מת הפזמונאי והסופר יצחק קינן

בסוף השבוע (14.10.21) הלך לעולמו הפזמונאי והסופר יצחק קינן, ראש מועצת בית שאן לשעבר. קינן כתב את מילותיהם של השירים "ים השיבולים" ו"עמק שלי", שירי הדגל של להקת הזמר הגבעטרון. בן 79 היה במותו.

קינן נולד ב-1941 במרקש במרוקו בשם איז'ק וקנין. בגיל 10 לערך, בשנת 1952, עלה לארץ לבדו במסגרת עליית הנוער דרך צרפת. בארץ התגוררו כבר כמה מאחיו שעלו לארץ לפניו. הוא התחנך בכפר הנוער נווה הדסה שליד קיבוץ תל יצחק ובהמשך היה בהכשרה בקיבוץ אורים. ב-1958 התגייס לנחל מוצנח, השתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

ב-1961 עלו לארץ הוריו של יצחק קינן חנניה ופרחה וקנין. בתקופה הראשונה התגוררו במעברת כורדאני ובהמשך עברו להתגורר באחד מיישובי הקריות שליד חיפה. יצחק הגיע בחופשות לבקר את הוריו במעברה ולימים סיפר כי הוא דווקא זוכר את תקופת המעברה כתקופה יפה בחייו.

מורה ומנהל בית ספר

לאחר סיום שירותו הצבאי יצחק התקבל לסמינר מורים בנהלל וכדי להשלים תעודת בגרות ולימודים פורמליים למד בכוחות עצמו בערבים. בשנת 1962 סיים את הסמינר למורים בנהלל ונשלח על-ידי משרד החינוך כמורה בבית שאן בבית ספר "מעיינות".

ב-1970 זכה קינן בפרס ראשון על הסיפור הקצר "קבר בהר הזיתים" במסגרת התחרות "שלושה סיפורים" של משרד החינוך. בספר מגולל קינן את סיפור עלייתו לארץ.

לצד פעילותו כמורה ומחנך בבית ספר עסק קינן בפעילות תרבותית בבית שאן. הוא ניהל את חבורת הזמר ואת להקת המחול המקומית כשהוא מלווה את הלהקות באקורדיון. בנו של יצחק קינן, חנן, הקרוי עש אביו של יצחק חנניה, מספר לי פרט שפחות ידוע ומוכר בביוגרפיה של אביו חנן: אבא עוד מתקופת נערותו בקיבוץ רקד לאורך השנים ריקודי עם. הוא רקד בלהקות המחול של הסטודנטים באוניברסיטת חיפה והשתתף בהופעותיה ובסיוריה בעולם. עד לפני כמה שנים הלך להרקדות. מבחינת אבי, מספר חנן, ריקודי עם זה להיות ישראלי, צברי.

מתמנה למנהל ביס גלבוע

בשנת 1969 מונה יצחק קינן למנהל בית הספר היסודי גלבוע בבית שאן. יום יום נסע מבית שאן ללימודים באוניברסיטת חיפה, שבסיומם הוענק לו תואר ראשון בהיסטוריה ישראלית ובספרות עברית. לא פעם חזר לבית שאן בעיצומה של הפגזת קטיושות וישר... למקלט. באחת ההפגזות נפגע הבניין ואחת התלמידות שולה לוי ז"ל נהרגה.

בתחילת שנות ה-70 נשא לאישה את שרה סמג'ה-שגב תושבת העיר.

ראש מועצת בית שאן במשך כעשור

בשנת 1970 נקלעה המועצה המקומית בית שאן למצב קשה ובעיות תפקוד ומונתה לעיר ועדה קרואה בראשות יעקב שריבויים שפעלה כשלוש שנים. בסוף 1973 החליטה מפלגת המערך (העבודה) לבחור בקינן שהיה איש חינוך ודמות פופולרית בעיר למועמדה לתפקיד ראש מועצת בית שאן.

בפברואר 1974 נבחר יצחק קינן לתפקיד ראש המועצה המקומית בית שאן בתמיכת 6 קולות אנשי המערך מול התנגדות 3 נציגי הליכוד. בבחירות 1978 נבחר שוב קינן לתפקיד הפעם ברוב קטן ולמרות זאת היה זה הישג גדול של קינן, שכן באותן שנים בזכותו של השר לוי איש הליכוד הפכה בית שאן למעוז הליכוד. קינן כיהן בתפקיד ראש המועצה עד 1983 במשך כ-9 שנים בשתי קדנציות רצופות. בתקופתו התמודד עם בעיות ביטחון ופיגועים, פעל לפיתוח התעשיה ושם דגש על אושיות החינוך, התרבות והבריאות. בתקופתו הוחל בפרויקט שיקום שכונות.

