ועדת החוקה אישרה (יום ג', 20.7.21) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021.

הצעת החוק הממשלתית המקורית נועדה לאפשר בהוראת שעה, למשך שלושה חודשים, בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור, לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד, אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה. הממשלה הציעה כי רישיונות אלה ייבחנו במקרים בהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל חצי שנה, בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנים. כל זאת על-מנת למנוע ניתוקו של קשר טיפולי ארוך אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל.

ההצבעה התאפשרה לאחר שיו"ר הוועדה ח"כ קריב, הגיע להסכמות עם נציגי הממשלה ולפיהן בין היתר, הוראת השעה תוארך בחודש נוסף, לארבעה חודשים במקום שלושה, וכן כי "התקופה הקובעת", תוארך עד ל-31 במרס 2021 במקום עד דצמבר 2020, כך שהתקופה להוכחת קשר מטפל-מטופל קוצרה מחצי שנה לשלושה חודשים.


יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) פתח את הדיון בביקורת חריפה כלפי נציגי רשות האוכלוסין וההגירה: "יש לנו הערכה גדולה לפעילות של כל גורם ממשלתי, גם לרשות האוכלוסין וההגירה, ברור לנו שהשנה וחצי האחרונות הציבו אתגרים גדולים מאוד בוודאי בתחום הכניסה והיציאה מישראל ואין ספק שההצעה נועדה להיטיב, עם זאת, התחושה שלי בעקבות הדיון היא שאין בידי נציגי הממשלה את מסד הנתונים הנדרש כדי לגבש מדיניות, והדין המנהלי מחייב את הממשלה לגבש מדיניות על בסיס מסד נתונים עדכני ככל הניתן ואני מאוד מוטרד מהתשתית העובדתית שהונחה בפנינו בהצ"ח הזו. אין בידי הרשות תמונה מלאה של העובדות והעובדה שהדיון לא מתקיים לאחר בדיקה של הפערים הקיימים, הסתירה שנמצאה בין הנתונים לבין ניתוח הנתונים שהוצג בידי אחת המשתתפות מטריד. ניכר שהרשות נמצאת בצעדים ראשוניים של ביצוע סקר אבל מה שברור הוא שאין מענה ראוי מצד הרשות לטענות המבוססות שקיים מחסור בתחום מהגרי העבודה לסיעוד. זו סוגיה הנוגעת לזכות היסוד החוקתית לכבוד, זו הפרה של הזכות הזו של אלפי אנשים הנאבקים על כבודם אם בשל היותם בגיל השלישי או התמודדות עם מגבלות והמציאות הזו צריכה מאוד להטריד אותנו".

עוד אמר: "האם כשהגעתם אתמול להציג לנו הצ"ח הצגתם תשתית עובדתית ראויה? לא. הצגתם נתונים סותרים, אמרתם שמגיעים עובדים מהודו ולאחר מכן אמרתם שההסדר לא התחיל, התעלמתם לחלוטין מהירידה במספרים בשנים האחרונות בכמות ההיתרים. לא יכול להיות שתזרקו מספר של 15,000 היתרים אל מול עובדים בפועל ואח"כ יתברר שמדובר ב-22,000. לא כך מציגים חוק בכנסת. אלמלא היה מדובר בחוק מיטיב, בתקופה מורכבת ולא היינו מגיעים להסכמות, לא הייתי מקדם את החוק הזה ושולח אתכם לעשות את העבודה. אם אתם מוכנים להודיע שאין מחסור בעובדים זרים, מגובה בנתונים תצהירו לפרוטוקול. לא ייתכן שכל מי שעוסק בשטח מדבר על מצוקה גדולה ואתם לא עומדים מאחורי הטענה שאין מחסור".


ענבל משש, מנהלת מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה: "אני מאוד מצרה על הרושם שנוצר לגבי מחסור במסד נתונים. אנחנו היחידים שמחזיקים בנתונים ומפרסמים אותם כל רבעון באופן שקוף. ברור שבכניסת עובדים זרים רואים ירידה ב-2020 ובמקביל עליה בהוצאת היתרים. יש למעלה מ-5000 התירים שהוצאו ב-2021 ולא מומשו".

היו"ר ח"כ קריב הפסיק את דבריה: "את הנתונים הללו הייתם צריכים להציג אתמול. אין תשובה בהירה כיום אם יש מחסור ומה היקפו, יש לכם השערה שקיים קושי ולכן אתם נוקטים בצעדים לצורך הקטנת פער מסתמן. את הפיקוח הפרלמנטרי אנחנו עושים לפי עובדות ולא לפי תחושות. אני מבין שקיים מחסור ושאתם מנסים לעמוד על היקפו ולתת פתרונות מסוימים. חשבתם שאתם מביאים חוק מיטיב ושלכן הוועדה לא תחקור. הדיון התנהל על-פי תחושות בטן ומכיוון שלא אמרתם לפרוטוקול, ההתרשמות היא שאין לרשות האוכלוסין וההגירה תמונת מצב ברורה של המחסור והפער בין ביקוש והיצע בתחום הסיעוד. אני מציע לשמוח על האמירה הזו כי האלטרנטיבה היא שאתם יודעים על מחסור ומעדיפים להתנהל כך".

