חלק מזכויות הח"כ יישללו מחברי המשותפת

היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק קובעת (יום ה', 8.4.21) כי חברי הכנסת מהרשימה המשותפת שלא הצהירו אמונים כמקובל בהשבעתם במליאה בשלישי, לא ייהנו מחלק מזכויותיהם.

הזכויות, המגיעות להם מתוקף תפקידם, יישללו מהם עד לרגע שיושבעו מחדש. בין הזכויות שנכללו בהחלטה - מימון העסקת יועצים פרלמנטריים והשתתפות בהוצאות משפטיות.

זכויות נוספות שיישללו מהם זמנית הן נסיעה בתחבורה ציבורית, קבלת פרסומי הממשלה חינם, שירותי תקשורת, עיתונים, דברי דואר, תשלום בעבור נסיעה לחו"ל בשליחות הכנסת, תשלום הוצאות מלון, השתתפות בהוצאות שכר דירה, תשלום הוצאות ביגוד והוצאות כלכלה, תשלום הוצאות רכב והחזר הוצאות נסיעה, שימוש ברכב החכר (ליסינג), תשלום בעד נסיעה בכביש אגרה ובנתיב מהיר, תשלומים לקרן השתלמות, תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית, לימודי שפה והכשרה.

בחוות דעת משפטית שהעבירה עו"ד אפיק ליו"ר הכנסת לוין נכתב כי "במקרה זה, הנכון ביותר הוא כי לצד שלילת הזכויות, תאפשר לחברי הכנסת להצהיר אמונים מחדש. זו התרופה הראויה והמתאימה ביותר ונכון יהיה לנקוט בה בטרם יישלל גם שכרם, ככל שהם ישובו ויסרבו להצהיר אמונים כנדרש".

חברי הכנסת איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף סירבו להסתפק רק "מתחייב אני", והתחייבו לפעול נגד גזענות וכיבוש. את הרעיון יזם כסיף, בהשראת חבר הכנסת לשעבר מאיר וילנר. הצהרת האמונים למדינה ולחוקיה לא נקלטה, ולכן ייאלצו להצהיר אמונים במועד אחר. בקשתם לעשות זאת אתמול, כנדרש, בדיוני המליאה נדחתה בידי יו"ר הכנסת יריב לוין. מסתמן כי הח"כים יצהירו אמונים ביום שני הקרוב, אך עד אז יישללו זכויותיהם.

סעיף 16 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי קרא יו"ר הכנסת לח"כ להצהיר הצהרת אמונים והחבר לא עשה כן, לא יהנה החבר מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר. בשנת 1987, במהלך הכנסת ה-11, אירע סיפור דומה עם הרב מאיר כהנא ובעקבותיו נשללו זכויותיו והוא סורב כניסה למליאה ולוועדות הכנסת. כהנא ביקש להצהיר אמונים בנוסח שונה מ"מתחייב אני" המקובל, ופנה לבג"ץ, אך עתירתו נדחתה.