שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, דחה על הסף (יום ב', 4.1.21) את עתירתו של סגן מנהלת מח"ש, משה סעדה, נגד ההליכים הקשורים לבחירת פרקליט המדינה. השופטים לא דנו לגופן בטענות הקשות שהעלה סעדה, שכן החליטו שקיימות עילות סף המונעות דיון שכזה.

סעדה העלה האשמות חסרות תקדים כלפי בכירים בעבר ובהווה במשטרה ובפרקליטות. הוא טען, כי המפכ"ל דאז, רוני אלשיך, ופרקליט המדינה דאז, שי ניצן, פעלו יחדיו במטרה לחסל את המחלקה, וכי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התעלם מפעולות אלו. לדברי סעדה, הוא היה "קורבן להתנהלות קשה, דורסנית וייתכן שאפילו פלילית" מצידו של אלשיך, ואילו ניצן העדיף לגבות את אלשיך בנימוק ש"להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק".

עוד טען סעדה, כי מנדלבליט התעלם מתלונה כתובה וחמורה על התנהגותו של אלשיך כלפי המחלקה, וכי מנדלבליט וניצן ביקשו להימנע מחיכוכים עם המשטרה בשל חקירות נתניהו. לדבריו, המנהלת הנוכחית של המחלקה, קרן בר-מנחם, שיתקה למעשה את פעילותה והתנכלה לו עד כדי ריקון מתוכן של תפקידו (ראו קישור משמאל).

בחלק המעשי של העתירה טען סעדה, כי לאחר שהגיש את מועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה, התגלגל לידיו מסרון של בכיר בפרקליטות ולפיה יש כוונה לפטרו. הוא ביקש להורות למנדלבליט להבהיר אם יש כוונה כזאת ולאסור על שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן, להביא לאישור הממשלה את מינויו של פרקליט המדינה עד שתתקבל הכרעה בעניין פיטוריו. בג"ץ סירב להוציא צו ביניים נגד בחירת פרקליט המדינה, ואפשר לסעדה לבקש לדחות את הופעתו-שלו בפני ועדת האיתור. הוועדה המליצה למנות את עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה; המינוי נתקע בשל התפטרותו של ניסנקורן והעדר הסכמה לגביו בין הליכוד לבין כחול-לבן.

בהחלטתו אומר מזוז, כי על סעדה להעלות בבית הדין לעבודה את טענותיו בנוגע לכוונה לפטרו. סעדה עצמו הסכים להופיע בפני ועדת האיתור במועד שנקבע לו, היא סיימה את עבודתה ולכן העתירה שוב אינה אקטואלית. לבסוף, העתירה לקתה בכך שסעדה לא צירף כמשיבים את יתר המועמדים לתפקיד פרקליט המדינה וגם בשל כך דינה להידחות על הסף. השופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין הסכימו עם מזוז. את סעדה ייצגו עוה"ד עודד סבוראי וסיון האוזמן, ואת המדינה - עו"ד יהודה שפר.