משה נקש, מנהל אגף הסיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה: "היום או בכל זמן נתון אדם יכול למצוא עוד זר במאגר או להזמין מחו"ל. כשיש ביקוש אנחנו מנסים לתת מענה, אי-אפשר להסיק מכך שיש מחסור. אין תשובה חד-משמעית לדבר הזה. הפער שהוצג יציב לאורך השנים האחרונות, כל הזמן יש פער בין כמות העובדים לבין כמות ההיתרים החוקיים".

עו"ד שושנה שטראוס מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה, הציגה את ההסכמות שהושגו להצ"ח: "הסכמנו שהתקופה הקרובה במקום שתסתיים בסוף דצמבר 2020 היא תסתיים במרס 2021. השינוי הוא לגבי קבוצה של מטופלים שנהנו מההקלה שרשות האוכלוסין וההגירה עשתה בתקופת הקורונה שאפשרה לעובדים זרים שנמצאים פה שעברו לפחות 51 חודשים ופחות מ-63 חודשים מיום הכניסה שלהם לישראל, שבד"כ אנחנו מאפשרים להם לשמש רק כמחליפים לעובדים אחרים שיצאו לאינטרוויזה אבל, בגלל שהיו פחות חופשות והיה צורך, שרצינו לאפשר העסקה של עובדים זרים, אפשרנו לאותם עובדים להשתבץ אצל מטופלים סיעודיים בעלי היתר שאין להם עובד באינטרוויזה. לגבי המטופלים הללו שקיבלו את ההטבה הזאת השרה תהיה מוסמכת לאשר את בקשתיהם אם עוד לא חלפו 63 חודשים מיום כניסתם לארץ". בהתייחסה לטענה למה לא ניתן לכל עובד זר בישראל להשתבץ אצל כל מעסיק, אמרה: "אנו יודעים שמצב כזה יצור אנדרלמוסיה ואנו יודעים מי ייהנה מהמצב הזה וזה לא הגורמים שאנו רוצים לעזור להם. לגבי כל העובדים שההצעה מתייחסת אליהם יש לנו רישום שבנקודת זמן בתקופה הקרובה העובד והמטופל הסכימו שהם כן רוצים העסקה משותפת. הוראת השעה תעמוד בתוקף לארבעה חודשים במקום שלושה. והסכמנו שהתקופה הקובעת במקום שתסתיים בדצמבר 2020 תסתיים בסוף מרס 2021".

עו"ד אבינועם סגל אלעד מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "כשרשות האוכלוסין יצרה את ההסדר היא בחרה אינדיקציה של הגשת בקשה. יש בה היגיון כי היא מלמדת על רצון של מטפל ומטופל להמשיך את הקשר הזה. פתיחת השערים כמו שרשות האוכלוסין הציגה קודם לא אפשרית מבחינת הרשות. לומר שזה מושלם זה לא, אך גם הסמכות והרשות היא בידי הרשות האוכלוסין והיא תוקפה ע"י היועמ"ש. אנחנו ערים לקשיים אך כעמדה משפטית ההסדר לא מעורר מניעה משפטית".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "אני נותר עם ספקות קשים בנושא הזה. אני מתקשה לראות כיצד משרד המשפטים נותן חותמת כשרות למצב בו יש ציפייה שאזרח יגיש בקשה לסוגיה שטרם נולדה. יש פה קונסטרוקציה משפטית שאני מתקשה להבינה, שאזרח צריך לחשוב שרשות שלטונית תיצור הסדר מיטיב ועליו להגיש בקשה מבעוד מועד. זו קונסטרוקציה מוזרה מאוד והיא לא הייתה מחזיקה מים. סימן השאלה תלוי ובוהק מעל לפרקטיקה הזו וכל מה ששמענו הוא שיש קשיים ראייתיים, אפילו לא קשיי מדיניות. אני שמח על ההארכה של השלושה חודשים אך יש פה הכשרה של פרקטיקה מוזרה דרך חקיקה ראשית. אם זה היה מגיע כתקנות הייתי מסרב לאשר זאת כוועדה".

4 ח"כים תמכו: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים ענבר בזק (יש עתיד), ענבר מגן תלם (ישראל ביתנו), מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה).

נכחו בדיון ולא השתתפו בהצבעה: הח"כים אורי מקלב (יהדות התורה) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית)/