חברי הכנסת נעמה לזימי ו
גלעד קריב (העבודה) קיימו כינוס מקוון בהשתתפותם של מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, רמי הוד, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים - יחד עם עוד למעלה מ-150 פעילים, לדון בסיבות שהובילו ל
יוקר המחיה והפתרונות למצב. חברי הכנסת מחו כנגד תוכניתו הכלכלית של שר האוצר ליברמן.
לזימי: "התוכנית הכלכלית שהוצגה בשבוע שעבר היא עוד מאותו דבר, ורחוקה מאוד מלהיות החוזה החדש שהחברה הישראלית זקוקה לו כדי הלתמודד עם יוקר המחיה. לא סתם הגענו לאן שהגענו, המדיניות הכלכלית-ימנית היא זו שהובילה לכמעט שני מיליון ישראלים הנמצאים מתחת לקו העוני ונאלצים לבחור בין אוכל לתרופות בסופר. יש פתרונות אמיתיים שיעניקו מענה הולם למצוקת של היום: להעלות את שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה, כדי שעובדים לא יחיו בעוני, לטפל בריכוזיות של המונופלים כדי שירדו המחירים ולא רק תבלם העלייה, להרחיב את השירותים החברתיים שהוזנחו ויובשו, לטפל במחירי הדיור שעלו בעשור ב-250%, ולהרחיב את הפיקוח על המוצרים הבסיסיים ומזון בריא".
קריב: "התוכנית הכלכלית לא נותנת מענה לאנשים עובדים שלא מגיעים לרף תשלומי המס, מתעלמת כליל מהאזרחים הוותיקים, ולא כוללת כל הגדלה של הסיוע ליחידים ולמשפחות המוחלשים ביותר. תקציב המדינה כולל רזרבה לטובת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. הכנסות המדינה העודפות יוצרות גם הן רזרבה. שתי הרזרבות יחד מאפשרות לממשלה להרחיב את התוכנית באופן שקול וענייני תוך הרחבת המענה לכלל האוכלוסייה - מבלי לשמוט את ההתמקדות באדם העובד".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
