|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עו"ד דפנה שגל פודור - הסדרת מעמד בישראל לבני זוג זרים: כל מה שצריך לדעת
כתיבת הממחים
מעוניינים לשדרג את הבית אבל חסר לכם הון עצמי? בואו לשמוע מה יש למשכנתה הפוכה להציע עבורכם!
חיות. הרבה יותר מאשר שלטון הרוב [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
פסק דין עילת הסבירות - הציטוטים המרכזיים

חיות: פגיעה חסרת תקדים בשניים מגרעיני השיטה הדמוקרטית

כוחה של הממשלה והזילות בתיקון חוקי יסוד מחייבים להגביל את סמכותה של הכנסת כרשות המכוננת ביטול עילת הסבירות הוא פגיעה קשה בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק
01/01/2024  |   איתמר לוין   |   חדשות   |   סערת הרפורמה במשפט   |   תגובות


סמכות בג"ץ לפסול חוקי יסוד

באותם מצבים נדירים שבהם הכנסת חרגה מגבולות סמכותה המכוננת, מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק - ואף מחויב - להכריז על כך שאין מדובר בנורמה חוקתית תקפה. מסקנה זו נובעת באופן ישיר מהמאפיינים הייחודיים של המבנה החוקתי שלנו ומאופן הפעלת הסמכות המכוננת, אשר מבדלים את שיטתנו משיטות משפט אחרות ומובילים למסקנה כי לא ניתן להותיר את המגבלות על סמכותה המכוננת של הכנסת כמגבלות שאינן אכיפות.

לממשלה יש "כוח (שהיא משתמשת בו תדיר) ליצור תיקונים חוקתיים ובכך לשנות את חוקי היסוד ועימם את כללי המשחק"... המבנה המוסדי בישראל מגביר, אפוא, את החשש כי תכנון חוקתי ארוך טווח יוכתם באינטרסים פוליטיים קצרי טווח, באופן שעלול להוביל לפגיעה קשה בסדר החוקתי. השליטה יוצאת הדופן של הרוב הפוליטי בהליך החקיקה מגבירה, על כן, אף היא את הצורך בקיום ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד

הפרקטיקה הבעייתית שהתפתחה בשנים האחרונות בכינון חוקי יסוד, מחזקת אף היא את הצורך בקיום ביקורת שיפוטית מהותית על חוקי היסוד... שנים האחרונות מלאכת כינון החוקה אינה נתפסת עוד כמשימה לאומית משותפת אלא כמוקד כוח נוסף הנתון בידי רוב פוליטי מזדמן בכנסת.

נוכח הפרצות שמאפשרות שינוי של נורמות חוקתיות בקלות כה רבה, והנכונות הגוברת של הרוב הפוליטי בכנסת לנצל פרצות אלה, דומה כי קיים קושי להיסמך על הריסון העצמי של הכנסת כבלם היחיד המגן מפני פגיעה במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית

בנסיבות אלה, קיים צורך בגורם א-פוליטי, אשר ישמש כ"בלם חיצוני" מפני אותם מצבים קיצוניים שבהם הכנסת עלולה לפרוץ את גבולות סמכותה המכוננת. לכן, דומה כי אין מנוס מהכרה באפשרות להעביר את חוקי היסוד תחת שבט הביקורת השיפוטית של בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, על-מנת להבטיח מענה אפקטיבי באותם מצבי קיצון.

משהכרנו בכך שהרשות המכוננת אינה בלתי מוגבלת ועלולה לחרוג מגבולות סמכותה, הקשיים שהועלו על-ידי משיבי הממשלה והכנסת, אינם מאיינים לטעמי את ההכרח בביקורת שיפוטית שתבחן האם חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת. ביקורת זו מתחייבת בהינתן המאפיינים המבניים הייחודיים של המפעל החוקתי הישראלי והפרקטיקה הבעייתית ביותר שהשתרשה בשיטתנו בכל הנוגע להפעלת הסמכות המכוננת. היא אף עולה בקנה אחד עם מהות תפקידו של בית המשפט והיותו הגורם המתאים ביותר (ולמעשה היחיד) לקיים ביקורת כזו.

