דואר ישראל. דאגה לעובדים [צילום: דואר ישראל]
ועדת הכספים אישרה את השקעת המדינה בדואר: 580 מלש"ח |
נציגי הדואר: כל יום בו ההליך לא יוצא לפועל, מפסידה המדינה כמיליון ש"ח, העובדים שוהים בחוסר ודאות ● גפני: "לצד אישור הבקשה, אנחנו מבקשים שאת כל הנתונים שעלו בוועדה כחסרים, תעבירו אלינו עוד היום" |
ועדת הכספים הזמנית, אישרה (יום ב', 5.12.22) את הצעת האישור לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, בקשר להשקעת המדינה בחברת דואר ישראל בע"מ כחלק מהליך הבראה.
לאור מצבה הקשה של החברה אשר התבטא בהפסדים כספיים של מאות מיליוני ש"ח בשנה ובאתגרים תזרימיים משמעותיים, נחתם בחודש ספטמבר 2022 הסכם מימון להבראת החברה בין מדינת ישראל לבין החברה. מטרת הסכם ההבראה, להעמיד סיוע לחברה לצורך הבראתה, כצעד מקדים לקראת הפרטתה. בהתאם לכך, ביקשה רשות החברות את אישור ועדת הכספים להשקעה בחברה, על סכום של עד 580 מיליון ש"ח.
על-פי מסמך הבקשה שהעבירה רשות החברות לוועדה, במסגרת תוכנית ההבראה כולה, תממן המדינה פרישה של כ-1,200 משרות, בעלות של כ-1 מיליארד ש"ח, בתמורה למכירת כ-42 נכסי נדל"ן למדינה ששווים מוערך ב 610- מיליון ש"ח (במהלך הדיון העריכו נציגי הדואר כי השווי העדכני הינו כ-800 מיליון). העלות התקציבית הצפויה של ההסכם כולו, על כלל שלביו, מוערכת בסכום של 1.7 עד 1.9 מיליארד ש"ח.
במסגרת הבקשה צוין כי הזרמת הכספים וביצוע השינויים בתקציב, נדרשת בדחיפות ממספר טעמים: "ראשית, הצורך המידי בהבראת החברה עקב הקשיים התזרימים בהם נתונה החברה והצורך המידי בייצובה, לרבות הבטחת תשלום שכר עובדי החברה וספקיה בעתיד הקרוב. שנית, למען הבטחת המשך מתן השירותים החיוניים אשר מספקת החברה לאזרחי ישראל, בכל רחבי המדינה ובדגש על צרכי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית. שלישית, בכדי לאפשר מעבר למסלול של צמיחה אשר יאפשר את מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה באמצעות הפרטת החברה שתביא ליציבות ארוכת טווח ושיפור התפעול והשירות. על כן, קיימת נחיצות ודחיפות לאישור השקעת הבעלים, ובכלל זה קבלת אישור ועדת הכספים בעת הזו בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר".
במהלך הדיון הוצג כי הפסדי החברה במגמת גידול על-רקע הקיטון בשימוש בדואר המסורתי – קבלת ושליחת מכתבים בסדר גודל של כ-10% בשנה, לצד תחרות גוברת בתחום החבילות, וחווה אובדן בגובה כ-10% בהכנסות השנתיות, מדי שנה, כאשר מהצד שני ישנן הוצאות קשיחות עם כ-5,000 עובדים. כך הוצג כי לחברה בעיות תזרימיות קשות, וקשיים ביכולת שלה להתממן ע"י גורמים חיצוניים, תזרים המזומנים שלה שלילי והחברה הגיעה למצב של חדלות פירעון. נציגי הדואר העריכו כי כל יום במצבו הנוכחי של הדואר, עולה למשלמי המיסים ולמדינה כמיליון ש"ח.
במהלך הדיון עלו סברות שונות לגבי שווי הנכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, כאשר מצד רשות החברות, וכן בבקשה שהועברה לוועדה, צוין כי 42 נכסים המועברים למדינה הינם בשווי מעורך של כ-610 מיליון ש"ח. ממול, הציג מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל השומה האחרונה אינה עדכנית, וכי "הערכה שלנו במסגרת שומות שמתקיימות בימים האלה, שמדובר בכ-800 מיליון ש"ח".
לשאלת יו"ר הוועדה, מדוע יפנה גורם פרטי להשקיע בחברה, השיבו התוכנית לא חפה מסיכונים אבל יש בה סיכוי מאוד גדול, להביא את החברה לדרך חדשה.
מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל: "רוב הנכסים לא יישארו אחרי ההסכם עם המדינה, אך עדיין יש פה נכסים ובהשקעה נכונה של אדם פרטי, יש אפשרות לקחת את החברה הלאה. עוד משקולת שיושבת על החברה הרבה שנים, זו רגולציה ארכאית שלא מתאימה, החברה מחויבת לתעריפים הפסדים תמורת שירותים".
