בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
שרגא. לדחות בקשת הממשלה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
הממשלה מבקשת סודיות דיוני ועדת החקירה לצוללות; בוועדת החוץ והביטחון מתלבטים
ועדת החוץ והביטחון טרם החליטה האם לקבל את עמדת הממשלה ● יועמ"ש הוועדה: "המידע הוא לא של מערכת הביטחון אלא של הציבור, ועם זאת נצטרך להתמודד עם האתגר שחלק ניכר מהחומרים שיובאו בפני הוועדה מסווגים" ● אליעד שרגא: אם הדיונים יהיו חסויים - נעתור לבג"ץ
ועדת החוץ הביטחון דנה (יום ג', 15.2.22) בקביעת הממשלה לפיה חלק מנושאי ועדת החקירה לבחינת תהליכי רכש כלי השיט מחייבים סודיות. בסיומו של הדיון החליט יו"ר הוועדה רם בן ברק שלא להעלות את הנושא להצבעה ולהמשיך לדון בו בשבוע הבא.
ב-23 בינואר 2022, החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה שתבחן את תהליכי רכש כלי השיט שהתקיימו בשנים 2016-2009. בסעיף ב6 להחלטתה, קבעה הממשלה כי לנוכח הרגישויות הביטחוניות הנוגעות לתהליכי רכש כלי השיט, חלק מהנושאים שבהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיות. משמעות הדבר היא כי על הדיונים בנושאים אלו יחולו חלק מההוראות המפורטות בסעיף 23 לחוק ועדות חקירה (רשימת ההוראות אותן מבקשת הממשלה להחיל מתוך סעיף 23, מפורטת בסעיף ב6 להחלטה). בהתאם לסעיף 23 לחוק, קביעת הממשלה כאמור, מחייבת קבלת אישורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
אחריות הוועדה
עו"ד איתי אופיר [נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, הציג את החלטת הממשלה ואמר: "המידע הוא לא של מערכת הביטחון אלא של הציבור, ועם זאת נצטרך להתמודד עם האתגר שחלק ניכר מהחומרים שיובאו בפני הוועדה מסווגים. יש כוונה לאפשר שכמה שיותר דיונים יהיו פומביים, ויהיו גורמי מקצוע שיעברו על הפרוטוקולים במהירות כדי לאפשר שחרור של חלקים כמה שיותר נרחבים מהם בכמה שפחות זמן. אותו הדבר גם לגבי הדוח המסכם של הוועדה. זו האחריות שלנו, אך יש לנו גם אחריות לכך שלא ניתן לפרסם חלק מהנושאים".
ברירת המחדל
אליעד שרגא, יו״ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בדיון כי "זו ועדה שהוקמה בזכות הציבור ולמען הציבור - ולכן האירוע הזה חייב להיות חשוף בפני הציבור. הוראת החוק, בסעיף 18, קובעת כי ׳ועדת החקירה תידון בפומבי׳ - זו ברירת המחדל. פומביות הדיון היא חלק מתקינות ההליך, וסעיף 18 גם מקנה לוועדה, שבראשה שופט בית המשפט העליון, שיקול הדעת לסגור את הדיונים באופן ספציפי וכך צריך להיות. יש פה באמת אירועים ספציפיים נקודתיים - מעריך כ-10-5 אחוז מהדיונים - שאכן צריכים להיות חסויים. בקשתנו היא שהוועדה לא תקבל את בקשת הממשלה לסגור את כל הדיונים באופן גורף, לפי סעיף 23 לחוק, שהוא המקרה החריג".
עו"ד אופיר: "אכן סעיף 18 הוא הכלל, אבל המחוקק נתן את סעיף 23, שכותרתו 'נושא המחייב סודיות' ככלי אפשרי בחוק. אנו מבקשים לעשות בו שימוש בפעם השנייה בתולדות המדינה, כי אם לא עכשיו אימתי? כמו-כן, הממשלה לא אימצה את סעיף 23 במלואו, אלא בסייגים ובריכוך, כך למשל, בחוק הקביעה היא סגירה מוחלטת של דלתיים ואי-פרסום פרוטוקולים או דוח הסיכום, ואנו כן רוצים לאפשר את הפרסום, בסייגים".