באותם מצבים קיצוניים שבהם הכנסת כוננה או שינתה חוק יסוד באופן שיש בו משום שלילה או סתירה חזיתית של המאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - יש להכיר בסמכותו של בית משפט זה לקבוע כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת וכי אין מדובר בנורמה חוקתית תקפה.

חשוב להדגיש - האפשרות לקיים ביקורת שיפוטית מהותית על חוקי היסוד היא חריגה ביותר. היא נובעת מהמצב המשטרי הייחודי שקיים בישראל, ולכן על בית המשפט לנהוג בה ריסון מרבי ו"לנקוט זהירות רבה כדי להימנע מגלישה ל'שגרה' של עתירות התוקפות חוקי יסוד או הוראות בהם בטענה של חריגה מהסמכות המכוננת".


ביטול עילת הסבירות

במצב החוקתי הקיים בישראל, התיקון נושא העתירות, אשר מבטל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות כלל החלטות הדרג הנבחר, אכן פוגע פגיעה קשה ביותר בעקרון הפרדת הרשויות ובעקרון שלטון החוק. פגיעה קשה זו בשניים מהמאפיינים המובהקים ביותר של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, יש בה כדי להשפיע באופן משמעותי וחסר תקדים על הפרט ועל הציבור בכללותו, ולפיכך אני סבורה שאין מנוס מן הקביעה כי בחוקקה את תיקון מס' 3 חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת וכי דין התיקון - בטלות.

למרות הכוח חסר התקדים המרוכז בידי הרשות המבצעת-מחוקקת שהופך אותה למעין "רשות-על", אין כמעט מגבלות על כוחה זה... בנסיבות אלה, הביקורת השיפוטית על הרשות המחוקקת והמבצעת בישראל, הינה המנגנון האפקטיבי היחיד שיש בו כדי להגביל באופן ממשי את הכוח הריכוזי של הרוב.

בהינתן העובדה שמערכת האיזונים והבלמים בישראל לכתחילה חלשה ושברירית, פגיעה משמעותית בסמכויות בתי המשפט בכלל - ובית המשפט הגבוה לצדק בפרט - לקיים ביקורת שיפוטית, עלולה לחולל סתירה חזיתית לפחות ביחס לשניים מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית - הפרדת הרשויות ושלטון החוק.

הפרדת הרשויות

כתוצאה מהנוסח הקיצוני והחריג של התיקון, ובהינתן המציאות החוקתית הקיימת, נגרמת פגיעה חסרת תקדים בהיקפה בשניים מהמאפיינים הגרעיניים של שיטתנו הדמוקרטית - עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק. בהתחשב בכוח הרב המרוכז בידי הרשות המבצעת בכלל והממשלה בפרט בשיטה הישראלית, הביקורת השיפוטית מהווה מנגנון פיקוח שלא ניתן להפריז בחשיבותו להבטחת ההגנה על הפרט מפני פגיעה שלטונית... עילות הביקורת האחרות במשפט המינהלי אינן מהוות תחליף אפקטיבי לעילת הסבירות.

התיקון נושא העתירות וביטול עילת הסבירות בכל הנוגע לדרג הנבחר, שומט מידי בית המשפט כלי פיקוח מרכזי ומקנה כוח שלטוני משמעותי נוסף ובלתי מוגבל בידי הממשלה, המחזיקה ממילא בכוח חסר תקדים. לפיכך, אין מנוס מן המסקנה כי התיקון פוגע פגיעה חמורה וקשה ביותר בעקרון הפרדת הרשויות, שהוא אחד המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

שלטון החוק

בעקבות התיקון, חובת הסבירות נותרה בלתי אכיפה ביחס לממשלה וחבריה, וזאת בניגוד ליתר רשויות המינהל. במילים אחרות, התיקון קובע, באופן גורף, כי בית המשפט אינו מוסמך עוד לדון בסבירות החלטה כלשהי שתתקבל על-ידי הממשלה או מי מחבריה וממילא אין הוא מוסמך עוד להושיט סעד באותם המקרים שבהם ההחלטה שהתקבלה הינה בלתי-סבירה. זאת בעוד שאם אותה החלטה ממש תתקבל על-ידי כל גוף או בעל תפקיד אחר ברשות המבצעת - שאינו חלק מן הממשלה - הפטור לא יחול וההחלטה תהא כפופה לביקורת שיפוטית מכוח עילת הסבירות.