ב1984 יצא קינן לצרפת כשליח "עליית הנוער" בארצות מערב אירופה. בסוף 1987 מונה למנכ"ל "אמנות לעם" במקומו של יוסי פרוסט וכיהן בתפקיד עד 1992. בין השנים 2004-2001 נשלח שוב לצרפת, כשליח הסוכנות היהודית.

כותב מילות השירים "ים השיבולים" ו"עמק שלי"

קינן חתום על מילות השירים "ים השיבולים" ו"עמק שלי", שירי הדגל של להקת הזמר הגבעטרון שהפכו מזה כבר לקלסיקה ולנכסי צאן ברזל בזמר העברי.

על הולדת השירים "ים השיבולים" ו"עמק שלי" סיפר לי בזמנו יצחק קינן: "כמו הרבה שירים אחרים כתבתי ללהקת המחול והזמר של בית שאן, שאני וחיים אגמון הדרכנו וליווינו. למעשה להקה זו ביצעה לראשונה שירים אלה עוד לפני הגבעטרון". כיצד הגיע השיר בכל זאת דווקא לגבעטרון?

קינן: "באחד הימים הופיעה הלהקה בחיפה ואפי נצר, איש חיפה ששמע את השירים כנראה התלהב מהם וביקש אותם לחבורת הזמר שלו בחיפה. נאלצנו להשיב בשלילה לבקשתו של אפי, שכן בינתיים חיים אגמון החל לעבוד עם להקת "הגבעטרון" ומסר להם את השירים הללו, והשאר היסטוריה".

בנוסף ל"ים השיבולים" ו"עמק שלי" חיבר את השירים "פנס בשלכת" "ברוש של עצבות" ואחרים. בהמשך פרסם כמה רומנים ובהם "ילד מן המדבר", "אגוז", "מבט ראשון של אהבה" ועוד.

קינן עזב את בית שאן לפני מספר שנים ועבר להתגורר בשרון אולם המשיך לשמור על קשר עם מכריו מבית שאן ובשיחות סיפר למכריו כי הוא מאוכזב ואינו מרוצה ממצבה של העיר בעשורים האחרונים.

הותיר אחריו ארבעה ילדים. הלוויתו תתקיים ביום ב' 18.10.21 בבית העלמין "פרדס החיים" בכפר סבא בשעה 11:00.

סופדים ליצחק קינן

חיים ביבס, כיום ראש עיריית מודיעין מכבים רעות, שגדל והתחנך בבית שאן והיה שכנו של יצחק קינן, כותב: "קינן כיהן כראש עיר כמעט עשור ובתקופת כהונתו היה שכננו הצמוד בבניין בו התגוררנו. אני זוכר אותו היטב. הוא היה איש חינוך מוערך ומנהיג ציבור מוערך שהשאיר חותם בלבבות רבים.

יצירותיו הן נכסי צאן ברזל בתרבות של ארץ ישראל היפה, שילוו אותנו לעד ובהן שירו "ים השיבולים שמסביב" ויצירות שירה וספרות נוספות. לפני מספר שנים זכיתי לארח את קינן בעיר מודיעין מכבים רעות במסגרת ההצגה שכתב ״קינת אגוז״ וזו הייתה סגירת מעגל מרגשת עבורי בזיכרונותיי כילד. תנחומי למשפחת קינן.

המלחין והיוצר אפי נצר כותב בדף הפייסבוק "הכרתי את איציק קינן, כשרקד בלהקת המחול של חיפה יחד עם רעיתי אילנה ז"ל. היה בחור מקסים. אהבתי אותו. אהבתי את שיריו, שהיו ישראלים מאד, ורציתי לשיר אותם עם חבורת בית רוטשילד שלי. אך זה לא הסתייע מסיבותיו שלו. זכרו של איציק קינן יהיה נצור עם שיריו המקסימים ביסודות הזמר העברי שלנו".

ח"כ לשעבר והמלחין עקיבא נוף כותב בדף הפייסבוק: "יצחק קינן היה אנושי, נעים, נינוח, עָנָו, מפרגן, כך הכרתיו, כששימש מנכ"ל "אמנות לעם" ואני שם חבר ועדת הזמר העברי".