שיח משותף
מיכל רוזין ומשה טור פז [נועם מושקוביץ, הכנסת]
עו"ד ענת אסיף ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה כי "גיבוש הצעת המחליטים, לרבות השימוש בסעיף 23, נעשה בשיח משותף בין המשרדים. סעיף 23 הוא אכן החריג בחוק, אבל הוא קיים, והוצגו לנו שיקולים מקצועיים כבדי משקל, שאפשרו שימוש חריג זה. הדברים נשקלו בכובד ראש".
עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר אמר כי "ברירת המחדל חייבת להיות שהכל גלוי וחשוף, פרט לאותם דברים שמסכנים את ביטחון המדינה ולא כפי שמשתמע מהחלטת הממשלה. זה נכון במיוחד בגלל הפגיעה החמורה באמון הציבור שיצר האירוע הזה, והכנסת כנציגי הציבור צריכה לבקר את הממשלה ולהגיד להם שהם חרגו מסמכותם כאן.
"בנוסף, החלטת הממשלה מעניקה את קביעת הסודיות ליחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), אך הם לא הגוף האמון על שמירת הסודיות, זה שירות ביטחון כללי, והמלמ"ב אף מצוי בניגוד עניינים כי אנשים ממנו, בעבר ובהווה, יידרשו להעיד בפני הוועדה.
אמון הציבור
חברי הכנסת מיכל רוזין, גבי לסקי ומשה טור פז אמרו כולם כי הם סוברים שעיקרון אמון הציבור חייב להכריע במקרה זה, לטובת שימוש בסעיפים 18 ו-20 לחוק ועדות חקירה, על פני החלטת הממשלה להשתמש בסעיף 23, ולכן יש לדחות את בקשת הממשלה ולהחזיר את הנושא לדיון בה.
יו"ר הוועדה שאל את שרגא אם הוא לא חושש מאפשרות שאי אישור בקשת הממשלה, במקום להתניע את ועדת החקירה, יביא למצב שההחלטה שוב תתעכב בממשלה, ושרגא השיב: "אנחנו בכל מקרה לא ניתן לדיונים להיות חסויים, ואם ההחלטה תאושר, נעתור לבג"ץ. לעמדתי, אם תאמרו אמירה ערכית ותתקנו את ההחלטה, הממשלה תוכל לחיות עם זה. את המחסום הפסיכולוגי של הקמת הוועדה הממשלה כבר חצתה, וכשהיא עובדה קיימת הדברים ייראו אחרת".
עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדה: "הוועדה מתבקשת לאשר את סעיף ב6 בהחלטת הממשלה, את הרישא ואת הפסקאות. הוועדה אינה מתבקשת לאשר את סעיף 7, אך אין ספק שהדבר משליך. הוועדה יכולה לאשר את החלטת המשלה, לא לאשר, או לא להעלות את הנושא להצבעה, ולבחון כיצד מתקדמים מכאן. בניגוד לדעתו של ד"ר שרגא, עמדתי היא שאם הוועדה ללא תאשר את החלטת הממשלה, ועדת החקירה לא יצאה כבר לדרך והממשלה תידרש לבחון את צעדיה".
החלטה בשבוע הבא
מירי פרנקל שור, רם בן-ברק [נועם מושקוביץ/הכנסת]
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, החליט כי הוועדה לא תצביע היום, וסיכם: "נאמרו בדיון דברים חשובים מאוד והוא לא הסתיים. הצורך בפומביות הדיונים הוא רב והוועדה אכן קמה לא מעט בזכות לחץ ציבורי, ומצד שני, כמי שמכיר את הדברים קצת יותר לעומק, יש גם דברים בגו בבקשת הסודיות. צריך לקבל החלטה מאוזנת, ואני כרגע נוטה לומר שבנושא זה נכון יהיה לפעול לפי סעיף 18 לחוק, ולאפשר לוועדה ולעומד בראשה להחליט מה חסוי ומה לא, תוך הסתייעות בצוות מקצועי בו יהיו חברים גם אנשי מלמ"ב וגם אזרחים. נתכנס בשבוע הבא ונקבל החלטה".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת פטין מולא והצעות דומות של חברי הכנסת עלי סלאלחה ומופיד מרעי. 69 חברי כנסת תמכו בהצעה, אחד התנגד ואחר נמנע והיא תועבר לוועדת החוקה.
