שר הביטחון בני גנץ אומר כי "גם היום חיילי צה"ל שייתקלו במחבל ידעו לעשות את עבודתם. יש לנו נהלים סדורים ומפקדים ראויים. איננו אדישים לתאונות, יש תמיד מקום ללמוד ולשפר".

בנאום במליאת הכנסת אמר גנץ: "אני פונה ללוחמי צה"ל יש להם תמיד גיבוי להגיב מול כל איום עליהם לפי הנהלים. אני שומע על יוזמות חקיקה לשנות את נהלי הפתיחה באש, אני קורא לשים את צה"ל מעל כל עניין פוליטי. את הפקודות קובע צה"ל כהליך מסודר ולא כגחמה פוליטית".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א-2021. 16 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת כספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

עם נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון, נכנסו לישראל חלק מאנשי צד"ל, וחלקם בחרו להשתקע בישראל. חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם התשס"ה-2004 הסדיר את מעמדם של אנשי צד"ל שנכנסו לישראל כאמור, הוענקה להם ולבני משפחתם זכאות לאזרחות ישראלית, הוחלו עליהם הוראות חוקי השיקום כאילו היו חיילי צה"ל, נקבעה זכותם למענקי הוקרה ולסיוע בדיור וכן לזכויות נוספות שהוענקו להם מכוח כמה החלטות שקיבלה הממשלה.

שר הביטחון בני גנץ הציג את הצעת החוק ואמר: "עם כניסתי לתפקיד שר הביטחון נפגשתי עם קבוצות לוחמים בעבר ובמילואים בהווה, עם סגירת השער ללבנון, השער נשאר עבורם כשער פתוח, הם חברו אל חבריהם והחליטו לפתוח את הפצע. הקמנו ועדה בראשות שר הביטחון לשעבר שאול מופז והחלטנו לתת אות לכל מי שלחם בלבנון, כך גם לאחינו שלחמו אתנו שכם לשכם.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א-2021. 11 ח"כים תמכו בהצעה לעומת 2 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הפנים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מתווה חדש להסדרי השחרור המינהלי המוגבר אשר יחליף את ההסדר הקבוע כיום, ויחול לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע.

השחרור המינהלי המוגבר הוא מודל המייצר קיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, בלא קביעת ואינו מתחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים אחרים שלהם, פרט להתייחסות הנפרדת הקיימת כיום לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון.

לפיכך מוצע לקבוע בהסדר החדש כמה שינויים לעומת ההסדר הקיים שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המינהלי המוגבר כך שלא ייכללו בהסדר זה אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ועל-ידי כך להקטין את הסיכון הנשקף לציבור משחרור אסירים אלה.

זאת ועוד, לנוכח הצפי לעלייה במצבת האסירים במקומות הכליאה בשירות בתי הסוהר בעקבות יישום התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו, מוצע להוריד את תקן הכליאה לעניין השחרור המינהלי כך שיעמוד על 13,750 מקומות כליאה, וזאת לתקופה של שנה מיום תחילתו של החוק המוצע.