הפועל היוצא מהמצב המשפטי שנוצר בעקבות חקיקת התיקון הוא שביחס לדרג הנבחר קיים "דין" (חובת הסבירות) אך אין "דיין" שיוכל לבחון את קיום החובה, משום שהתיקון שולל את סמכותו של כל גורם המחזיק בסמכות שפיטה לשמוע טענות בעניין סבירות החלטות הממשלה וחבריה או להעניק סעד מכוח עילה זו. כך יוצא שהדרג הנבחר, המחזיק למעשה בכוח השלטוני הרב ביותר ולרשותו עומדות סמכויות רחבות היקף שעשויות לפגוע פגיעה קשה בפרטים ובאינטרס הציבורי, פטור מביקורת שיפוטית בכל הנוגע לסבירות החלטותיו וכבר נפסק כי "באין דיין ייעלם אף הדין עימו". מצב דברים זה יש בו משום פגיעה אנושה בעקרון שלטון החוק, ברובד הפורמלי וברובד המהותי כאחד.


סיכום

תיקון מס' 3 לחוק יסוד השפיטה הוא תיקון קיצוני וחריג בכל קנה מידה. אין לו אח ורע בהיסטוריה החוקתית שלנו והוא מתנגש חזיתית בליבת שניים ממאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

שלילת עילת הסבירות ביחס להחלטות הדרג הנבחר מעצימה באופן ניכר את הכוח המרוכז בידי הממשלה ושריה ויוצרת איום ממשי על הפרט, שדרכו לבית המשפט לצורך קבלת סעד נחסמת בשורה של מצבים שבהם עשויה להיגרם פגיעה קשה באינטרסים חשובים שלו כתוצאה ממעשי השלטון. לצד זאת, מוביל התיקון למצב שבו אף שחובת הסבירות מוסיפה לחול על כלל רשויות המינהל, הגורמים החזקים ביותר ברשות המבצעת פטורים בפועל מחובה זו, בהעדר כל אפשרות לאוכפה עליהם.

מצב זה, בו "יש דין ואין דיין", מותיר תחומים שלמים של החלטות חשובות בלא ביקורת שיפוטית אפקטיבית; מונע הגנה על אינטרסים ציבוריים כמו טוהר המידות ותקינות המנהל; ועלול להביא לשינוי מן היסוד של פני השירות הציבורי במדינה, לפגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק ולניצול לרעה של משאבים שלטוניים לצורך השגת יתרונות פוליטיים בתקופת בחירות.

התיקון הספציפי שלפנינו, אף שהוא מבטל עילה אחת בלבד מבין עילות הביקורת המינהלית ביחס לדרג הנבחר, מעניק בנוסחו הקיצוני חסינות מוחלטת מביקורת על סבירות כלל החלטותיו של הדרג הנבחר המחזיק בכוח השלטוני הרב ביותר. התיקון אינו מאפשר לפרט לפנות לבית המשפט ולהעלות בפניו טענות בעניין סבירותן של החלטות אלה, ויש בו משום הסרה גורפת של פיקוח ושל מגבלות הכרחיות על הממשלה ושריה, מבלי שאומצו כל מנגנונים אחרים שמפצים על כך.

ייתכן כי שלילה כזו של עילת ביקורת אחת ביחס לדרג הנבחר בשיטת משפט אחרת, הייתה מובילה לפגיעה מתונה יותר בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק. אך בחינה של התיקון נושא העתירות על-רקע המציאות החוקתית בישראל, מלמדת כי במציאות זו צמצום כה משמעותי של הביקורת השיפוטית ביחס לדרג הנבחר, מערער מן היסוד את מערכת האיזונים והבלמים הרעועה ממילא.

