|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"גננות מפסידות אלפי שקלים בחודש"
|
האוצר הקציב 90 מיליון שקל לסגירת פערים בחינוך המיוחד במוסדות המוכר שאינו רשמי - משרד החינוך טרם העביר את הכספים ● סמנכ"ל משרד החינוך: ההעברה מתעכבת נוכח הקמת מערכת דיגיטלית להזנת נתונים ההכרחית למהלך, וזו צפויה להסתיים עד סוף החודש ובינתיים הועברו מקדמות למוסדות ● יו"ר ועדת הכספים קורא לזרז את ההליכים, ולהגדיל את שיעור המקדמות
|
ועדת הכספים הזמנית קיימה (יום ד', 2.6.21) דיון בנושא 'התעלמות משרד החינוך מיישום השוויון בגני החינוך המיוחד במוכש"ר', הצעתו של חבר הכנסת יוסף טייב.
במרכז הדיון עמדה הקצבה של 90 מיליון שקל לתקצוב החינוך המיוחד שבזרם החינוך המוכר שאינו רשמי, תקציב שכבר אושר ע"י משרד האוצר, ואושר על-ידי משרד החינוך, אך טרם הועבר למוסדות, שם הוא מיועד להשוואת תנאים וזכויות, בהם עידכון שכר הגננות ואנשי הטיפול.
ח"כ טייב הציג כי גננות שמבקשת לעדכן את פרופיל התעסוקה שלהן במערכות משרד החינוך אינן יכולות לעשות זאת, והביע חשש כי תשלום המקדמות יהווה לבסוף את התשלום כולו: "יש פה אפליה אמתית, גננות מפסידות אלפי שקלים בחודש".
סמנכ"ל משרד החינוך, משה שגיא, הציג כי הבעיה בהעברת התשלומים לבעלויות, נעוצה בצורך בסיום הקמת פלטפורמה דיגיטלית להגשת נתוני המוסדות, עליה עמל משרד החינוך, והעריך כי זו תהיה מוכנה עד תום החודש.
שגיא הציג כי מתוך 80 בעלויות של מוסדות חינוך רלוונטיים, 26 הביעו רצון להצטרף ל'אופק חדש' ורק 16 הנפיקו את כל הטפסים הדרושים. עוד הוסיף שגיא כי עד לסיום הקמת המערכת הדיגיטלית וחישוב הפרופיל המלא של כל מוסד, כלל הבעלויות התחילו לקבל מקדמות, כאשר בעלות שהצטרפה לרפורמת אופק חדש קיבלה זכאות למקדמה של 26% והיתר זכאות למקדמה של 14%.
הוא הוסיף כי המקדמות מוגבלות נוכח חשש שהמשרד ייאלץ לקזז סכומים גדולים מבעלויות שיתברר ששולמה להן מקדמה גבוה יותר מהדרוש.
חברי כנסת, הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים וארגונים חברתיים ביקרו את משרד החינוך על העיכוב, והדגישו שמדובר בעוול של שנים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון בקריאה למשרד החינוך לזרז את סיום ההליכים ותשלום הכספים למוסדות החינוך המיוחד וכן קרא למשרד להגדיל את אחוז המקדמות למוסדות ל-40%: "אני לא מקבל את אמירות משרד החינוך, כסף הועבר ע"י משרד האוצר, נמצא במערכות ובינתיים אתם מתנהלים. נעקוב אחר הדבר הזה, לא ניתן ששכרם של הגננות שעושות עבודת קודש ותנאי הילדים המיוחדים ירדו מסדר היום".
במהלך הדיון העלו יו"ר הוועדה וכן ח"כ ינון אזולאי פניות שהגיעו אליהם ממוסדות חינוך חרדים באזורים שספגו מטחי טילים במהלך מבצע שומר חומות, אשר העידו כי בעוד מוסדות חינוך רבים באזורם הוצאו להפוגות בתקופת הלחימה, הם הופלו ולא קיבלו מימון לפעילות זו ממשרד החינוך. נוכח כך, ביקש ח"כ גפני את תגובות משרד החינוך לנושא בתוך יומיים.
|
|
קיצוץ מתוכנת בתוכנית "שלבים"
|
|
|
חשש כי משרד החינוך שהחליט להפעיל בעצמו את התוכנית לשירותי חינוך לילדים חולים בביתם משנה"ל הבאה, לא יהיה ערוך להקים מערך משלו במועד
|
| ▪ ▪ ▪ |
בהמשך קיימה הוועדה דיון בנושא הקיצוץ המתוכנן בתוכנית "שלבים", הצעתם של חברי הכנסת קטי שטרית ומרב מיכאלי.
