הציבורי, כאשר הבחירה תהיה על בסיס הקריטריונים הללו ותצר את ידי מקבלי ההחלטות. הדבר הזה עלול להביא לפגיעה ברמת השירות המיטבית לצד זה שייתכנו גם אפקטים חיוביים. הטענה הכלכלית היא שלדבר הזה עלולות להיות גם השפעות שליליות, אך אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק והיא צריכה לכלול גם אוכלוסיות אחרות. ההתייחסות היא לכל תנאי שמצר את שיקול הדעת לוועדת האיתור של כל אוכלוסייה ולא רק של האוכלוסייה החרדית".


איריס נחמיה, ראש אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות בנציבות שירות המדינה, הציגה את הנתונים: "כיום במקומות בהם אנחנו רואים תת-ייצוג של אוכלוסייה מסוימת נציב שירות המדינה משתמש בזה כסנקציה ודורש ליעד משרות כדי להגביר ייצוג, אך זו לא הדלת הראשית שבה היינו רוצים שהאוכלוסייה החרדית תיכנס דרכה בגלל התפיסה הסטגמטית והמשרות הנמוכות אליהן נכנסים". עוד אמרה כי ייעוד משרות צריך להיות לפי שיעור האוכלוסייה בגיל העבודה ובהחלטת הממשלה נקבעו 7% לייעוד משרות לאוכלוסייה החרדית בתהליך הקליטה לשירות המדינה. כיום שיעורם בתהליך הקליטה עומד על 4.8% ושיעור המועסקים מהאוכלוסייה החרדית בשירות המדינה עומד על 1.2%. נכון שנדרשות התאמות שאפשר יהיה לקלוט את האוכלוסיות השונות לשירות המדינה אך יש סוגים רבים של התאמות - בהליכי המכרז והגיוס, המיון ובהתאמת מערכות לדוגמה לאנשים עם מוגבלות ועוד ואת זה חקיקה עלולה להגביל את האפשרויות הללו. הצעת החוק יכולה לסייע בהעלאת הייצוג ההולם לחברה החרדית וחשוב לוודא שזה יהיה ישים ולא יגביל ככניסה לשלטון המקומי ולחברות הממשלתיות".

עו"ד טל רוזנפלד מרשות החברות הממשלתיות הסבירה: "נאמר שבחוק החברות הממשלתיות קבוע כבר היום ייצוג הולם למי שהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן לעדה הדרוזית. אני מניחה שזה בלבול של הצ"ח פרטיות והסדר לא שלם ונכון לכלול בו אוכלוסיות נוספות. ההסדר הקבוע היום לאוכלוסיות אלו הרבה פחות רחב ממה שמציעים עכשיו. הוא לא כולל יעד הקבוע בחוק אלא ההנחה היא שהחברה הממשלתית צריכה לפעול ממניעים עסקיים ונותנים לדירקטוריון לקבוע את היעד של אותה חברה ולשאוף לכמה שיותר ייצוג לאוכלוסיות הקבועות בחוק".

היו"ר ח"כ אשר הגיב לדבריה: "אני לא מחוקק חוקים כדי שמישהו בדירקטוריון ישאף. מה שנכון למשרד ממשלתי צריך להיות נכון גם לחברה ממשלתית. אנחנו לא בית ההמלצות אלא בית המחוקקים והמטרה שלנו היא לשמור על איכות החברות הממשלתיות, וגיוון קבוצתי לא צריך לבוא על חשבון האיכות. לא הינו צריכים את החוק אם היינו רואים שבדירקטוריונים ממנים יותר מדי חרדים, ערבים ועולים חדשים".

מיראל נח'ול עוזרת ראשית בנציבות שוויון משרד העבודה והרווחה: "ייעוד משרות לא בהכרח ינציח את האפליה. היום צריך לפתוח את הדלת בדרך כלשהי ואין ספק שכניסת אוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג צריך להיות מותאם להן כי כיום ההתאמה אינה מיטבית. אנחנו בעד התיקון רק אם הוא יכלול את כלל האוכלוסיות ולא רק הכנסת אוכלוסייה אחת".

מאיר דויטשר ממשרד הפנים: "אנחנו רואים חשיבות בגיוון ופועלים בנושא. אתמול עברו תקנות הכוללות ייעוד משרות מפורש לכלל אוכלוסיות הגיוון, הכוללות התייחסות להגדרת בנות סמינרים וישיבות כסטודנט. זו מהפכה חשובה". הוא העלה סוגיה לגבי רשויות שיש בהן אחוז גבוה של חרדים ואף 100% חרדים, ושאל איך ניתן לעשות פי 2 מאחוז האוכלוסייה כפי שמוצע בחוק".