עקרון שלטון הרוב הוא מ"נשמתה של הדמוקרטיה". עם זאת, הוא אינו מהווה הצדקה לחקיקת נורמה חוקתית שתמנע באופן כה גורף פיקוח וביקורת על החלטות הדרג הנבחר. "דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב ואינה אך הליך ראוי של גיבוש רצון החברה באמצעות נציגים בגוף המחוקק. דמוקרטיה היא הרבה יותר מזה. דמוקרטיה היא גם זכויותיו של כל אדם ואדם, בין אם הוא חלק מהרוב ובין אם הוא חלק מהמיעוט; דמוקרטיה היא גם הפרדת רשויות, שלטון החוק (הפורמלי והמהותי) ועצמאות הרשות השופטת". בהינתן מערכת האיזונים והבלמים השברירית והחסרה הקיימת בישראל, שלילה מוחלטת של הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה ושריה, מעקרת מתוכן חלק מהותי מתפקידו של בית המשפט בהגנה על הפרט ועל האינטרס הציבורי.
בג"ץ 5658/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת ואח' / תקציר פס"ד
תקציר פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות
בג"ץ 5658/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת ואח' / פס"ד
פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות

תאריך:  01/01/2024   |   עודכן:  02/01/2024
איתמר לוין
+החשובה ביותר היא הקביעה שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד
09:51 02/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
12 שופטים הוציאו לכנסת כרטיס צהוב תמידי: בית המשפט יבטל חקיקת יסוד שתפגע בליבת המדינה היהודית והדמוקרטית  ▪  הביטול הגורף של עילת הסבירות הוא שהכריע נגדה; כמה מהשופטים מציעים במפורש מתווים חלופיים  ▪  לא צפויה התנגשות מיידית בין הקואליציה לבית המשפט, וניתן לקוות שהדרג הפוליטי למד את הלקח מן הקרע בעם
פסיקה מחייבת לעשרות שנים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+גרוסקופף: סתירה חזיתית של עקרונות "החוקה בהתהוות"
00:09 02/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
כנסת מכהנת מוגבלת ביכולתה לתקן ולהוסיף את החוקה המתהווה  ▪  התיקון שם את הדרג הממשלתי מעל החוק
גרוסקופף. פגמים ערכיים יסודיים [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
+ברק-ארז: דמוקרטיה מחייבת ביקורת עצמאית על השלטון
00:07 02/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הסמכות המכוננת, בעת שהוקנתה, לא הייתה בלתי מוגבלת  ▪  התיקון מאיים על יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית
ברק-ארז. רושם מתעתע [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+החלטה בלתי חוקית שהתקבלה בחוסר סמכות
23:42 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
נדרשת הגנה על העם מפני נציגיו  ▪  הניסוח הגורף של ביטול עילת הסבירות הוא המחייב לקבוע שזוהי חקיקה פסולה
כבוב. זהירות מיוחדת [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+ברון: שינוי משטרי יסודי ומכת גרזן למשטר הדמוקרטי
23:40 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הסמכות המכוננת שבידי הכנסת איננה מוחלטת  ▪  מטרת התיקון היא שינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, כבילת ידיה של הרשות השופטת והסרת כבלי הביקורת השיפוטית מעל הרשות המבצעת
ברון. קרע ופילוג חסרי תקדים [צילום: לע"מ]
+כשר: התיקון לא מגיע לנסיבות הקיצוניות של פסילת חוק יסוד
