בג"ץ לא ימשיך לדון במסמכי השב"כ מרצח קסטנר

ארכיון המדינה אינו חייב לחשוף מסמכים נוספים של השב"כ על רצח ישראל קסטנר - קובעת (יום ב', 13.9.21) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. השב"כ חשף בשנים האחרונות כמה מסמכים על הפרשה, בעקבות העתירה שהגיש ד"ר נדב קפלן החוקר אותה, וחיות קובעת שהעתירה מיצתה את עצמה.

קסטנר היה מראשי יהדות הונגריה בזמן השואה, ובית המשפט המחוזי בירושלים קבע בשנת 1955 שהוא שיתף פעולה עם הנאצים בכך שהסתיר את ההשמדה תמורת הצלת 1,600 מיהודי המדינה ובהם קרוביו ומקורביו. בית המשפט העליון הפך ב-1957 את פסק הדין וטיהר כמעט לחלוטין את שמו של קסטנר, אך היה זה לאחר שקסטנר נרצח במארס של אותה שנה בפתח ביתו בתל אביב. השב"כ ניהל את חקירת הרצח והייתה זו הפעם הראשונה בה נמסר רשמית על קיומו.

זאב אקשטיין, יוסף מנקס ודן שחר - יוצאי המחתרת לח"י - הורשעו ברצח ונדונו למאסר עולם; הם קיבלו חנינה בשנת 1963. במהלך המשפט התברר, כי אקשטיין היה סוכן של השב"כ בקבוצה המחתרתית שמאוחר יותר ביצעה את הרצח. אקשטיין אישר שנים רבות מאוחר יותר את טענת השב"כ, לפיה ניתק את הקשר עם מפעיליו והפך לחלק מן הקבוצה. בשנת 2015 נטען, כי השב"כ ידע מראש על הרצח ולכן הסיר את השמירה שהעניק לקסטנר.

קפלן הגיש את העתירה בשנת 2019, לאחר שארכיון המדינה דחה - בהתייעצות עם השב"כ - את בקשתו לחשוף את המסמכים, הן בנימוק שיידרש זמן רב מדי לאתר אותם, והן בנימוק שאת הבודדים שנמצאו לא ניתן לחשוף מסיבות של ביטחון המדינה. בתגובה לעתירה שבה המדינה וטענה, כי לא ניתן לחשוף את המסמכים - אם כי לראשונה הסכימה לחשוף כמה מהם: עמדת השב"כ לבקשת החנינה של הרוצחים וארבעה מסמכים מתוך חקירתו של אקשטיין שכנראה כבר הוגשו לבית המשפט במהלך משפטו.

המדינה מסרה לבג"ץ מסמכים נוספים שלדבריה לא ניתן לפרסם, אך לבסוף הסכימה לחשוף חמישה מהם לאחר השחרות: מסמך שכותרתו "ניסיונות אנשי לח"י בעבר להשפיע על עדים"; שני מסמכים
מפי מקורות שמתארים דברים שמסר אקשטיין, לרבות כוונתו להאשים את השב"כ ברצח קסטנר; מסמך שכותרתו "לפרשת רצח קסטנר (ראשי פרקים)" המתאר את פעילות השב"כ בימים שלאחר הרצח; ומסמך שכותרתו "זאב – הבחור שירה ורצח" הכולל מסקנות עיקריות ביחס לאקשטיין ולפרשת רצח קסטנר. קפלן עמד על עתירתו, באומרו שמדובר במסמכים שהם עצמם או עיקריהם כבר פורסמו בעבר.

לפרסום הרשמי יש ערך לא מבוטל

חיות מציינת, כי תקופת הסגירה של מסמכי השב"כ הייתה 50 שנה, הוארכה פעמיים ועומדת כעת על 90 שנה - כך שהיא עדיין חלה על מסמכי רצח קסטנר והמדינה יכולה למנוע את חשיפתם. עם זאת, מוסיפה חיות, "ניתן היה לצפות כי המסמכים שהועברו בסופו של דבר לעיון העותר יועברו אליו בלא צורך בהתערבות בית המשפט, וחשיפתם – ולו באיחור – מלמדת כי הגשת העתירה הייתה במקומה וכי הערות בית המשפט, לרבות אלו שהושמעו במסגרת הדיון במעמד
צד אחד מיום 22.3.2021, הופנמו ויושמו. העותר טען כי המידע המופיע במסמכים שנמסרו ניתן לאיתור ממקורות גלויים שפורסמו בעבר. ספק בעייני אם כך הוא, אך אף אם יש ממש בטענה, דומה כי פרסום רשמי של המסמכים המקוריים על-ידי השב"כ, יש לו כשלעצמו ערך לא מבוטל".

חיות מזכירה, כי החוק מחייב את הגופים המפקידים מסמכים בארכיון המדינה לשקול בין היתר את "משך הזמן שחלף ממועד יצירת החומר, והיחס בין פרק זמן זה לבין תקופת ההגבלה הקבועה לגבי החומר". לדבריה, "על המפקיד מוטלת, אפוא, החובה לשוב ולערוך מעת לעת בחינה של החומרים שהפקיד ולחשוף את החומרים שבחלוף הזמן מתברר כי אין מניעה לגלותם. ובמילים אחרות, תקנה זו משמיעה לנו כי ככל שחלוף הזמן מאפשר חשיפת מידע שסווג כ'חומר מוגבל' לציבור, יש לעשות כן – 'בין על-פי דין בין על-פי שיקול דעת ועל-פי השכל הישר'".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל, בשל תרומת העתירה לחשיפת המסמכים. השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין הסכימו עם חיות. את קפלן ייצגו עוה"ד אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט, ואת המדינה - עו"ד עמרי אפשטיין.