יניב לוזון, רשם בכיר בבית משפט השלום בקריות, טען בפסק דין, כי חוק יסוד הלאום מחייב לשמור על צביונה של כרמיאל כעיר יהודית ולכן אין להקים בה בית ספר לדוברי ערבית או לחייב את העירייה לממן הסעות לבתי ספר ערביים בסביבה. נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, מותח ביקורת חריפה על הנמקה זו, אומר שהיא חסרת כל יסוד ומבטל חלק זה בפסק דינו של לוזון.

הורים לשני ילדים ערבים המתגוררים בכרמיאל תבעו מן העירייה 25,000 שקל, בטענה שהם זכאים להחזר נסיעות ילדיהם לבתי ספר ערביים ביישוב ראמה, בשל העדרו של בית ספר כזה בכרמיאל. לוזון דחה את התביעה בנובמבר אשתקד, באומרו שאין לו סמכות עניינית לדון בה ושעיריית כרמיאל אינה מחויבת בחוק לממן הסעות כאלו. בסיומו של פסק הדין הוסיף לוזון את ההנמקה הבאה:

"צביונה של העיר. כרמיאל עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל. הקמת בית ספר בשפה הערבית, למצער מימון הסעות לתלמידים ערביים, לכל דיכפין ובכל אתר, 13 עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר (כיום מתגוררים בעיר כ-6% ערבים). סעיף 7 לחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי קובע: 'המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על-מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה'. פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד ויש בו כדי להוות שיקול ראוי ודומיננטי במערכת השיקולים העירונית כולל לעניין הקמת בתי ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר".

שפירא דחה (3.2.21) את ערעורם של ההורים, באומרו שאכן אין חובה חוקית לפיה על עיריית כרמיאל לממן את ההסעות. הוא מקדיש חלק משמעותי מפסק דינו לדחיית דבריו של לוזון, באומרו שהצדדים כלל לא התבססו על חוק יסוד הלאום ולכן לא היה מקום לאזכר אותו בפסק הדין. שפירא גם מציין, כי עיריית כרמיאל הבהירה בדיון בפניו את הסתייגותה מדבריו של לוזון והודיעה שהיא מחויבת לפעול בצורה שוויונית כלפי כל תושביה. הוא מוסיף:

"לא היה כל מקום לדון במסגרת הליך זה בהוראות חוק הלאום ולעורר מחלוקת שאינה מן העניין. למרבה הצער האופן שבו נכרך הדיון בחוק הלאום לפסק הדין נשוא הערעור, מבלי שהצדדים טענו לעניין, עלול לעורר תחושה בקרב הציבור כי מטרת אזכורו של חוק הלאום בפסק דינו של בית משפט קמא, כאמור בצורה שגויה, לא נעשתה למטרת ההכרעה במחלוקת המשפטית שבין הצדדים. האופן שבו מצא לנכון בית משפט קמא לעשות שימוש, שגוי כאמור, בהוראות חוק הלאום עלול גם לגרום לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט".

שפירא מזכיר, כי חוק הלאום אינו מבטל את חוקי היסוד שקדמו לו, ובהם חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק. עקרונות השוויון המובטחים במגילת העצמאות אומצו בחוקי יסוד ובפסיקת בית המשפט העליון, וגם הם לא בוטלו בידי חוק הלאום. "פרשנותו של בית משפט קמא להוראות החוק ולדרכי יישומו שגויה מן היסוד", הוא קובע. את ההורים ייצג עו"ד ניזאר בכרי, ואת העירייה - עו"ד שלמה גבע.