23:12 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הסמכות לחוקק חוקי יסוד כפופה להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית  ▪  ביטול עילת הסבירות אינו "מכה קלה בכנף", אך הוא אינו פוגע במאפייני היסוד
כשר. מבחן צר ודווקני [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+מינץ: אין לבג"ץ מקור סמכות אפילו לדון בחוק יסוד
23:10 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הפוסק חייב לפעול לפי סמכויותיו לפני שהוא מחיל את הדין על אחרים  ▪  ביטול עילת הסבירות רחוק כמזרח ממערב מפגיעה במאפיינים הגרעיניים של הדמוקרטיה
מינץ. המשפט המינהלי אינו יתום [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+יו"ר הכנסת: לא נוכל לעסוק בפסק הדין כל עוד המלחמה בעיצומה
23:06 01/01/24  |  עידן יוסף
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה: ״המובן מאליו הוא שלבית המשפט העליון אין שום סמכות לבטל חוקי יסוד. המובן עוד יותר מאליו הוא שלא נוכל לעסוק בכך כל עוד המלחמה בעיצומה״.
+כנפי-שטייניץ: טוב שלא היה בא לעולם, אך אין הצדקה לפוסלו
22:50 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
יש סמכות לפסול חוקי יסוד, אך היא צרה ביותר בהיקפה  ▪  טעם מעשי וטעם נורמטיבי מלמדים שביטול עילת הסבירות אינו פגיעה בליבת הדמוקרטיה
כנפי-שטייניץ. אמות המידה להפעלת הסמכות [צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש 90]
+רונן: התיקון נעשה בניגוד עניינים מוסדי של הכנסת
22:47 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
סמכותה של הכנסת כרשות מכוננת היא מוגבלת  ▪  ניגוד העניינים בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרק הקואליציה תמכה בביטול ושהוא חל מיידית עליה
רונן. בית המשפט אינו בניגוד עניינים [צילום: לע"מ]
+שטיין: סמכות החקיקה והפסילה נובעות ממגילת העצמאות
22:19 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הכנסת אינה יכולה לחוקק חוק הנוגד את מגילת העצמאות, ואם תעשה זאת - בית המשפט יתערב  ▪  לביטול עילת הסבירות יש לתת פרשנות מקיימת
שטיין. ביטול נוסחת דפי זהב [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+עמית: דמוקרטיות מתות בסתר, בשורה של צעדים מצטברים
22:17 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
בישראל יש להוסיף מנועים שיחזקו את הדמוקרטיה, לא לפגוע בבודדים הקיימים  ▪  ביטול עילת הסבירות הוא תיקון חוקתי שאיננו חוקתי
עמית. פגיעה בגרעין הדמוקרטי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+וילנר: פרשנות מקיימת - הכוונה היא רק ל"סבירות איזונית"
21:39 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
דרושה ביקורת שיפוטית כדי למנוע מהמכונן לפגוע בזהות היהודית או הדמוקרטית  ▪  פרשנות מקיימת תוביל לכך שהתיקון רחוק מלפגוע בליבת הדמוקרטיה
וילנר. אין פגיעה בשלטון החוק [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+המכון לדמוקרטיה: ישראל חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה
21:18 01/01/24  |  עידן יוסף
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פסק הדין חשוב ותקדימי ועוד יילמד וייחקר. במיוחד בשעות אלו, בהן מיטב בנינו ובנותינו נלחמים בהגנה על המדינה, חשוב שיידעו שהדמוקרטיה הישראלית איתנה ולא ניתנת לערעור.