ח"כ מיכאל ביטון: "החברה הייתה בריקבון תפקודי, לא עמד לנגד עיניה להיות מופת תפקודי והתייעלות כלכלית. זה הבעיות הפנימיות, הצד החיצוני שאין מכתבים, ושלא יהיו, ושיש גם תחרות, חברות יודעות לעשות דיוור ישיר עם הדואר ובלי הדואר. אין ספק שהממשלה צריכה להשקיע, כי אין מי שיציל את הדואר, נצטרך לשים תחנות כל 3 חודשים ושתראו לנו הבראה והתייעלות, שלא נשים מאות מיליונים אם לא תעשו את מה שצריך".
ח"כ ולדימיר בליאק: "לדעתי את תוכנית ההפרטה הממשלה אישרה באפריל, הגיעה הזמן שהיא תגיע לוועדת הכספים כפי שמתחייב לפי החוק. אני מבין ש-200 מיליון ש"ח מהסכום זה חלף הלוואה. מתוך שווי של 42 נכסים, כ-100 מיליון ש"ח הם כבר היסטוריה".
ח"כ אלי דלל: "אין ספק שהייתה פה אוזלת במשך הרבה מאוד שנים, בנושא של הניהול, אני מבין שהדואר נקרא גם בנק הדואר. תפקיד ההנהלה לייעל את המערכת ולמצוא מוצרים בהם החברה תוכל להרוויח".
במהלך הדיון עלו גם שאלות רבות לעניין סגירת סניפי הדואר כאשר לדברי מנכ"ל הדואר נסגרו השנה 60 סניפים, ושאלות לגבי פגיעה באוכלוסיות מוחלשות שאינן משתמשות באמצעים מתקדמים, ועדיין נשענות על שירותי הדואר המסורתי, והן על סניפי בנק הדואר בהתנהלות כלכלית.
ח"כ אחמד טיבי: "אין ספק שהטכנולוגיה הביאה להורדה בהכנסות, ויש החלטות לסגור 60 סניפים. יש אזורים ללא טכנולוגיות, ולהם אין סניפים, לא דואר ולא בנקי דואר. בנק הדואר צריך לתת מענה איפה שצריך".
ח"כ אורי מקלב דרש לאשר את השקעת במדינה כפוף לדוח שירות רב שנתי: "דרשנו לאורך השנים שיבריאו את החברה, כעת אנחנו לא יכולים לאשר את שינוי המבנה בדואר ישראל מבלי שנדע מה עתיד השירות יהיה בעוד מספר שנים. אנחנו מדברים עם האנשים עובדי הדואר קורסים אנחנו רואים שכונות שלמות בירושלים שגודלם כגודל של עיר עם עשרים ושנים אלף תושבים ואין שם מענה שירותי בתחום הדואר".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "ההליך הזה אינו משמעו לסגור את שירות הדואר, יש הרבה אנשים מוחלשים בפריפריה החברתית והגאוגרפית, שצריכים את השירותים האלה, וכך גם לגבי בנק הדואר, מי משתמש בשירותים שלו? זה אותם אנשים מוחלשים, לבקש לסגור את בנק הדואר זה עוול אחד גדול. יש להביא בפנינו מה נעשה מ-2018 עד היום, כמה זה היה יעיל או לא, ולקחת בחשבון גם את האזרח הפשוט".
עוד עלו שאלות לעניין השינוי במצבת העובדים בדואר לאורך השנים.
ח"כ ינון אזולאי: "אנחנו מבינים שבמהלך השנים האחרונות ירדתם מתחת ל-5,000 עובדים, ואז עליתם ל-5,400, האם היו רק עובדים חדשים? האם פרשו? הפרישו אותם? 1200 פוטרו, גייסתם עוד 1,200 והשלמתם עוד?".
עוד עלו תהיות רבות כלפי משרד התקשורת. יו"ר הוועדה: "שר התקשורת מינה ועדה ומה התפתח מכך? שנה וחצי אתם במשרד, המצב בהתמוטטות מוחלטת". במשרד התקשורת השיבו כי הסבו את תשומת לב של הממשלה להידרדרות המצב הפיננסי בדואר, וגם כי לרגולציה יש חלק במצב, ופעלו כדי לעדכן אותה, כאשר לאחרונה יושמו חלק משמעותי מהצעדים.
