מבקר המדינה קובע: כל הממשלות בעשור האחרון נכשלו במאבק בתאונות

כל הממשלות בעשור האחרון נכשלו במאבק מול תאונות הדרכים, כפי שמלמדת העלייה במספר התאונות, ההרוגים והפצועים קשה. הכשלים הם בכל המישורים: בתקציב ובניהול, באסטרטגיה שאינה קיימת, באכיפה ובשיפוט. כך קובע (28.5.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד בנושא. שרי התחבורה בתקופה זו היו ישראל כ"ץ (2019-2009), בצלאל סמוטריץ' (2020-2019), מירי רגב (2021-2020 ומ-2023) ומרב מיכאלי (2022-2021).

מספרי ההרוגים והפצועים קשה בעשור האחרון היו תנודתיים, ולא ניכרה מגמת שיפור משמעותית; זאת לאחר שבשנים 2012-2005 הייתה מגמה כללית של ירידה ברורה. "הנתונים מלמדים, כי לא ניתן מענה הולם לבעיה המורכבת של תאונות הדרכים, וכי פעולות המדינה למאבק בתאונות הדרכים בעשור האחרון לא הניבו תוצאות חיוביות. זאת בניגוד למגמות שהתרחשו במדינות אירופיות רבות באותה תקופה, מדינות שבניגוד לישראל קבעו יעד של אפס הרוגים". ההשוואה לעולם מלמדת שניתן להפחית בעשרות אחוזים את מספר ההרוגים והפצועים קשה, מדגיש אנגלמן.

אנגלמן מסכם את הדוח במילים אלו: "המאבק בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד, והוא דורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים. אף שזה שנים רבות סוגיית תאונות הדרכים נמצאת על סדר היום בשיח היומיומי, הנתונים ממחישים כי לא ניתן מענה הולם לבעיה מורכבת זו וכי הפעולות השונות שנקטו ממשלות ישראל בעשור האחרון לא הצליחו להשפיע באופן מובהק על היקף התאונות ולא הצליחו להקטין את מספרי ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים, זאת בניגוד למגמות שהתרחשו במדינות אירופיות רבות באותה תקופה.

"הביקורת מצאה ליקויים במגוון היבטים הנוגעים למאבק בתאונות הדרכים, הן בהיבטים מערכתיים - כמו העדר גורם מוביל למאבק בתאונות הדרכים שהינו בעל סמכויות, העדר תוכנית אסטרטגית רב-שנתית מתוקצבת, אי-כינוס של ועדת מנכ"לים במשרדי הממשלה לטיפול בתופעה והעדר דיווחים בנושא לכנסת - והן בפעולותיהם של הגורמים הממשלתיים השונים העוסקים בנושא. הביקורת העלתה כי לאורך העשור האחרון, התקציבים המוקדשים לנושא הבטיחות בדרכים וכמות כוח האדם העוסקת בנושא הלכו ופחתו בכל אחד מהגופים המטפלים בנושא.

לרכז מאמצים ברכיב האנושי

"בהמשך לכך, קיימים פערים רבים, בין היתר בתוכניות לימוד בגני הילדים ובבתי הספר, בתהליכי הכשרת הנהגים, בווידוא כשירותם הרפואית של הנהגים, בפעולות האכיפה וההסברה, בעומס על בתי המשפט לתעבורה, בתשתיות בטיחותיות בכבישים הבין-עירוניים וביישובים ובפעולות להבטחת תקינותם של כלי הרכב הנוסעים בכבישים. פערים גדולים במיוחד נמצאו בחברה הערבית.

"ריבוי הגורמים המשפיעים על היקף תאונות הדרכים הופך את המאבק בהן לתהליך מורכב. מאחר שהגורם האנושי אחראי למרבית תאונות הדרכים, נדרש לרכז מאמצים רבים בטיפול בגורם זה, וזאת במשולב עם פעולות לשיפור התשתיות ושיפור בטיחות כלי הרכב. על כלל הגופים הממשלתיים האחראים לנושא הבטיחות בדרכים, ובהם משרד התחבורה, הרלב"ד, משטרת ישראל, מערכת בתי המשפט ומשרד החינוך, לפעול לתקן את הליקויים שעלו בדוח זה.

"הצלחה במאבק חשוב זה מתחילה באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך וממשיכה בקיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות, בקביעת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים, בפעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת, ומעל הכל - במחויבותם של ראש הממשלה וכלל שרי הממשלה.

הניסיון הבינלאומי במדינות שהצליחו להקטין את כמויות הנפגעים בתאונות הדרכים מלמד כי אין מדובר בגזירת גורל אלא במאבק שניתן להצליח בו ולהציל חיי אדם. מדינות רבות בעולם אינן מוכנות להשלים עם האובדן הכרוך בתאונות דרכים, ועל כן קבעו יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים. על שרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שעלו בדוח".