"רוב גדול של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע הערב כי בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד, כאשר אלה פוגעים פגיעה אנושה במאפיינים הבסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית. הוויכוח בין דעת הרוב לדעת המיעוט מצטמצם לשאלה האם התיקון הנקודתי בחוק יסוד: השפיטה חוצה סף זה.

"הפסיקה, שבאה ברקע האירועים הקשים של השנה החולפת והחודשים האחרונים, היא הוכחה נוספת לתומכי החקיקה ולמתנגדיה, לאלו המסכימים עם פסיקת בית המשפט ולאלו החולקים עליה, שמדינת ישראל, המשוסעת והמאוימת, חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה. כזו שתעגן את סמכות הכנסת לחוקק חוקים מחד-גיסא ואת סמכות בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית מאידך-גיסא. הגיעה העת להתקדם ולהשלים את המהלך החוקתי - זהו לא צורך ערטילאי אלא צו קיומי".
+פוגלמן: פגיעה אנושה ביסודות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר
21:13 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
כוחה חסר התקדים של הממשלה מחייב ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד  ▪  ביטול עילת הסבירות פוגע בפרט, יוצר "שטחים מתים" בביקורת השיפוטית וסותר את שלטון החוק
פוגלמן. חוקי היסוד כלוח מחיק [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+גנץ: אחרי המלחמה נידרש להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות
21:10 01/01/24  |  עידן יוסף
השר בני גנץ: "את פסק הדין חובה לכבד, ואת הלקח מההתנהלות בשנה האחרונה חובה להפנים - אחים אנחנו, לכולנו גורל משותף. אחרי המלחמה, נידרש להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות ולחוקק חוק יסוד חקיקה שיעגן גם את מעמד חוקי היסוד".
+סולברג: הסירו ידכם מחקיקת היסוד של מדינת ישראל!
21:02 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
זו הקריאה של שבעת נשיאי העליון הראשונים וגם של השמיני בראשית דרכו השיפוטית  ▪  מתווה ראשוני להצעה להסדר חילופי בנושא עילת הסבירות
סולברג. ביטול היסוד הדמוקרטי הבסיסי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין
20:43 01/01/24  |  עידן יוסף
‏השופט סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין הרגיש והנפיץ לנוכח המלחמה הקשה בעזה. ‏העוזר והמתמחה של סולברג נלחמים מאז שמחת תורה במחבלי החמאס. הוא ניסה לשכנע את חבריו שפרסום פסק הדין בעת הזו איננו ראוי. עמדתו נדחתה ו‏הוא אולץ לבטל דיונים בתיקים אחרים כדי שפסק הדין יינתן עוד היום (כאן חדשות)
+סמוטריץ': פסק דין קיצוני, מפלג וחסר סמכות שדגל שחור מתנוסס מעליו
20:41 01/01/24  |  עידן יוסף
השר בצלאל סמוטריץ׳: "בשעת מלחמה ובשעה שחיילינו מקריבים את חייהם למעננו, יוצאים שופטי בג"ץ בפסק דין קיצוני, מפלג וחסר סמכות שדגל שחור מתנוסס מעליו.

"חבל שיש מי שהשבעה באוקטובר לא שינה משהו בדרכיו ופועל בחוסר אחריות כלפי החברה הישראלית בזמן שכולנו בחזית ובעורף מאוחדים למען הניצחון".
+לפיד: אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא
19:46 01/01/24  |  עידן יוסף
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "החלטת בג"צ חותמת שנה קשה של מריבה שקרעה אותנו מבפנים והובילה לאסון הנורא בתולדותינו. מקור כוחה של מדינת ישראל, הבסיס לעוצמה הישראלית, היא העובדה שאנחנו מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שומרת חוק.

בית המשפט העליון מילא היום נאמנה את תפקידו בשמירה על אזרחי ישראל. אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא. אם ממשלת ישראל שוב תתחיל את המריבה על בית המשפט העליון אז הם לא למדו כלום. לא למדו כלום בשבעה באוקטובר, לא למדו כלום מ-87 יום של מלחמה על הבית".
+שס: כרסום תחת עקרון הפרדת הרשויות, פגיעה במעמד הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט
19:40 01/01/24  |  עידן יוסף
מפלגת שס: פסיקת בג״ץ התקדימית הפוסלת לראשונה חוק יסוד של הכנסת, על חודו של קול, היא אירוע מצער וקשה, הממשיך לכרסם תחת עקרון הפרדת הרשויות, פוגע במעמדה של הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט.

"פסיקה כזו בעיצומה של מלחמה קשה, כאשר הלכידות והאחדות בעם חיונית יותר מאי פעם, מחלישה את המאמץ המלחמתי ומשיבה את הקרע בעם שחווינו לפני ה-7 באוקטובר. שס מצרה על כך, שהיוזמה של יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את פרסום פסק הדין במספר חודשים לא התקבלה ובית המשפט נחפז לפרסם את ההחלטה. למרות זאת, שס קוראת לכלל הציבור לשמור על האחדות בפרט בעת שחיילינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב".
+מעוז: בג"ץ עוסק בפוליטיקה נכלולית תוך כדי הלחימה
19:37 01/01/24  |  עידן יוסף
סגן השר ח"כ אבי מעוז: בג"ץ מנותק, עוסק בפוליטיקה נכלולית תוך כדי הלחימה. אין גוף יותר מפלג ויותר דיקטטורי מאשר המוסד שבאופן ציני להחריד קוראים לו 'בית משפט גבוה לצדק'.
+מיכאלי: הדמוקרטיה הישראלית לא תוותר, עילת הסבירת תהיה חלק ממנה
19:22 01/01/24  |  עידן יוסף
יו״ר העבודה, ח״כ מרב מיכאלי: "גם השופטות והשופטים השמרנים קבעו היום - יש לבית המשפט סמכות לבקר ולפסול גם חוקי יסוד. ‏אין אמירה ברורה יותר לכל מחריבי ומהרסי הדמוקרטיה. הדמוקרטיה הישראלית לא תוותר. עילת הסבירת תהיה חלק ממנה. ישראל היא לא דיקטטורה".
+זוהר: חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים
19:20 01/01/24  |  עידן יוסף
השר מיקי זוהר: "צר לי כי בזמן שחיילנו הגיבורים מחרפים את נפשם יחד בחזית להגנת המולדת ועם ישראל כולו מתאחד בעורף - שבה ומאיימת עלינו שוב רוח הפילוג ומאיימת להחזיר אותנו אחורה אל הימים שלפני השבעה באוקטובר. מוטב היה אם פסק הדין הזה היה מתפרסם אחרי הימים הקשים האלו ולו כדי למנוע את שובו של השיח המפלג את העם.