מוצע לעגן בחוק את חובתה של המדינה לפעול לפיתוח בני העדה הדרוזית בארץ בתחומי הדיור, החינוך, התעסוקה והתרבות, וכן להקים יישוב דרוזי חדש ולפתח מקומות הקדושים לעדה.
סגן שרת הכלכלה, יאיר גולן, תקף מילולית תלמיד כיתה י"ב מנשר. במהלך טיול לקראת גיוס של התיכון המקיף, אמר על התלמיד, רז דנון (17), מול כל השכבה: "רז מסוכן לביטחון ישראל".
דבריו זכו לגינויים במערכת הפוליטית. ח"כ קטי שטרית: "לא יכול להיות שסגן שרה בישראל יהפוך לסניף של שוברים שתיקה בבתי הספר. יאיר גולן שבזכות בורא עולם לא נהיה רמטכ"ל, הוא זה שמסוכן לביטחון ישראל. הוא זה שמסוכן לחינוך ילדי ישראל. סגן שרת הכלכלה של מדינת ישראל פוגע במוטיבציה של הנוער להתגייס לצה"ל בכלל ולקרבי בפרט".
ח"כ אבי מעוז: "סגן השר יאיר גולן, מזהה התהליכים, ממשיך בהסתה נגד כל אדם שלא חושב כמותו. אחרי שזיהה תהליכים בחברה שהזכירו לו את גרמניה הנאצית, ואחרי שהסית נגד ציבור המתיישבים ביו"ש, כעת מצא גולן את הסכנה הבאה לביטחון המדינה: תלמיד בי"ס שרק הביע דעה אחרת משלו. יש רק דבר אחד שחברי הממשלה מצטיינים בו, והוא - כפיית דעתם, דעת המיעוט, על הרוב השפוי".
לוי בירך במליאת הכנסת את יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי ומשלחתה: "אני רוצה להודות לך בשם הילדים המתגוררים ביישובי עוטף עזה שיושבים כאן, על חבילת הסיוע שאישר בית הנבחרים בהנהגתך" ▪ הילדים ריגשו את האורחת כשנופפו לחברי המשלחת בדגלי ישראל וארה"ב לקול מחיאות כפיים של חברי הכנסת והאורחים
ננסי פלוסי ומשלחתה בכנסת [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להקלות נרחבות בחישוב דמי האבטלה. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) התיקון יבטל את קיזוז קצבאות בביטוח הלאומי זו בזו. מי שמקבל קצבת נכות, אזרח ותיק, שארים, הבטחת-הכנסה, ומזונות, לא יחושבו להם דמי האבטלה כקצבה - אלא כהכנסה מעבודה. כך הקצבאות לא יקוזזו. הוועדה תדרוש מהממשלה לקבוע זאת לא כהוראת-שעה - אלא כחוק קבוע. אי-הקיזוז כבר נקבע כהוראת-שעה מפרוץ משבר הקורונה, ועתה היא מוארכת בשנה נוספת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הביע את תמיכת האופוזיציה בחוק, ואופיר אקוניס (הליכוד) דרש את הקביעה בחוק - ולא רק כהוראת-שעה, בשם כל סיעות האופוזיציה.
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, שיבח את החוק: "וזו דוגמה כיצד משבר הקורונה יצר הזדמנות, ותיקן עוולה ותיקה בחוק הביטוח הלאומי. זה חוק משנה סדרי-בראשית".
להערכת האוצר, עלות ההקלה היא כ-70 מיליון שקל, והמשרד בוחן את הוראת השעה לשנה לחוק קבוע. החוק יופעל בדיעבד מתחילת שנת 2022.
בתיקון נקבע כי יראו את דמי האבטלה כהכנסת עבודה או ממשלח יד לעניין קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שארים, הבטחת הכנסה ומזונות, ובהתאם לכך יקוזזו קצבאות אלה בדומה לקיזוז של שכר עבודה ולא ייעשה קיזוז בשל דמי האבטלה כפי שהיה בעבר (קיזוז מקל).
חוק הביטוח הלאומי קובע כי הכנסה שמקורה בדמי אבטלה היא הכנסה שיש להביאה בחשבון במלואה לצורך חישוב הזכאות לגמלאות נכות כללית, אזרח ותיק ושאירים.
