מתקפות הכופרה נגד ישראלים זינקו פי שבעה

מספר התקפות הכופרה (מתקפות סייבר בהן ניטל מידע רגיש ונדרש תשלום תמורת הימנעות מפרסומו) נגד גורמים ישראלים זינק בשנה האחרונה בשיעור של עד פי שבעה. מספרן מגיע ל-5-1 מיליון בשנה, אם כי רבות מהן נבלמות - מוסרת (יום ג', 15.2.22) הרשות לאיסור הלבנת הון.

הרשות מצטטת גורמי טכנולוגיה מובילים בעולם, האומרים שישראל היא אחת היעדים המועדפים למתקפות כופרה. מערך הסייבר הלאומי מציין, כי ההתקפות לא רק מתרבות אלא גם משתכללות, כאשר בחלק מן המקרים התוקפים מפרסמים חלק מן המידע כדי להמחיש את רצינותם, וחלק מהמתקפות פוגעות גם בגיבויים ובכך מתקשים המותקפים לשחזר את המידע שנגנב.

נתונים בינלאומיים מעלים, כי 80% ממי ששילמו את הכופר - הותקפו שוב. לכך נוספים הנזקים שגורמות המתקפות בדמות פגיעה במוניטין והצורך לתקן את המערכות שנפרצו, אם כי בישראל התיקונים זולים יחסית - כ-500,000 דולר בממוצע למתקפה. סקר של הלמ"ס ומערך הסייבר מצא אשתקד, כי 42% מהגופים הגדולים בישראל (250 עובדים ומעלה) ספגו מתקפות סייבר, שחלקן נהדפו; סקר קודם של הלמ"ס דיווח, כי 91% מן המותקפים אינם מדווחים לרשויות.


הרשות מציינת מספר מתקפות שבוצעו בשנה האחרונה וכאלה שנחשפו באמצעות הדיווחים שקיבלה מנותני השירותים הפיננסיים. הבולטת שבהן הייתה על בית החולים הלל יפה בחדרה, ולצידה - ההתקפה על חברת הביטוח שירביט. הפרסום חושף מתקפה שעקבותיה הובילו לאירן: חברה ישראלית פנתה לצד שלישי כדי שיסייע לה מול התוקפים, הוא רכש ביטקוין ברבבות דולרים והעביר אותו לארנק דיגיטלי ומשם הכסף מצא את דרכו לארנק שבבעלות בנק אירני. במקרה אחר ניסתה עמותה לשלם רבבות שקלים בעקבות מתקפת כופרה, אך הבנק מנע זאת ממנה. עוד התגלו בני זוג מבוגרים, אשר היו בלדרים של האקרים רוסים לצורך העברת הכספים שסחטו האחרונים.