קופות החולים אינן "רשות" לעניין תביעות ייצוגיות, ולכן אינן נהנות מן ההגנות והזכויות שיש לרשויות במסגרת זו. כך קובע בג"ץ (יום ב', 19.7.21) ברוב דעותיהם של השופטים עופר גרוסקופף ויצחק עמית מול דעת המיעוט של השופטת ענת ברון. עוד קובע בג"ץ ככלל, כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית על-פי יותר מאשר עילה אחת מאלו המופיעות בנספח לחוק התביעות הייצוגיות.

כפי שמסבירה ברון, "חוק תובענות ייצוגיות מקנה מעמד מיוחד ל'רשות' כנתבעת בהליכים ייצוגיים, מתוך הנחה שלרשות 'אין משל עצמה', וכל סכום שהיא תידרש להשיב יבוא על חשבון כספי ציבור ואף עלול לפגוע בשירות המסופק על ידה לציבור - 'באופן שעשוי לעלות לעיתים על התועלת שהציבור יכול להפיק מקבלת התובענה הייצוגית שעל הפרק'".

אחד היתרונות הבולטים לרשות הוא שניתן להגיש נגדה בקשה לתביעה ייצוגית רק "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר", וגם זאת - רק לשנתיים אחורה (ולא לשבע שנים כמו נתבעים אחרים). הרשות גם יכולה למסור, תוך שלושה חודשים מהגשת הבקשה, הודעת חדילה ולפיה חדלה לגבות את התשלום שבמחלוקת - וכך לא תהיה חייבת להשיב את הסכומים שגבתה עד אז. מכאן החשיבות של השאלה האם קופות החולים הן "רשות" לעניין תביעות ייצוגיות.

שירות ציבורי חשוב, אך לא "רשות"

כאמור, גרוסקופף משיב בשלילה ועמית מסכים איתו. "שירותי הבריאות הציבוריים המעולים הניתנים לכלל אזרחי מדינת ישראל הם סיבה לגאווה לאומית, כפי שהוכח שוב בעת משבר הקורונה בו אנו מצויים. לקופות החולים תפקיד מפתח בפעילות מערך בריאות הציבורי בישראל, והן זכאיות לזקוף לזכותן חלק נכבד מהצלחותיו והישגיו המרשימים", הוא אומר. אין מחלוקת שהקופות מעניקות שירות ציבורי ראשון במעלה, אך עובדה זו אינה הופכת אותן ל"רשות", סבור גרוסקופף.

גרוסקופף מזכיר, כי שהמונח "רשות" הוגדר בחוק תובענות ייצוגיות על דרך של הפניה להגדרה שבחוק בתי משפט מינהליים, ואין לבית המשפט סמכות לסטות מהגדרה זו. שם נאמר: "רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על-פי דין" - והקופות אינן מצויות במסגרת הגדרה זו. הרחבת ההגדרה עלולה ליצור תוצאות בלתי רצויות, כגון מתן פטור גורף לקופות בשל רשלנות בפיקוח.

לעומת זאת, גרוסקופף מקבל את הגדרתה של ברון לגבי העילות להגשת תביעה ייצוגית, ואף שב עליה בציינו את יופיה והתאמתה לעניין: "אפשר להשקיף על הפרטים שבתוספת השנייה כמעין 'איים' 'בים' של סוגי תביעות שניתן לנהלן כייצוגיות. ישנם איים גדולים וכאלה שהם קטנים יותר, כל אי-קובע תנאים משלו על-מנת שניתן יהיה לבוא בשעריו; לכל אי-יש גבולות, ובין האיים ים. ואל הים נדונים הליכים שלא ניתן 'להעלות' לאיזה מן האיים שבתוספת השנייה - והמשמעות היא שלא יתבררו כתובענה ייצוגית". והוא מוסיף: "האפשרות לעלות על אי-אחד אינה שוללת את האפשרות לנסות לעלות על אי-אחר - כניסתה של התובענה הייצוגית בשעריו של כל פרט נבחנת לגופה, בהתאם לתנאים שנקבעו לבאים בשעריו".

האם ההשתתפות העצמית היא מס

כאמור, ברון סבורה בדעת המיעוט שקופות החולים הן "רשות" לעניין תביעות ייצוגיות, משום ש"הן גוף שמעניק שירותים ציבוריים חיוניים מאין כמותם, וזאת על-פי דין" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עוד מציינת ברון, כי הקופות נתפסו בפסיקה כפועלות "על-פי דין", גם אם הדבר לא נקבע במפורש; והן נתונות לפיקוח ובקרה נרחבים מצד המדינה כמעט בכל היבט בפעילותן, כאשר המדינה אף יכולה להתערב ולהטיל עליהן עיצומים.

בג"ץ החליט פה אחד להתערב בצורה נדירה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ולהורות לבית הדין האיזורי בתל אביב לדון לגופן בבקשות לתביעות ייצוגיות נגד ארבע הקופות - הכללית, מכבי, לאומית והמאוחדת. הבקשות נוגעות להשתתפות העצמית שגבו הקופות ממבוטחיהן תמורת אספקת ציוד רפואי מתכלה. הקופות הגישו הודעת חדילה, בית הדין האיזורי לא קיבל אותה בנימוק שהן אינן "רשות", ואילו דעת הרוב בבית הדין הארצי (בראשות הנשיא דאז, יגאל פליטמן) קיבלה את ערעורן וקבעה שהן "רשות". בג"ץ הפך את פסק דינו של הארצי והשיב על-כנו את פסק הדין של האיזורי, אך מנימוקים שונים.

ברון קבעה, כאמור, כי הקופות הן "רשות" - אך שגביית ההשתתפות העצמית איננה דמוית-מס שממנו ניתן לחדול אלא מחיר שעליו ניתן לתבוע גם רשות. לעומת זאת, גרוסקופף קבע כאמור שהקופות אינן "רשות" וממילא אינן יכולות למסור הודעת חדילה - אם כי ההשתתפות העצמית היא דמוית-מס. עמית הסכים עם גרוסקופף לגבי הגדרת ה"רשות" ואמר שאין צורך להכריע לגבי מהותה של ההשתתפות העצמית.

הקופות חויבו בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל כל אחת. את התובעים ייצגו עוה"ד עו"ד אופיר ארגמן, מישאל שרעבי, מיטל יצחקי, ישראל וולנרמן ויחל בקר; את הקופות ייצגו עוה"ד אסף רנצלר, פרח רוסלר גיא ורטהים, פז מוזר, בר לאודון, שי תמר וצח כהן; ואת היועץ המשפטי לממשלה - עוה"ד חן אבידוב ומיכל לייסר.