לצד הביקורת, קראו חברי כנסת לתת קרדיט ליכולת מנכ"ל הדואר הנכנס, דוד לרון, להביא לפתרונות:
ח"כ חיים ביטון: "אני מכיר את מנכ"ל הדואר הנוכחי בגלגוליו השונים, אם יש משהו מרענן, זה שבדבר הזה אפשר להאמין שיהיה שינוי בדואר. הוא כבנאדם ראוי ומסוגל לעשות את השינוי".
ח"כ מיכל שיר: "הדואר שנים בקריסה, אחרי שיחה עם דוד אני יודעת שעשו שם שינויים לא פשוטים בכלל כדי לאוורר את הריקבון, לא חשבתי שיגיע מנכ"ל שיהיה לו אומץ לעשות זאת. עם זאת, שבאים אל המדינה ואל הוועדה ומבקשים בקשות, ואנחנו שומעים את השאלות, צריך לבוא עם תוכנית ומצגת, להציג בצורה ברורה מה הבעיות, מה הפתרונות המוצעים, איך מתנהל כל הליך ההפרטה שלא הגיע עדיין לוועדה לאישור, איש לא יודע איך היא אמורה להראות, איש לא יודע מה שווי הנכסים היום. זה לא באמת רציני, וכדי שהדיון יהיה רציני, צריך לתת תשובות לכל זה".
נציגי הדואר ציינו כי עיכוב האישור עלול להביא לפגיעה בתשלום המשכורות לעובדי הדואר, שעה שאלה משולמות ב-9 לחודש, וכן לאי וודאות בקרב אלפי עובדים שאמורים לסיים את עבודתם, והכספים ממנים את הליך פרישתם.
יו"ר הוועדה: "נצטרך לקבל החלטה קשה אם מאשרים את זה, כי אומרים שזה כרוך בפגיעה בעובדים, מנגד יש בנו רצון להמתין כמה ימים עד לקבלת התוכנית. לא בטוח שאני הולך להצביע על זה היום, האחריות עלינו גדולה כי המדינה מפסידה כל יום מיליון ש"ח, ואני מפחד על העובדים, אבל יש נתונים שחסרים לנו. פעם ראשונה שאני נתקל בדבר שהמחדל בו כ"כ ברור, ולא שמעתי מילה מהשר על זה, לא שהוא רוצה להפריט ולא שהקים ועדה. נראה מה אנחנו עושים עם זה, גם לגבי בנק הדואר, למה הוא לא במצב של רווחיות כל שהיא, דבר שני איך פתאום קפץ מספר העובדים אחרי שנתנו כסף להפריש עובדים, ואמרתם שהפרשתם עובדים, איך מספר העובדים גדל? מי אמר שהכסף שנותנים עכשיו שווה 680 מיליון בהתאם לשווי הנכסים הקודם או 800 מיליון כמו שנאמר פה, ולמה באמת לוקחים את הנכסים האלה? מה התוכנית של ההפרטה, מתי אתם מביאים אותה, מי יקנה את הדואר עם כל ההפסדים?".
דוד לרון, מנכ"ל הדואר: "לצד המשכורות, אין לנו גם כסף לשלם לספקים, מי שמשאיר את החברה חיה. העובדים שיותר משנה חיים מחודש לחודש בחוסר ודאות מי יישאר ומי ילך, מאוד מתקשים לתת שירות, שלא לדבר על השקעות שנדרשות להחזקת תשתיות בסיסיות, אנשים מחכים יותר בתור כי קשה לחדש מערכות, המחשבים נתקעים או עובדים לאט יותר. ההפסדים נצברים, את השנה הזו נסיים בהפסד של כ-270 מיליון ש"ח, השנה הבאה צפויה להסתיים עם כ-300 מיליון ש"ח הפסד. לא רק 5000 עובדים מבקשים לראות מה קורה. אנחנו מנהלים קווי אשראי על קרעי תרנגולת, כי הבנקים נתנו אמון בתוכנית ההבראה, ברגע אחד, בהעדר החלטה, הבנקים יכולים למשוך לנו את השטיח מתחת לחברה".
לאור הדברים הוציא יו"ר הוועדה את הוועדה להפסקה, וכינס את חבריה להיוועצות. בתום ההפסקה, החליטו חברי הוועדה לאשר את ההשקעה, תוך התניה כי אישור ההעברה התקציבית בה נכלל הסכום, שצפויה לעלות לאישור הוועדה בדיון מחר, תאושר רק אם יועברו עוד היום כלל הנתונים שביקשו חברי הוועדה לקבל במהלך הדיון.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "התייעצנו חברי הוועדה, ואנחנו רואים כאחד היעדים של הוועדה ובמרכזם - שעובדים לא יפגעו, כאשר הוצג בפנינו כי עובדים עלולים לא לקבל שכר ונעכב את פרישתם אם נעכב את אישור, מצד שני אנחנו מדברים על דבר חסר תקדים, אני לא זוכר דיון כזה שכ"כ הרבה נתונים חסרים לי ולחברי הוועדה, כולל שינוי של 100 מיליון ש"ח גבוה הבקשה. אנחנו לא נוהגים לאשר דברים שאין לגביהם נתונים, לכן אנחנו מבקשים שאת כל הנתונים שעלו בוועדה כחסרים, תעבירו אלינו עוד היום, אבקש מהחברים לאשר את הבקשה, והיות שההעברות של הכסף הן מחר, אני מודיע שאם לא תציגו לנו את הנתונים המבוקשים, העברת הכספים תדחה".