"אני יודע שרבים מחבריי במחנה הלאומי כואבים את פסק הדין ומרגישים בערב הזה פגיעה בבחירתם הדמוקרטית, אך חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים, לנהוג באחריות ולשמור על אחדות העם. זו חובתנו כלפי הנופלים ואנו מצווים לעשות זאת למען העתיד שלנו".
+לוין: פסק דין שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית
19:14 01/01/24  |  עידן יוסף
שר המשפטים יריב לוין: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות.

"פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".
+בן-גביר: שופטי בג"ץ החליטו להחליש את רוח הלוחמים ולפגוע בהם
19:12 01/01/24  |  עידן יוסף
השר איתמר בן-גביר: "בזמן שמדי יום לוחמינו מוסרים נפשם למען עם ישראל בעזה, החליטו שופטי בג"ץ להחליש את רוחם ולפגוע בהם בראש ובראשונה. פסק הדין של בג"ץ הוא אינו חוקי, וכולל ביטול חוק יסוד באופן תקדימי, בהיעדר מקור לסמכות חוקית, תוך ניגוד עניינים של השופטים. מדובר באירוע מסוכן, אנטי דמוקרטי - ובשעה זו, מעל הכל, בפסק דין שפוגע במאמץ המלחמתי של ישראל מול אויביה".
+שיקלי: נשיאת העליון מפגינה ניתוק מוחלט מרוח העם
19:11 01/01/24  |  עידן יוסף
השר עמיחי שיקלי: בשעה שלוחמינו מחרפים נפשם בחזית ומגלים לכידות ואחדות, מפגינה נשיאת העליון ניתוק מוחלט מרוח העם, חוסר אחריות ואפס ממלכתיות. ‏נתקן אחרי הניצחון.
+‏כוח קפלן: "הסתיים פרק בקרב להגנת הדמוקרטיה"
19:08 01/01/24  |  עידן יוסף
‏כוח קפלו בתגובה לפסיקת בג"ץ: "הסתיים פרק בקרב להגנת הדמוקרטיה, בניצחונם של אזרחי ישראל".
+ח"כ שקלים: בג"ץ פועל ללא סמכות ולכן על הממשלה להתייצב נגדו בנושא הזה
18:21 01/01/24  |  עידן יוסף
ח"כ אושר שקלים בישיבת סיעת הליכוד על פסיקת בג"ץ המסתמנת: "בג"ץ פועל ללא סמכות ולכן על הממשלה להתייצב נגדו בנושא הזה. מה יקרה אם שבוע הבא בג"ץ יבקש לסיים את המלחמה?" (חדשת 14).
+מילביצקי: לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות
18:02 01/01/24  |  עידן יוסף
ח"כ חנוך מילביצקי בראיון לכאן רשת ב׳: "לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות. אני הייתי מהתומכים בה - אבל 7 באוקטובר שינה את המיקוד. לא צריך להתעסק במה שכמעט הוביל את כולנו שאולה. הרוב בליכוד מבינים שצריך להתעורר".
+בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה נגד שבעה
17:47 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
12 שופטים קבעו עקרונית: בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד  ▪  שמונת שופטי הרוב: פגיעה חסרת תקדים בעקרונות יסוד דמוקרטיים - הפרדת הרשויות ושלטון החוק  ▪  שלושה שופטים הציעו פרשנות שתצמצם את היקפו של ביטול עילת הסבירות  ▪  שופטי המיעוט: אין לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד, וגם אם הייתה - לא זה המקום להפעיל אותה
הדיון בביטול עילת הסבירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+מידור וסודיות בעליון לקראת פרסום פסק דין עילת הסבירות
16:36 01/01/24  |  עידן יוסף
