טום קפלן לא יוכל לבנות במתחם הבית שנבנה לריקרדו וולף

המיליארדר טום קפלן לא יוכל לקדם הקמת מלון ובית מגורים במתחם "בית הציר הקובני" שבבעלותו בהרצליה פיתוח. זו משמעות החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יעל בלכר, אשר דחתה (26.8.22) את ערעורו של קפלן על הכנסת הבית לרשימת השימור של עיריית הרצליה.

הבית היה שייך במקור לריקרדו וולף - ממציא ודיפלומט ישראלי ומי שהקים את קרן וולף, המעניקה פרסים במדעים מן היוקרתיים ביותר בעולם (חלק משמעותי מזוכי פרס וולף זכו לאחר מכן בפרס נובל). שליט קובה, פידל קסטרו, מינה אותו עם עלייתו לשלטון (בשנת 1960) לציר קובה בישראל. וולף היגר מגרמניה לקובה בשנת 1913, בהיותו בן 26, שם פיתח שיטה להפקת ברזל, היה בעל השקפת עולם סוציאליסטית ובין מממני פעילותו של קסטרו בתקופתו במחתרת.

בשנת 1961 תכנן האדריכל הנודע יעקב רכטר את ביתו של וולף בהרצליה פיתוח, שנועד לשמש כמעונו הרשמי בתפקידו הדיפלומטי (אותו מילא עד ניתוק היחסים בין המדינות בעקבות מלחמת יום הכיפורים). הבניין שוכן על מגרש רחב במצוק הים בהרצליה, בן קומה אחת ובנוי בסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס"). הוא בנוי בצורת ר', סביבה גינה נרחבת ובחצרו בריכה. הבניין היה האתר מספר 1 לשימור ברשימה שהכינה עיריית הרצליה. וולף ורעייתו פרנסיסקה התגוררו בו עד פטירתם בשנת 1981.

בשנים 2006-2004 נרכש המתחם נרכש בידי קפלן - משקיע במשאבי טבע (ובהם פלטינה, זהב ואלומיניום), אספן אמנות (הבעלים הפרטי הגדול ביותר של יצירות רמברנדט) ופילנטרופ (תרם עם שלדון אדלסון לפעילות נגד תוכנית הגרעין של אירן, סייע לכורדים, מסייע לחיות בר, פעיל בקהילה היהודית בניו-יורק ועד). רעייתו, דפנה קפלן-רקנאטי, היא בתו של ליאון רקנאטי (לשעבר יו"ר אי.די.בי). על-פי פרסומים קודמים, בני הזוג שילמו בעד המתחם 200 מיליון דולר. בעשור שעבר הגישה חברת סיבריז לימיטד שבבעלותם תוכנית לשילוב בית הציר הקובני במלון בן 25 קומות ובבניין מגורים בן 16 קומות, אך לא קידמה אותה.

תוכנית השימור של הרצליה, אותה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מונעת בנייה נוספת במתחם בית הציר הקובני, וזאת למרות שבמשך השנים הוא עבר שינויים רבים וקשה לזהות במראהו החיצוני את התוכנית המקורית. התוכנית מתירה "בנייה חדשה בחלקות הגובלות תוך שמירת צירי מבט מקסימליים אל המבנה וממנו לכיוון הים", ומדגישה שכל בנייה כזו תיבחן בצורה מפורטת בהתאם לתוכניות המתאר הארציות.

אין סיבה להתערבות בהחלטת גורמי המקצוע

קפלן טען, כי בתוכנית השימור נפלו טעויות רבות, היא מתעלמת מן המצב בשטח, אין אפשרות מעשית לשמר את הבניין המקורי והיא תמנע תכנון כולל ב-21 הדונמים שבבעלותו. אולם בלכר דוחה טענות ומזכירה את ההלכה המושרשת לפיה בית המשפט איננו מתכנן-על ואינו נכנס בנעליהם המקצועיות של גופי התכנון, אלא יתערב רק במקרים הנדירים בהם נפל פגם משמעותי בהליך (ולאו-דווקא בתוצאותיו).

במקרה של בית הציר, קובעת בלכר, "מדובר בהחלטה שנטועה בלב ליבו של שיקול הדעת התכנוני של מוסדות התכנון. ההחלטה התקבלה כדין ולאחר שניתנה לעותרת זכות טיעון כדבעי, על יסוד תשתית עובדתית ומקצועית רחבה וראויה, תוך שנשקלו השיקולים הצריכים לעניין וניתן להם המשקל הראוי, ואין היא חורגת ממתחם הסבירות". ההחלטה התקבלה על בסיס עבודה מקצועית נרחבת; קפלן לא סיפק שמץ ראיה לטענה לפיה מצבו הפיזי של הבית אינו מאפשר את שימורו, בעוד גורמי המקצוע סבורים ההפך; לא נפלו פגמים באופן בו הוכנה תוכנית השימור; וקפלן יוכל להעלות טענות נקודתיות בהמשך תהליך התכנון (ולכן במידה רבה מדובר בעתירה מוקדמת).

סיבריז לימיטד חויבה בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל. את החברה ייצגו עוה"ד רמי מנוח ואיתי טפר, את הוועדה המחוזית והיו"ר דניאל פוסק ייצג עו"ד גיל בילבסקי, ואת העירייה - עוה"ד אילנה בראף-שניר, אן ברלוביץ ויונתן הראל.