לפי החוק החדש, יראו את דמי האבטלה כהכנסה ממשלח יד או מעבודה בתקופה הקובעת, לצורך קביעת זכאות לקצבת נכות כללית, שיעורה ותוספת תלויים או לצורך קביעת זכאות לקצבת אזרח ותיק וקצבת שארים ושיעורן.
גם היום הרוב הקואליציוני לא מובטח. רע״ם תצביע עם הקואליציה כדי להפיל את החקיקה של האופוזציה, אך לא ברור כיצד תצביע על שאר החוקים ולכן הם יוצגו במליאה, אך לא תתקיים עליהם הצבעה.
חבר הכנסת מהשמאל טענו בדיון בכנסת שנישואים אזרחיים יגרמו לחיבוב הדת ▪ מלינובסקי: "חצי מיליון מאזרחי ישראל לא יכולים לממש את זכותם להינשא. הפוליטיקאים החרדים משקרים. עסקני הדת נאחזים בקרנות המזבח ומחזיקים אותנו בשבי" (חתונה אזרחית [צילום: פלאש 90])
חברי הכנסת נעמה לזימי וגלעד קריב (העבודה) קיימו כינוס מקוון בהשתתפותם של מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, רמי הוד, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים - יחד עם עוד למעלה מ-150 פעילים, לדון בסיבות שהובילו ליוקר המחיה והפתרונות למצב. חברי הכנסת מחו כנגד תוכניתו הכלכלית של שר האוצר ליברמן.
לזימי: "התוכנית הכלכלית שהוצגה בשבוע שעבר היא עוד מאותו דבר, ורחוקה מאוד מלהיות החוזה החדש שהחברה הישראלית זקוקה לו כדי הלתמודד עם יוקר המחיה. לא סתם הגענו לאן שהגענו, המדיניות הכלכלית-ימנית היא זו שהובילה לכמעט שני מיליון ישראלים הנמצאים מתחת לקו העוני ונאלצים לבחור בין אוכל לתרופות בסופר. יש פתרונות אמיתיים שיעניקו מענה הולם למצוקת של היום: להעלות את שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה, כדי שעובדים לא יחיו בעוני, לטפל בריכוזיות של המונופלים כדי שירדו המחירים ולא רק תבלם העלייה, להרחיב את השירותים החברתיים שהוזנחו ויובשו, לטפל במחירי הדיור שעלו בעשור ב-250%, ולהרחיב את הפיקוח על המוצרים הבסיסיים ומזון בריא".
קריב: "התוכנית הכלכלית לא נותנת מענה לאנשים עובדים שלא מגיעים לרף תשלומי המס, מתעלמת כליל מהאזרחים הוותיקים, ולא כוללת כל הגדלה של הסיוע ליחידים ולמשפחות המוחלשים ביותר. תקציב המדינה כולל רזרבה לטובת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. הכנסות המדינה העודפות יוצרות גם הן רזרבה. שתי הרזרבות יחד מאפשרות לממשלה להרחיב את התוכנית באופן שקול וענייני תוך הרחבת המענה לכלל האוכלוסייה - מבלי לשמוט את ההתמקדות באדם העובד".
הוועדה בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי, קיימה (יום ג', 15.2.22) דיון בנושא נישואים אזרחיים. בפתח הדיון, הציגה יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי מצגת, שבה ביקשה להראות מדוע חשוב לדעתה לאפשר נישואים שלא על-פי הדין הדתי.
בתום ישיבות רבות של דיוני הוועדה למיזמי תשתית לאומיים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של חוק המטרו, אושרה (יום ג', 15.2.22) הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) לקריאה שנייה ושלישית.
חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרו (יום ג', 15.2.22) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (גרירת רכבים נטושים), התשפ"ב-2021. את הצעת החוק יזם ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן).
302 שאילתות שהגישו חברי הכנסת לשרי הממשלה לא נענו במועד - 214 ישירות ו-88 רגילות. כך עולה (יום ב', 14.2.22) מדברי יו"ר הכנסת מיקי לוי. לוי השיב לנאום שנשאה חברת הכנסת קטי שטרית במהלך הצעת אי-אמון.
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...