הרצוג: מלחמת אחים היא סכנה ממשית

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, מציע שלקואליציה לא יהיה רוב בוועדה לבחירת שופטים; חוקי היסוד יועברו בהליך ייחודי; בית המשפט העליון לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד. אלו הם עקרונות "מתווה העם" שהציג הרצוג (15.3.23), המדגיש שמדובר בתוכנית שיש להגשים במלואה ובבת אחת. התגובות הראשונות בקואליציה הן שליליות ונראה שהחקיקה הנוכחית תימשך במלוא הקצב. הליכוד אומר כי ההצעה מנציחה את המצב הקיים ולא מובילה לרפורמה הנחוצה.

הרצוג הזהיר: "מי שחושב שמלחמת אחים היא גבול שלא נגיע אליו, אין לו מושג. התהום במרחק נגיעה. לא אתן לזה לקרות, בשום מחיר". הוא דרש להותיר את צה"ל מחוץ למחלוקת ולהימנע מסרבנות מכל סוג שהוא". לדברי הרצוג, מדובר הן בסכנה עצומה והן בהזדמנות להסדרה חקיקתית של יחסי שלוש הרשויות.

הוועדה לבחירת שופטים תמנה 11 חברים, מתוכם שלושה שרים; שלושה חברי כנסת, מהם שני נציגי אופוזיציה; נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים של בית המשפט העליון; שני משפטנים נציגי ציבור שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. יהיו בה לפחות ארבע נשים ונציג אחד של המגזר הערבי. בחירת שופטים תהיה ברוב של שבעה חברים לפחות; כאשר מדובר בערכאות השלום והמחוזי, יהיה צורך בתמיכת אחד משופטי העליון וללשכת עורכי הדין יהיו שני משקיפים. נשיא העליון ימשיך להיבחר לפי עקרון הסיניוריטי, ולא יהיה שינוי במספר שופטי העליון (15) ובגיל הפרישה של כל השופטים (70).

חוק יסוד החקיקה: החוק יקבע שחוקי יסוד יתקבלו או יתוקנו בארבע קריאות. שלוש הראשונות יהיו ברוב של לפחות 61 חברי כנסת, ואילו בקריאה הרביעית יידרשו 80 ח"כים באותה כנסת או 70 ח"כים בכנסת הבאה. הוראות בעניין בחירות ידרשו 80 חברי כנסת בכל ארבע הקריאות. חוקי יסוד קיימים ישורינו.

ביקורת שיפוטית על חקיקה תיעשה בהרכב מורחב של 11 שופטים ופסילת חוק תהיה ברוב של לפחות שני שלישים (שבעה שופטים). ברוב קטן יותר ניתן יהיה לקבוע שהחוק אינו תואם חוק יסוד, דבר שיחייב את הכנסת לדון בו שוב. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית. ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם.

זכויות יסוד יעוגנו בחוק יסוד. מדובר בכבוד האדם וחירותו, הזכות לשוויון ואיסור הפליה, והזכות לחופש הביטוי,
הדעה, ההפגנה והאסיפה. במקביל "יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה".

עילת הסבירות: בית המשפט לא יוכל להחיל את עילת הסבירות "ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים"; ניתן יהיה לפסול אותן בשל עילות אחרות. החלטות של שרים בענייני מדיניות לא יפסלו מחמת אי-סבירות בלבד, אלא אם יש בהן
משום שרירותיות או שהן מופרכות. היא תמשיך לחול "ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות".

הייעוץ המשפטי: היועצים המשפטיים למשרדים ימונו לשש שנים במכרז, כמו היום [כלומר: לא במשרות אמון]. אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, כפוף לאישור ועדה מיוחדת (יועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, נציג המשרד הרלוונטי שימונה בידי המנכ"ל, ומנכ"ל לשעבר של משרד ממשלתי שימונה על-ידי נציב שירות המדינה, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה). חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת, אך לא בנוגע לחוקתיות תוכנן של הצעות חוק ממשלתיות. הממשלה והשרים יהיו זכאים לייצוג משפטי נפרד אם היועץ המשפטי לממשלה יסרב לייצג אותם בעתירה ספציפית.

העומס במערכת המשפט: תגובש תוכנית רב-שנתית להקלת העומס ובמרכזה תוספת של מאות תקני שיפוט.

"הסכמה רחבה היא קריטית"

בנאומו עם הצגת המתווה אמר הרצוג, כי הפיגוע בצפון הארץ שנחשף היום, מוכיח שאויבי ישראל "מזהים היטב את פרימת היחד ופועלים בהתאם". הוא דיבר על הפגיעה הקשה בשבועות האחרונים בכלכלה, בביטחון, בחברה, בקשרים הבינלאומיים ובמיוחד בתחושת היחד.

לדברי הרצוג, שיחותיו עם אלפי אזרחים - "פטריוטים אמיתיים מכל צידי המחלוקת" - חשפו גם אמירות שבכל סיוטיו לא חשב שישמע. גם אם מדובר במיעוט קטן, מדובר ב"רטוריקה מבהילה, שנאה אמיתית ועמוקה, שחס וחלילה דם ברחובות לא מזעזע אותם". לצד סכנת התהום, הוסיף, יש "הזדמנות כבירה והיסטורית, להסדרה חוקתית חכמה ומוסכמת של יחסי הרשויות. הבחירה היא בין משבר היסטורי לבין רגע חוקתי מכונן".

לדברי הרצוג, נחוצים שינויים מבניים במערכת היחסים בין רשויות השלטון - אך שינוי מהותי ועמוק יש לבצע בשֹוּם שכל ולוודא שהוא מביא ברכה וטוב למכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי. "הסכמה מלאה אינה בת השגה, אבל הסכמה רחבה היא קריטית כיום", הוסיף. לדבריו, הוא שוחח עם כל הקבוצות, ולמד עד כמה גדול מרחב ההסכמה, ומה גדול הרצון להגיע לצדק ושלום. הרצוג טען, כי הוא מציג מתווה מאוזן שיסדיר אחת ולתמיד את יחסי רשויות השלטון, שביל זהב שמרכז בצורה מאוזנת והוגנת את התקוות והחששות, ומשקף את ההסכמות הרחבות ביותר.

ברפורמה שהוא מציע, המשיך הרצוג, "אין צד מנצח ואין צד מפסיד; כל כולו ניצחון למדינת ישראל". הוא הדגיש, כי מדובר במתווה האמור לשמש בסיס לדיון ולהכרעה בכנסת, ואשר מחזק את שלוש הרשויות ובמיוחד את המדינה. "זה לא מהלך בעד או נגד היוזמים, ואין כוונה נסתרת לחזק או להחליש את האופוזיציה", הוסיף.

המתווה "נותן מענה לצורך החשוב בגיוון מערכת המשפט, כך שקולותיו המרובים של העם בישראל יישמעו בה והעם בישראל יראה בה את ביתו. הוא מחייב את מערכת המשפט לשינויים מהותיים שהגיע זמנם" ומבטיח שהרשויות לא ייכנסו זו לתחומה של זו. הוא "מבסס את עצמאות מערכת המשפט ואת הזכויות של אזרחי ישראל". הרצוג צפה מראש, כי "יקומו מתנגדים מכאן ומכאן, יהיו מי שיברחו מאחריות, יהיו מי שהסכימו וכעת יציגו עמדה אחרת". הוא סיים בקריאה: "בואו נעשה את הצעד הזה ביחד".