בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
משרד הבריאות צמצם בשנת 2018 בשליש את מספר המוקדים לטיפול בנפגעי חרדה. כיום יש רק 50 מרפאות ב-30 יישובים, וקיים חשש שלא ניתן יהיה לתת מענה לנפגעים אלו ב-227 יישובים אחרים - מתריע (יום ג', 18.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
נפגעי חרדה הם אנשים שנכחו באירוע טראומטי, שבמהלכו חשו סכנה ממשית לשלמות הגוף, הנפש או החיים והם מגיבים באופן נפשי ופיזי לאותו אירוע. הטיפול בנפגעי חרדה חיוני להחזרת יכולת התמודדותם של הנפגעים במקרים שבהם התגובה אינה חולפת והם אינם מסוגלים לחזור לשגרת יומם, וכן למניעת הפרעות ממושכות וחמורות יותר. דוח המבקר מתפרסם על-רקע מבצע "שומר החומות" והירי המסיבי של החמאס על יישובים בכל הארץ.
14,000 נפגעי חרדה טופלו באתרים ייעודיים בשנים 2019-2017, כאשר 4,700 מהם טופלו במסגרת נוהל הביטוח הלאומי ששילם להם 14 מיליון שקל. בשנת 2019 היו בישראל 50 מרפאות בריאות נפש של קופות החולים שאמורות לתת מענה לנפגעי חרדה בחירום, לצד 11 מרכזי חוסן שתקציבם עמד על 18 מיליון שקל - סכום שאינו בבסיס התקציב, מה שמחייב למצוא את הכסף מדי שנה. בשנה זו היו 451 נפגעי חרדה שטופלו בשירות הפסיכולוגי חינוכי ביישובי עוטף עזה.
על-פי הדוח, ניכר העדר אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן, ולא קודמו שני מיזמים של השלטון המרכזי בנושא, למרות העבודה המאומצת שהושקעה בהם: השולחן העגול בנושא "מתחברים לחוסן בחירום", שהוביל משרד ראש הממשלה (2017-2016) ו"התוכנית הלאומית להקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית", שנידונה בוועדת ההיגוי העליונה למרכזי חוסן בהובלת משרד הבריאות (מ-2019). עוד נמצא, כי אין מתאם בין גודל הרשות לבין מספר המרפאות בשטחה. במחוזות צפון וחיפה, המונים 2.2 מיליון תושבים, יפעלו 11 מרפאות לשעת חירום, ובמחוז דרום המונה 1.4 מיליון תושבים יפעלו שבע מרפאות ממוגנות לשעת חירום. ב-50 המרפאות ניכר מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים.
משרד הבריאות מבצע לעיתים ביקורות במרכזי החוסן, אולם אין בידיו דוחות עליהן. סיכומי בקרה שנתיים לא הועברו על-פי נוהל מרכזי החוסן לוועדת ההיגוי העליונה, אשר מצידה לא יישמה את החלטתה לקבוע הצלחה ובקרה בתחומי העיסוק של מרכזי החוסן. על-אף הגידול במספר הבקשות בנוגע לבחינות הבגרות המוגשות לוועדת חריגים במשרד החינוך על בסיס רפואי הנובע מעומס רגשי, הוא נתן הקלות נקודתיות בלבד ולא הכין מתווה כולל לנושא בחינות הבגרות ולקבלתם של תלמידי יישובי עוטף עזה למוסדות אקדמיים, על-רקע מצב המתח הביטחוני המתמשך באזור.
בהיבט של העברת מידע בין גורמי הטיפול השונים, נמצא אי-העברת מידע על נתוני נפגעי חרדה המטופלים בין מרכזי החוסן, קופות החולים ובתי החולים לבין הרשויות המקומיות. הדבר מעורר קשיים במתן המענה לנפגעי חרדה ברשויות המקומיות. כמו-כן, אי-העברת מידע בין מרכזי החוסן לבין השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח), עלולה ליצור כפל טיפול בתלמידים ובבני משפחותיהם.