כך ביקשו חברי הוועדה כי יוצגו בפניהם רשימה של 42 נכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, שווים של הנכסים, כללי סגירת סניפים וכל הנלווה לנושא, מתווה סגירה צפוי, תאריכים ברורים של הליך ההפרטה, מספרי עובדים פרשו ונקלטו, אפיונם, דוחות הכנסות והוצאות, ותוכניות בקרה לגבי יישום ההליך.
"אתם הולכים לעשות עבודה רצינית, נעקוב אחרי זה ונפקח, כולל קיום דיון מעקב בעוד מספר חודשים. אם חס וחלילה עובדים יפגעו, כעת זה בידיים שלכם, אם תביאו את הנתונים שביקשנו היום, מחר נאשר את ההעברה. רק בגלל העובדים ודבריכם שאתם הולכים לעבודה נכונה, אישרנו את הבקשה" סיכם יו"ר הוועדה.
לאור מצבה הקשה של החברה אשר התבטא בהפסדים כספיים של מאות מיליוני ש"ח בשנה ובאתגרים תזרימיים משמעותיים, נחתם בחודש ספטמבר 2022 הסכם מימון להבראת החברה בין מדינת ישראל לבין החברה. מטרת הסכם ההבראה, להעמיד סיוע לחברה לצורך הבראתה, כצעד מקדים לקראת הפרטתה. בהתאם לכך, ביקשה רשות החברות את אישור ועדת הכספים להשקעה בחברה, על סכום של עד 580 מיליון ש"ח.
על-פי מסמך הבקשה שהעבירה רשות החברות לוועדה, במסגרת תוכנית ההבראה כולה, תממן המדינה פרישה של כ-1,200 משרות, בעלות של כ-1 מיליארד ש"ח, בתמורה למכירת כ-42 נכסי נדל"ן למדינה ששווים מוערך ב 610- מיליון ש"ח (במהלך הדיון העריכו נציגי הדואר כי השווי העדכני הינו כ-800 מיליון). העלות התקציבית הצפויה של ההסכם כולו, על כלל שלביו, מוערכת בסכום של 1.7 עד 1.9 מיליארד ש"ח.
במסגרת הבקשה צוין כי הזרמת הכספים וביצוע השינויים בתקציב, נדרשת בדחיפות ממספר טעמים: "ראשית, הצורך המידי בהבראת החברה עקב הקשיים התזרימים בהם נתונה החברה והצורך המידי בייצובה, לרבות הבטחת תשלום שכר עובדי החברה וספקיה בעתיד הקרוב. שנית, למען הבטחת המשך מתן השירותים החיוניים אשר מספקת החברה לאזרחי ישראל, בכל רחבי המדינה ובדגש על צרכי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית. שלישית, בכדי לאפשר מעבר למסלול של צמיחה אשר יאפשר את מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה באמצעות הפרטת החברה שתביא ליציבות ארוכת טווח ושיפור התפעול והשירות. על כן, קיימת נחיצות ודחיפות לאישור השקעת הבעלים, ובכלל זה קבלת אישור ועדת הכספים בעת הזו בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר".
במהלך הדיון הוצג כי הפסדי החברה במגמת גידול על-רקע הקיטון בשימוש בדואר המסורתי – קבלת ושליחת מכתבים בסדר גודל של כ-10% בשנה, לצד תחרות גוברת בתחום החבילות, וחווה אובדן בגובה כ-10% בהכנסות השנתיות, מדי שנה, כאשר מהצד שני ישנן הוצאות קשיחות עם כ-5,000 עובדים. כך הוצג כי לחברה בעיות תזרימיות קשות, וקשיים ביכולת שלה להתממן ע"י גורמים חיצוניים, תזרים המזומנים שלה שלילי והחברה הגיעה למצב של חדלות פירעון. נציגי הדואר העריכו כי כל יום במצבו הנוכחי של הדואר, עולה למשלמי המיסים ולמדינה כמיליון ש"ח.