ח"כ קטי שטרית הציגה כי כ-3,500 ילדים זוכים מזה שנים לשירותי חינוך בביתם או בבתי החולים, המופעלת ע"י קדימה מדע, כאשר בתוכנית 700 אנשי צוות, והיא מתוקצבת ב-60 מיליון שקל בשנה: "ביולי 2020 הודיע משרד החינוך כי בכוונתו לבטל את התוכנית ולבצעה באמצעות מוסדות של משרד החינוך. האם משרד החינוך מתכוון להציע לצוות העובדים של קדימה מדע חוזה חינוך לשנה הבאה? נערך פיילוט במשרד, נשמח לדעת מה היו המסקנות וכמה תלמידים נכללו בו? האם העברה משמעותה היא קיצוץ? מה לגבי לימודי קיץ? אין שום שיח בנושא. יש לדחות את המעבר בשנה מכיוון שמשרד החינוך לא מוכן לזה".
אם לילדה בתוכנית הציגה כי הילדה שהייתה מאוד מעורבת ומקובלת בכיתתה נכנסה למשבר קשה בעקבות כך שמסיבות רפואיות לא יכלה להגיע לבית הספר, וכי התוכנית החזירה אותה לחיים, כאשר הצפי לסיומה הכניסה שוב את הילדה למצב קשה.
רחל אברמזון, מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, השיבה כי נוכח החשיבות, משרד החינוך החליט לקחת חזרה את המחויבות, וטענה כי בתוכנית 1,700 תלמידים ונבנו מסלולי קליטה לעובדי "שלבים" שיביעו רצון להמשיך לעבוד עם הילדים.
אברמזון ציינה כי המשרד בהליכי סיום של כתיבת חוזר המנכ"ל בנידון, וזכתה לביקורת מצד נוכחי הדיון, אשר טענו כי התשובה הזו ניתנה כבר לפני חודשים ארוכים. ח"כ רם שפע, שליווה את הנושא כיו"ר ועדת החינוך ציין כי תשובה כזו ניתנה לוועדת החינוך כבר בחודש אוקטובר, וכי למשרד "יש תוכנית ברורה לסגור את התוכנית ושחלק ניכר מאותם עובדים יישארו ללא עבודה, ושאותם ילדים לא יקבלו את המענה".
סמנכ"ל משרד החינוך, משה שגיא השיב כי אין בכוונת המשרד לבטל את התוכנית, וכי הוא לוקח אחריות על הנושא.
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ודרש כי עד שבוע הבא משרד החינוך יציג את תוכניתו בפני הוועדה.
|
|
| תאריך:
|
02/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
02/06/2021
|
|
עידן יוסף
|
|
+משרד הביטחון יקל על הכרה בפוסט טראומטיים
|
|
16:40 02/06/21 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
משרד הביטחון כבר החל בפיילוט לקיצור תהליך ההכרה ב-PTSD אשר במהלכו 30 לוחמים לא יעברו את התהליך הארוך שמתבצע כיום ללוחמים המבקשים הכרה בנכותם, הכולל תחנות רבות כמו פסיכולוג, אבחן ואף בדיקת אמינות, אלא יכונסו בקבוצות ליומיים שלושה מרוכזים במקום אחד, בסיומם יקבלו אבחנה, תשובה אם הוחלט להכיר בהם או לא, והמלצה על המשך התהליך השיקומי ככל שהוכרו
(איציק סעידיאן. מחאה על היחס לפוסט טראומטיים)
|
|
|
|
+בטרומית: עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי
|
|
15:08 02/06/21 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת גדעון סער, ברוב של 50 תומכים וללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדה המסדרת. מוצע בה לקבוע עונש מינימום של 12 חודשי מאסר למחזיקים נשק בלתי חוקי. העונש המקסימלי יישאר כשהיה - 7 שנות מאסר.
|
|
|
|
"גננות מפסידות אלפי שקלים בחודש"
|
|
משרד הביטחון ביטל את בדיקות הרקע שנעשו בעבר ללוחמים פוסט טראומטיים, הליך שעורר מחלוקת רבה ושעלה לכותרות בעקבות המחאה של איציק סעידיאן שסבל מפוסט טראומה לאחר מבצע צוק איתן.
|
|
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון הזמנית אישרה (יום ג', 2.6.21) פה אחד, את התקנות הקובעות את הקריטריונים לזכאות אזרחים לקבלת תעודת המערכה ברצועת הביטחון בלבנון.
|
|
|
|
|
אדוני, יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברותיי למשכן, חבריי לסיעה – ניצן, תמי, יאיר, אבו כמאל ומוסי. בסם אללה א-רחמאן א-רחים, [נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:]
|
|
|
|
|
"אתה איש חולה, איש חולה!" - כך הטיח (יום ב', 31.5.21) ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) בח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) במסגרת "נאומים בני דקה" במליאת הכנסת. את נאומו הקדיש מעוז למתקפה על המושג "מגדר" וכינה אותו הנדסת תודעה.
|
|
|
|
|
יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין אומר (יום ב', 31.5.21) כי קריאתה של ח"כ תמר זנדברג במליאת הכנסת נגד ההסתה נגד אנשי מפלגות הגוש אינה קריאה פוליטית, וראוי שיישמעו. עם זאת הדגיש כי הדברים צריכים להיות מופנים כלפי כל הצדדים וכי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הושמעו אמירות קשות לא-פחות, ואף נגדו עצמו בתגובה לביקורת שהשמיע כנגד בית המשפט העליון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