אין תקנות שיקום, אין טיפול ברוב הגדול של המשתחררים, אין שיקום לעברייני אלימות במשפחה, אין הכנה לשחרור אחרי מאסרים קצרים (סכנה לבני המשפחות [צילום: משה שי, פלאש 90])
בית הדין בצפת בולט לרעה בזמני ההמתנה לדיונים הראשונים ▪ מספר מצומצם בלבד של פעילות ניתנות לביצוע באתר ובייישומון (פערים במחשוב ובבינוי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
הוועד דרש לעגן בחוק חסינות לפרקליטים ולהבטיח שממצאי הבדיקה יישארו בתוך הפרקליטות - והתוצאה שאין הפקת לקחים גם כאשר בית המשפט הורה עליה ▪ ניצן הורה לשמור בחשאי את הנוהל להפעלת פרקליט מלווה למרות שהוא רלוונטי לנאשמים ▪ חלק מתרגילי החקירה אינם מעוגנים בנוהל כלשהו (ניצן. "בשל מאפייניה ותכניה" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
ליווי חקירות ותרגילי חקירה בידי הפרקליטות / מבקר המדינה
נמשכים הליקויים בניהול ההתחייבויות ארוכות הטווח של המדינה, כולל הימנעות מחישובים אקטואריים בעת ביצוע מהלכים מהותיים (586 מיליארד שקל גרעון [צילום: מיטל כהן, פלאש 90])
צעדי הוועד גרמו לביטול אימונים חיוניים ▪ בשירותי הכבאות וההצלה חסרים מאות ממלאי תפקידים מבצעיים ▪ אין הכנה לשריפה במנהרות רכבת (רק 72% איוש [צילום: דוברות כבאות והצלה])
"רפורמת הקורנפלקס" גרמה להתארכות הליכי הייבוא והטילה עלויות נוספות על היבואנים ▪ רשות התחרות לא הכריזה מזה 20 שנה על מונופול בתחום המזון (51% יקר מאשר באירופה [צילום: נתי שוחט, פלאש 90])
הדוח שנכתב לפני המהומות בערים המעורבות מצביע על עלייה ניכרת בכל נתוני הפשיעה החמורה במגזר, למרות התוכניות וההשקעות - שמומשו באופן חלקי בלבד ▪ הבעיה הקשה ביותר: פשיעה בנשק חם (הפגנה נגד האלימות במגזר הערבי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
כישלון מוחץ במאבק בפשיעה במגזר הערבי, הנמצאת בעלייה מתמדת והיקפה גדול בהרבה מחלקם של הערבים באוכלוסיית ישראל, העומד על 21%. כך עולה (יום ג', 18.5.21) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הדוח נכתב לפני גל המהומות בערים המעורבות, אשר הדגים את ממדי הפשיעה וכמויות הנשק החם במגזר הערבי.
בעקבות האסון במירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, הודיע (יום ב', 3.5.21) מבקר המדינהמתניהו אנגלמן על ביקורת מיוחדת שתתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון במירון. "מדובר באירוע שניתן היה למנוע אותו ועתה מוטל עלינו לבחון ולבדוק כיצד ואיך נדרש היה למנוע אירוע זה. משרד במקר המדינה פרסם ב-2008 חוות דעת בנושא מצב קבר רשב"י במירון והיערכות ל"לג בעומר ב-2011 ערך המשרד ביקורת מעקב בנושא שהצביעה על שורת ליקויים שייתכן שהאסון היה נמנע. הביקורת הצביע בין היתר על היעדר גורם ממשלתי האחראי על הארגון הכולל, רמת תחזוקה ירודה, תוספות בנייה לא חוקיות, תשתיות דרכים לא מספקות ודרכי גישה שאינם מותאמים לרכבי הצלה", הוסיף המבקר.
מבקר המדינהמתניהו אנגלמן נבחר בערב יום העצמאות בקונגרס היורוסאי המקוון שהתקיים בפראג לנשיא הבא של היורוסאי - ארגון מבקרי המדינה של מדינות אירופה. ביורוסאי חברות 49 מדינות וכן המבקר של האיחוד האירופי.
דוח מבקר המדינה על מערכת הביטחון שהתפרסם השבוע עוסק בשני נושאים חשובים, שקשורים בביטחון המדינה: פרויקט המעבר של צה"ל לנגב - אחד הפרויקטים הלאומיים הגדולים ביותר שתוכננו בישראל, והאיום הביטחוני כתוצאה מהשימוש הנרחב ברחפנים. כלי הטיס האלה מהווים חדשנות טכנולוגית ויש להם לא מעט יתרונות, אבל גם עלולים להוות מקור לפעולות טרור מהאוויר, ונמצאים בשימושם של ארגוני טרור.
מנכ"ל התעשיה האוירית לשעבר, נמרוד שפר, המליץ על מינוי מנהלים בכירים בחטיבת התעופה - ולאחר מכן היה חבר בוועדות האיתור שהיו אמורות לבחור בצורה אובייקטיבית את המועמדים המתאימים ביותר; בכל המקרים בחרו הוועדות במומלציו של שפר. כך חושף (יום ב', 12.4.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. שפר הודיע באמצע 2020 שאינו מעוניין להמשיך בתפקידו.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...