העליון: לחפש במרשם האוכלוסין בעלי חשבונות רדומים

בנקים צריכים לפנות למרשם האוכלוסין כדי לנסות ולאתר את הבעלים של חשבונות רדומים - אומרת (11.1.24) שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ענת ברון. היא דחתה את בקשתו של בנק לאומי לערער על אישור תביעה ייצוגית נגדו בשל מחדלים נטענים באיתור בעליהם של חשבונות אלו.

לאומי טען בבית המשפט המחוזי מרכז, כי עליו לנקוט אמצעים סבירים בלבד לאיתור בעלי החשבונות הרדומים וכי אינו חייב לפנות למרשם האוכלוסין, למרות שבשנת 1998 קבע הפיקוח על הבנקים חובה כזאת. לדברי לאומי, בשנת 2004 מנע בג"ץ מן הבנקים גישה ישירה למרשם האוכלוסין כדי שלא לפרוע בפרטיותם של לקוחותיהם, בשל העדר הסדרה חוקית שאפשרה גישה כזאת. בשנת 2007 אומנם תוקן החוק והבנקים שוב וקיבלו גישה למרשם, אך לאומי טען שעד 2021 הם יכלו להשתמש בה רק לצורך עמידה בחובות הספציפיים החלות עליהם, כגון לפי החוק למניעת הלבנת הון. לעמדת הבנק, בהעדר גישה ישירה למאגר - השימוש בו היה בלתי סביר, בשל העלויות והצורך להגיע פיזית למשרד הפנים.

ברון מנתחת את חובת הבנקים לאתר בעלי חשבונות רדומים, הכלולה בפקודת הבנקאות, ומסיקה ש"הפנייה למרשם האוכלוסין לצורך בירור כתובת עדכנית של בעלים בחשבונות רדומים היא ככלל צעד סביר ואף מתבקש, שיש לבצע במסגרת חובת האיתור החלה על הבנק". לאומי נמנע בצורה גורפת מלפנות למרשם האוכלוסין, כולל כאשר היה בידו קצה חוט בו יכול היה להיעזר (כגון מספר תעודת הזהות של הלקוח).

"אכן יש יסוד סביר להניח, כי הגשה פיזית של שאילתה פרטנית למרשם האוכלוסין, באופן נפרד ביחס לכל אחד מהבעלים בחשבונות הרדומים, היא פחות יעילה ויותר יקרה מגישה ישירה ומקוונת למאגר מידע זה", ממשיכה ברון. "ואולם עצם העובדה שהבנק נדרש להשקעת משאבים מסוימת בהגשת שאילתות פרטניות, אינה משחררת אותו מן החובה הקבועה באופן מפורש בחוזר 1998 - לפנות למרשם על-מנת לאתר פרטי התקשרות עדכניים עם הבעלים בחשבונות רדומים". מדובר היה בתשלום של 15 שקל בלבד והבנק לא הוכיח שהגשת שאילתות פרטניות למרשם הייתה כרוכה בהשקעת משאבים ניכרת.

ברון גם אינה מקבלת את הטענה כאילו עד תיקון החקיקה לא יכלו הבנקים להיעזר במרשם האוכלוסין. היא הותירה על-כנה את אישור התביעה הייצוגית שהגישה גנית (נבט) מנטל נגד לאומי, לאחר שהבנק הודיע לה רק בשנת 2014 על חשבון רדום השייך לה ובו 2,700 שקל. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את בנק לאומי ייצגו עוה"ד ליאת עיני-נצר ואסף בר-דוד, ואת מנטל - עו"ד גיא רשף.