ברקע החשד ההדדי בהדלפות מבית המשפט העליון, הטיוטות עוברות במעטפות סגורות לידי שופט בלבד. העוזרים המשפטיים והמתמחים מודרו ונערך רישום מדויק מי מסר למי. אחד השופטים ביטל דיון בתיק אחר כדי להספיק לעמוד בשעת היעד שהונחתה עליו (כאן חדשות).
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חיות: פגיעה חסרת תקדים בשניים מגרעיני השיטה הדמוקרטית
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  סערת הרפורמה במשפט
בית המשפט העליון פוסל (1.1.24) את ביטול עילת הסבירות - אחד הרכיבים המרכזיים ברפורמה המשפטית שקידמה הממשלה לפני מלחמת חרבות ברזל. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים: הנשיאה היוצאת אסתר חיות, ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, ענת ברון, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב.
01/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
גבירתי, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, המסיימת תפקידה ממש בקרוב, אני ברשותך רק שאלה. מדוע? למה? הייתכן? האמנם? אמיתי?
הצעד של דיסטל-אטבריאן והביקורת של ניר ברקת על ביבי יכול לבטא מגיפה חיובית התחלה של תופעה המתפשטת כמו מגיפה אבל לטובה
01/01/2024  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה מורכבת, מלחמה של אזרחי ישראל בארגוני הפשע כמו החמאס, הג'יהאד והחיזבאללה. ארגונים שמשתייכים לאיסאלם הפונדמנטליסטי שמוכוון משימה להקים כאן מדינה מוסלמית חרדית מהים ועד הירדן. המלחמה נכפתה עלינו, לא מעט בגלל מדיניות עמומה, הססנית ואפילו מזגזגת. ישראל כבשה שטחים ב-1967 ומאז לא מגדירה בצורה מתוכננת מה בכוונתה לעשות בשטחים - לספח ולהפוך את כל האזרחים מהים ועד הירדן אזרחי ישראל לכל דבר ועניין או לחלופין לאפשר לפלשתינים להקים את המדינה הערבית שניתנה להם ב-1948. ניתנה ובניגוד ליהודים עד היום הם "לא סגורים על עצמם", אם נשתמש בביטוי העממי.
31/12/2023  |  מיכאל מירו  |   יומני בלוגרים
ביבי הערמומי בפעולה: אסתר חיות פרשה וחייבת לסיים לכתוב את פסקי הדין שלה עד 12 בינואר ביבי מבקש בשם אחדות מזויפת להניח בצד את ההחלטה בעניין פסקת הסבירות, שביטולה הוא כלי הנשק העיקרי של ההפיכה המשפטית הדיקטטורית
31/12/2023  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
החקירות נגדו הוקפאו בעקבות הסדר שהושג עם רשויות המס    הסדר המס שהוא מבקש לעצמו עכשיו נועד להבטיח שלא ישלם מיסים בגין עסקים שהקים בחו"ל בתקופה שנעדר מישראל    כך יוצא חוטא נשכר
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
שיעור היירוט של כטב"מים נמוך משמעותית משיעור יירוט הרקטות. במערך ההגנה האווירית הודפים את הטענות כאילו לא נערכו מראש לאתגר ומסבירים זאת במורכבות - גודל הכטב"מים, משך המעוף הקצר, הט...
צבי גיל
צבי גיל
המספרה של "איציק הקטן" מת"א קטנה - כ-12 מ"ר או פחות, אך מעוצבת נחמד ורוחשת    היא מעין מרכז מידע לקרוב ולרחוק שהגיעו לסביבה וזקוקים לעזרה    איציק הספר ידוע כאדם נדיב, בעל ידע רב, דו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il