במהלך הדיון עלו סברות שונות לגבי שווי הנכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, כאשר מצד רשות החברות, וכן בבקשה שהועברה לוועדה, צוין כי 42 נכסים המועברים למדינה הינם בשווי מעורך של כ-610 מיליון ש"ח. ממול, הציג מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל השומה האחרונה אינה עדכנית, וכי "הערכה שלנו במסגרת שומות שמתקיימות בימים האלה, שמדובר בכ-800 מיליון ש"ח".
לשאלת יו"ר הוועדה, מדוע יפנה גורם פרטי להשקיע בחברה, השיבו התוכנית לא חפה מסיכונים אבל יש בה סיכוי מאוד גדול, להביא את החברה לדרך חדשה.
מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל: "רוב הנכסים לא יישארו אחרי ההסכם עם המדינה, אך עדיין יש פה נכסים ובהשקעה נכונה של אדם פרטי, יש אפשרות לקחת את החברה הלאה. עוד משקולת שיושבת על החברה הרבה שנים, זו רגולציה ארכאית שלא מתאימה, החברה מחויבת לתעריפים הפסדים תמורת שירותים".
ח"כ מיכאל ביטון: "החברה הייתה בריקבון תפקודי, לא עמד לנגד עיניה להיות מופת תפקודי והתייעלות כלכלית. זה הבעיות הפנימיות, הצד החיצוני שאין מכתבים, ושלא יהיו, ושיש גם תחרות, חברות יודעות לעשות דיוור ישיר עם הדואר ובלי הדואר. אין ספק שהממשלה צריכה להשקיע, כי אין מי שיציל את הדואר, נצטרך לשים תחנות כל 3 חודשים ושתראו לנו הבראה והתייעלות, שלא נשים מאות מיליונים אם לא תעשו את מה שצריך".
ח"כ ולדימיר בליאק: "לדעתי את תוכנית ההפרטה הממשלה אישרה באפריל, הגיעה הזמן שהיא תגיע לוועדת הכספים כפי שמתחייב לפי החוק. אני מבין ש-200 מיליון ש"ח מהסכום זה חלף הלוואה. מתוך שווי של 42 נכסים, כ-100 מיליון ש"ח הם כבר היסטוריה".
ח"כ אלי דלל: "אין ספק שהייתה פה אוזלת במשך הרבה מאוד שנים, בנושא של הניהול, אני מבין שהדואר נקרא גם בנק הדואר. תפקיד ההנהלה לייעל את המערכת ולמצוא מוצרים בהם החברה תוכל להרוויח".
במהלך הדיון עלו גם שאלות רבות לעניין סגירת סניפי הדואר כאשר לדברי מנכ"ל הדואר נסגרו השנה 60 סניפים, ושאלות לגבי פגיעה באוכלוסיות מוחלשות שאינן משתמשות באמצעים מתקדמים, ועדיין נשענות על שירותי הדואר המסורתי, והן על סניפי בנק הדואר בהתנהלות כלכלית.
ח"כ אחמד טיבי: "אין ספק שהטכנולוגיה הביאה להורדה בהכנסות, ויש החלטות לסגור 60 סניפים. יש אזורים ללא טכנולוגיות, ולהם אין סניפים, לא דואר ולא בנקי דואר. בנק הדואר צריך לתת מענה איפה שצריך".
ח"כ אורי מקלב דרש לאשר את השקעת במדינה כפוף לדוח שירות רב שנתי: "דרשנו לאורך השנים שיבריאו את החברה, כעת אנחנו לא יכולים לאשר את שינוי המבנה בדואר ישראל מבלי שנדע מה עתיד השירות יהיה בעוד מספר שנים. אנחנו מדברים עם האנשים עובדי הדואר קורסים אנחנו רואים שכונות שלמות בירושלים שגודלם כגודל של עיר עם עשרים ושנים אלף תושבים ואין שם מענה שירותי בתחום הדואר".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "ההליך הזה אינו משמעו לסגור את שירות הדואר, יש הרבה אנשים מוחלשים בפריפריה החברתית והגאוגרפית, שצריכים את השירותים האלה, וכך גם לגבי בנק הדואר, מי משתמש בשירותים שלו? זה אותם אנשים מוחלשים, לבקש לסגור את בנק הדואר זה עוול אחד גדול. יש להביא בפנינו מה נעשה מ-2018 עד היום, כמה זה היה יעיל או לא, ולקחת בחשבון גם את האזרח הפשוט".
עוד עלו שאלות לעניין השינוי במצבת העובדים בדואר לאורך השנים.
ח"כ ינון אזולאי: "אנחנו מבינים שבמהלך השנים האחרונות ירדתם מתחת ל-5,000 עובדים, ואז עליתם ל-5,400, האם היו רק עובדים חדשים? האם פרשו? הפרישו אותם? 1200 פוטרו, גייסתם עוד 1,200 והשלמתם עוד?".