עו"ד שירה ברלינר ממשרד העבודה והרווחה: "החוק צריך לחול על אוכלוסיות נוספות וככל שיהיה שוויוני נתמוך בו. ככל שיש תת-ייצוג לאוכלוסייה החרדית זה נובע גם מחסמים אובייקטיביים כמו תנאי סף ולצד המקל צריך גם גזר, תוכניות תומכות של הכשרה והשכלה שיאפשרו למועמדים להגיע בצורה הטובה ביותר למשרות. התפוצה של שיעור החרדים בערים בהן יש חרדים עומדת על כ-17% והמשמעות היא שברשויות המקומיות לפי החוק בחמשת השנים הראשונות יהיה צורך בשילוב של כ-30%, להגיע לתקרה ובחברות הממשלתיות 22%, פי 2 מייצוגם באוכלוסייה וזה מספר גבוה מאוד. צריך לחשוב האם אנחנו יכולים לייצר קאדר כזה שיעמוד בתנאים. צריך לדון בסעיף הזה גם על בסיס נתונים כדי לוודא שהוא ישים".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (שס): "גורמי המקצוע מוכיחים שוב ושוב שהם רואים את התמונה הגדולה פחות טוב מאיתנו. למה כשזה מגיע לציבור החרדי אתם קופצים ונזעקים שאתם חוששים מצמצום שיקול הדעת של המחליט? למה אתם לא מבטלים את החוק שעבר לאוכלוסיות אחרות? לא צריך לעשות מחקרים, יש אלפי חרדים עם תואר שני מוכשרים לא פחות מאף אחד אחר, זה שהם מופלים זה נתון, ומספיק להסתכל ברשויות המקומיות ובדירקטורים כדי לראות איפה אנחנו נמצאים".


יעל סיני משדולת הנשים העלתה חששות לפגיעה בהעסקת נשים: "איך נמנע את החשש מפגיעה בנשים ביחס לדברים הנוגעים להפרדה מגדרית ואת בעיית נוכחות הנשים במרחב הציבורי או עם ניהול של נשים שעלולה לגרום פגיעה בשוויון. הנוסח צריך להבהיר זאת". עוד אמרה כי "כניסה של חרדים ובעיקר חרדיות יכולה לייצר איזון במרחב הציבורי ויותר אירועים מעורבים וזו תוצאה חיובית". בנוסף, ביקשה לבדוק את ייצוג הנשים בחרות אלו ואמרה כי "גם לנשים יש בעיית ייצוג בכל הגזרות, בטח בדירקטוריונים במגזר הציבורי"

היו"ר ח"כ אשר הגיב לדבריה וסיכם את הדיון: "חלק גדול מההתאמה עליה מדובר בהצעת החוק הוא הכרה במבחנים אקוויוולנטיים לבגרות הקיימים במגזר החרדי, שהם כמעט ברמה זהה ואותן נשים חרדיות מופלות מאוד בקבלה לעבודה בגלל שאין להן את הכותרת "בגרות". אין חשש שנקבע מקומות רק לגברים או נשים אך אני מצפה להתחשבויות כאלו ואחרות בנושא כשרות, נושאים תרבותיים ועוד אך אנחנו לא מבקשים חלילה לגרוע ממגזר מסוים על חשבון אחר.

ביקשתי לקבל תמונה כוללת של מגוון הפילוחים בחברות ממשלתיות דירקטורים לצד מגוון המגזרים. אני רוצה לטפל בנושא בצורה מלאה ושוויונית. אם למשל יש העדפה מתקנת לציבור הערבי במשרדי ממשלה אך הם לא קיימים בחברות ממשלתיות נתקן זאת. אני מבקש את כל המגזרים, אנשים עם מוגבלות וכן את הפילוח המגדרי. נאשר את הנוסח לקריאה ראשונה כמו שהוא ואני מודיע שנשנה את הנוסח. הכנסת מצטיינת בשילוב אנשים עם מוגבלות, והייתי רוצה לראות את מה שעושה הכנסת במשרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, אם כי בנושא חרדים היא מצטיינת קצת פחות אך נשפר גם את זה".

תמכו בחוק: יעקב אשר, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי ומיכאל מלכיאלי.