ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, חשף כי המשטרה מטפלת כיום ב-29 תיקי חקירה הנוגעים לאיומים על ראשי רשויות. הוא אמר את הדברים (יום ד', 6.9.23) בדיון שקיימה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת.
מדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה, כי בשנת 2018, שהייתה שנת בחירות מוניציפליות, נרשמו 63 ראשי רשויות מאוימים, שהם כרבע מכלל ראשי הרשויות. בשנת 2022 (שלא הייתה שנת בחירות) מספר המאוימים היה 53 ומתחילת השנה הנוכחית שגם היא שנת בחירות ועד תחילת ספטמבר נרשמו 50 ראשי רשויות מאוימים. בשלוש השנים המדוברות - יותר ממחצית מראשי הרשויות המאוימים (58%-53%) היו בחברה הערבית, שיעור גדול משיעור ראשי הרשויות הערבים בתוך כלל ראשי הרשויות העומד על כשליש.
לדברי ניצב בן שלום, יש מספר סיבות שהבחירות לרשויות המקומיות אמוציונאליות ובהן סכסוכים פנימיים חמולתיים ובחלק מהמקומות ארגוני פשיעה שמנסים להשתלט דרך העירייה על מכרזים ועל כמויות עצומות של כספים שמוזרמים על-ידי המדינה לטובת הרשויות. "זה נוגע במכרזים פנימיים כמו תברואה וזה נוגע גם לתשתיות מדינה", אמר.
הוא הוסיף כי 70% ממשטרת ישראל מתעסקת בפשיעה במגזר הערבי וכי יותר מ-80% מהעשייה בלהב 433 על כל יחידותיה היא במגזר בכל הפרמטרים. "יש איומים פיזיים, יש איומים ברשתות, יש איומים על-ידי צד שלישי. לא כל מידע שמתקבל הוא מאומת, יש הרבה מידע שזה הלך רוח שיוצר אירועים. ככל שאנחנו מתקרבים למועד הבחירות יש אסקלציה, והיא תלך ותגבר. יש לנו בעיה עם הרשתות - משטרת ישראל יודעת לאסוף מודיעין, כשלוקחים לך את הכלים הטכנולוגיים אתה בבעיה מאוד קשה, זה לכבול לי את הידיים ואת הרגליים", אמר.
עוד ציין כי יש כיום 29 תיקים בגין איומים על ראשי רשויות. "לא על הכל אנחנו מדווחים וזה אחת הרעות החולות. יש 200 סכסוכים. 26 מהם מדממים, חלקם ארגוני פשיעה וחלקם סכסוכים חמולתיים. מבחינת אמצעים טכנולוגיים הגשנו בקשות לאישור כלים מסווגים שיסייעו לנו ואנחנו מגייסים כוח אדם חסר כאשר החודש גויסו 300 איש. יש צורך בגיבוי של האזרחים כדי שהמשטרה תהיה חזקה" טען.
סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, תנ"צ שמעון נחמני, הוסיף כי 12 ראשי רשויות מאוימים מקבלים סל אבטחה מלא, ו-8 מועמדים בבחירות מקבלים אבטחה חלקית, וכי רובם בחברה הערבית. "המפכ"ל הנחה להעמיד את מירב השוטרים ליום הבחירות ונערכים לאבטח כ 4,100 קלפיות בריכוזים ועוד 11,000 קלפיות", ציין.