עוד עלו תהיות רבות כלפי משרד התקשורת. יו"ר הוועדה: "שר התקשורת מינה ועדה ומה התפתח מכך? שנה וחצי אתם במשרד, המצב בהתמוטטות מוחלטת". במשרד התקשורת השיבו כי הסבו את תשומת לב של הממשלה להידרדרות המצב הפיננסי בדואר, וגם כי לרגולציה יש חלק במצב, ופעלו כדי לעדכן אותה, כאשר לאחרונה יושמו חלק משמעותי מהצעדים.
לצד הביקורת, קראו חברי כנסת לתת קרדיט ליכולת מנכ"ל הדואר הנכנס, דוד לרון, להביא לפתרונות:
ח"כ חיים ביטון: "אני מכיר את מנכ"ל הדואר הנוכחי בגלגוליו השונים, אם יש משהו מרענן, זה שבדבר הזה אפשר להאמין שיהיה שינוי בדואר. הוא כבנאדם ראוי ומסוגל לעשות את השינוי".
ח"כ מיכל שיר: "הדואר שנים בקריסה, אחרי שיחה עם דוד אני יודעת שעשו שם שינויים לא פשוטים בכלל כדי לאוורר את הריקבון, לא חשבתי שיגיע מנכ"ל שיהיה לו אומץ לעשות זאת. עם זאת, שבאים אל המדינה ואל הוועדה ומבקשים בקשות, ואנחנו שומעים את השאלות, צריך לבוא עם תוכנית ומצגת, להציג בצורה ברורה מה הבעיות, מה הפתרונות המוצעים, איך מתנהל כל הליך ההפרטה שלא הגיע עדיין לוועדה לאישור, איש לא יודע איך היא אמורה להראות, איש לא יודע מה שווי הנכסים היום. זה לא באמת רציני, וכדי שהדיון יהיה רציני, צריך לתת תשובות לכל זה".
נציגי הדואר ציינו כי עיכוב האישור עלול להביא לפגיעה בתשלום המשכורות לעובדי הדואר, שעה שאלה משולמות ב-9 לחודש, וכן לאי וודאות בקרב אלפי עובדים שאמורים לסיים את עבודתם, והכספים ממנים את הליך פרישתם.
יו"ר הוועדה: "נצטרך לקבל החלטה קשה אם מאשרים את זה, כי אומרים שזה כרוך בפגיעה בעובדים, מנגד יש בנו רצון להמתין כמה ימים עד לקבלת התוכנית. לא בטוח שאני הולך להצביע על זה היום, האחריות עלינו גדולה כי המדינה מפסידה כל יום מיליון ש"ח, ואני מפחד על העובדים, אבל יש נתונים שחסרים לנו. פעם ראשונה שאני נתקל בדבר שהמחדל בו כ"כ ברור, ולא שמעתי מילה מהשר על זה, לא שהוא רוצה להפריט ולא שהקים ועדה. נראה מה אנחנו עושים עם זה, גם לגבי בנק הדואר, למה הוא לא במצב של רווחיות כל שהיא, דבר שני איך פתאום קפץ מספר העובדים אחרי שנתנו כסף להפריש עובדים, ואמרתם שהפרשתם עובדים, איך מספר העובדים גדל? מי אמר שהכסף שנותנים עכשיו שווה 680 מיליון בהתאם לשווי הנכסים הקודם או 800 מיליון כמו שנאמר פה, ולמה באמת לוקחים את הנכסים האלה? מה התוכנית של ההפרטה, מתי אתם מביאים אותה, מי יקנה את הדואר עם כל ההפסדים?".
דוד לרון, מנכ"ל הדואר: "לצד המשכורות, אין לנו גם כסף לשלם לספקים, מי שמשאיר את החברה חיה. העובדים שיותר משנה חיים מחודש לחודש בחוסר ודאות מי יישאר ומי ילך, מאוד מתקשים לתת שירות, שלא לדבר על השקעות שנדרשות להחזקת תשתיות בסיסיות, אנשים מחכים יותר בתור כי קשה לחדש מערכות, המחשבים נתקעים או עובדים לאט יותר. ההפסדים נצברים, את השנה הזו נסיים בהפסד של כ-270 מיליון ש"ח, השנה הבאה צפויה להסתיים עם כ-300 מיליון ש"ח הפסד. לא רק 5000 עובדים מבקשים לראות מה קורה. אנחנו מנהלים קווי אשראי על קרעי תרנגולת, כי הבנקים נתנו אמון בתוכנית ההבראה, ברגע אחד, בהעדר החלטה, הבנקים יכולים למשוך לנו את השטיח מתחת לחברה".
לאור הדברים הוציא יו"ר הוועדה את הוועדה להפסקה, וכינס את חבריה להיוועצות. בתום ההפסקה, החליטו חברי הוועדה לאשר את ההשקעה, תוך התניה כי אישור ההעברה התקציבית בה נכלל הסכום, שצפויה לעלות לאישור הוועדה בדיון מחר, תאושר רק אם יועברו עוד היום כלל הנתונים שביקשו חברי הוועדה לקבל במהלך הדיון.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "התייעצנו חברי הוועדה, ואנחנו רואים כאחד היעדים של הוועדה ובמרכזם - שעובדים לא יפגעו, כאשר הוצג בפנינו כי עובדים עלולים לא לקבל שכר ונעכב את פרישתם אם נעכב את אישור, מצד שני אנחנו מדברים על דבר חסר תקדים, אני לא זוכר דיון כזה שכ"כ הרבה נתונים חסרים לי ולחברי הוועדה, כולל שינוי של 100 מיליון ש"ח גבוה הבקשה. אנחנו לא נוהגים לאשר דברים שאין לגביהם נתונים, לכן אנחנו מבקשים שאת כל הנתונים שעלו בוועדה כחסרים, תעבירו אלינו עוד היום, אבקש מהחברים לאשר את הבקשה, והיות שההעברות של הכסף הן מחר, אני מודיע שאם לא תציגו לנו את הנתונים המבוקשים, העברת הכספים תדחה".
כך ביקשו חברי הוועדה כי יוצגו בפניהם רשימה של 42 נכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, שווים של הנכסים, כללי סגירת סניפים וכל הנלווה לנושא, מתווה סגירה צפוי, תאריכים ברורים של הליך ההפרטה, מספרי עובדים פרשו ונקלטו, אפיונם, דוחות הכנסות והוצאות, ותוכניות בקרה לגבי יישום ההליך.
"אתם הולכים לעשות עבודה רצינית, נעקוב אחרי זה ונפקח, כולל קיום דיון מעקב בעוד מספר חודשים. אם חס וחלילה עובדים יפגעו, כעת זה בידיים שלכם, אם תביאו את הנתונים שביקשנו היום, מחר נאשר את ההעברה. רק בגלל העובדים ודבריכם שאתם הולכים לעבודה נכונה, אישרנו את הבקשה" סיכם יו"ר הוועדה.
|
|
+חברת הדואר מפסידה בכל יום מיליון שקל
23:45 05/12/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
נציגי דואר ישראל מישאל וקנין ודוד לרון [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
גפני בדיון בנושא הפרטת דואר ישראל: "מהבוקר ועד לרגע זה הפסדתם 300 אלף שקל שעלו למשלם המיסים? זה לא מתקבל על הדעת" ▪ ועדת הכספים אישרה את השקעת המדינה בחברה בסכום של עד 580 מיליון שקל, כפוף למסירת נתונים והסברים לוועדת הכספים ▪ 42 נכסי דואר יימכרו למדינה ▪ הח"כים בביקורת על העדר נתונים והסברים מספקים
נציגי דואר ישראל מישאל וקנין ודוד לרון [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+יו"ר הכנסת יוחלף ביום שני הבא
23:06 05/12/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה
יו"ר הכנסת לוי. הוגשו 64 חתימות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
מפלגת הליכוד השיגה התקדמות משמעותית לקראת הקמת ממשלה עם הגשת החתימות הנדרשות להחלפת יו"ר הכנסת ▪ הוועדה המסדרת תדון בהקמת ועדה מיוחדת לשינויי חקיקה שיאפשרו מינוי דרעי לשר
יו"ר הכנסת לוי. הוגשו 64 חתימות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+סיעות הימין הגישו חתימות להחלפת יו"ר הכנסת
22:42 05/12/22 | איציק וולף
מפלגת הליכוד הודיעה כי כל סיעות המחנה הלאומי הגישו את החתימות להחלפת יו״ר הכנסת. עוד דיווחה על התקדמות משמעותית בשעות האחרונות להקמת הממשלה.
+בני משפחתו של טירן פרו התארחו בישיבת סיעת עוצמה יהודית
18:43 05/12/22 | עידן יוסף
חוסאן פרו, אביו של טירן פרו, שנותק ממכשירי ההנשמה בבית חולים בג'נין וגופתו נחטפה, ובני משפחתו, התארחו בישיבת סיעת עוצמה יהודית. האב חוסאן סיפר: "בזמן שהתחיל האירוע, נכנסתי למצב של כאב וטראומה וניהלנו כל מיני שיחות. אני מודה לכולכם ולכל מי שעזר לי".
אדי, דודו של הנער, אמר: "אין מילים מנחמות בכל האירוע שקרה לנו, אבל דבר אחד מאוד מאוד נחרת לי בראש ובלב. אני מקבל טלפון מאיתמר שאומר לי: 'אנחנו אחים, אחים לחיים, ואם אתם צריכים כל עזרה שהיא, אתה מרים אלי טלפון גם באמצע הלילה'. הדבר הזה מביע דבר שלפני הכל, איתמר הוא אדם עם לב".
הוא פנה לח"כ בן-גביר ואמר: "אני אומר לך איתמר, אני נענתי להזמנה ובאנו, כי אני רוצה לאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך ואני מקווה מאוד מכל הלב שכל מה שאתה אמרת כאן, יתממש, כי אנחנו צריכים פה משילות ואני אדי פרו עומד לרשותך, מתי וכמה שאתה צריך בכל זמן ועת וללא תמורה".
אדי, דודו של הנער, אמר: "אין מילים מנחמות בכל האירוע שקרה לנו, אבל דבר אחד מאוד מאוד נחרת לי בראש ובלב. אני מקבל טלפון מאיתמר שאומר לי: 'אנחנו אחים, אחים לחיים, ואם אתם צריכים כל עזרה שהיא, אתה מרים אלי טלפון גם באמצע הלילה'. הדבר הזה מביע דבר שלפני הכל, איתמר הוא אדם עם לב".
הוא פנה לח"כ בן-גביר ואמר: "אני אומר לך איתמר, אני נענתי להזמנה ובאנו, כי אני רוצה לאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך ואני מקווה מאוד מכל הלב שכל מה שאתה אמרת כאן, יתממש, כי אנחנו צריכים פה משילות ואני אדי פרו עומד לרשותך, מתי וכמה שאתה צריך בכל זמן ועת וללא תמורה".
+לפיד לנתניהו: "המרדה? יש לי חדשות בשבילך, רק התחלתי!"
15:49 05/12/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
לפיד. זועם [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
יו"ר יש עתיד: "אנחנו ניאבק בממשלת התוהו ובוהו. אנחנו נוציא אנשים לרחובות. אנחנו נלחמים על העתיד של הילדים שלנו" ▪ מאשים: נתניהו לא יכול לחזור בו מהבטחתו לאבי מעוז כי הוא חלש
לפיד. זועם [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+השר בני גנץ: לא נרד מהארץ, נרעיד אותה
14:42 05/12/22 | עידן יוסף
יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ בפתח ישיבת הסיעה: "מי שציפה למצוא נפולת של נמושות, ימצא את אזרחי ישראל ברחובות. לא נרד מהארץ, נרעיד אותה".
במסר לשר הביטחון הבא, אמר שר הביטחון היוצא: "אם תיקח את התפקיד כפי שהוא מוגש לך תהפוך לקבלן הפירוק של מערכת הביטחון וצה"ל – תהיה שר ביטחון סוג ב' – אות הקין יהיה עליך".
במסר לשר הביטחון הבא, אמר שר הביטחון היוצא: "אם תיקח את התפקיד כפי שהוא מוגש לך תהפוך לקבלן הפירוק של מערכת הביטחון וצה"ל – תהיה שר ביטחון סוג ב' – אות הקין יהיה עליך".
+קרעי בוועדה המסדרת: "הממשלה תושבע בחנוכה"
12:32 05/12/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה
הדיון בוועדה המסדרת [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
הדיון בוועדה המסדרת [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
+גפני על סגירת מפעל להבים: אבדוק אם הממשלה יכולה להתערב
10:56 05/12/22 | מירב ארד
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני התייחס בפתח הדיון בוועדת הכספים למפעל טכנולוגיית להבים בנהריה: "שמעתי אתמול על נושא סגירת המפעל, אני רואה גם מכתב מח"כ מיכאל ביטון בנושא, דיברתי אתמול עם מנכ"ל המפעל ומנהל התפעול שם, זה מפעל שהמנהלים שלו בארה"ב, והם מתכוונים לפטר עובדים רבים, 900 עובדים, ב-2024. נאמר לי שנתנו שנה כדי שיהיה אפשר להתארגן ולראות מה עושים. מדובר ב מפעל שמקבל כסף על אזור עדיפות, אני מתכוון לעשות דיון כנראה בע"ה ביום שני, אבדוק אם הממשלה יכולה להתערב בעניין הזה. כשהממשלה התערבה במקרים רבים אחרים, זה הציל מפעלים, לא נאפשר את הקריסה הזו, שכל כך הרבה עובדים יישארו בלי פרנסה, כל אחד זה עולם ומלואו ומשפחה, צריך לעשות מאמץ רב כדי שהמפעל לא ייסגר וזה מה שנעשה".
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ועדת הכספים אישרה את השקעת המדינה בדואר: 580 מלש"ח |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

