מיארה: למנוע ייצוג נפרד נרחב לממשלה בנושא הגיוס

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (30.5.24) לבטל את החלטת הממשלה בדבר ייצוג נפרד של כל זרועותיה בדיון בבג"ץ בנושא גיוס החרדים, ולהוציא צו ביניים שימנע את מימושה עד לפסק דין סופי. בג"ץ ידון בנושא במסגרת הדיון בסוגיית גיוס החרדים, שיתקיים בשבוע הבא (2.6.24) בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.

מיארה אישרה לממשלה כגוף ייצוג נפרד, שכן לדעתה - אין תוקף להחלטה שמנעה את גיוס החרדים, אין כיום מקור חוקי להימנעות מגיוסם ויש להפסיק את המימון למוסדות בהם לומדים חייבי גיוס שאינם ממלאים חובה זו. עקב כך, שכרה הממשלה את עו"ד דורון טאובמן להציג את עמדתה הסבורה שיש להעניק זמן נוסף לפתרון מוסכם של הסוגיה. אולם, הממשלה החליטה לפני חודש שטאובמן ייצג גם את משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, בנימוק שיש להציג לבג"ץ עמדה ממשלתית אחת.

תנועת משמר הדמוקרטיה ביקשה מבג"ץ לבטל החלטה זו, לה התנגדה מיארה בזמן אמת. בג"ץ הוציא צו על תנאי (מטעמי יעילות הדיון בלבד), ומיארה מבקשת ממנו להפוך אותו לצו מוחלט וכאמור לבטל את החלטת הממשלה. לדבריה, "העתירה עוסקת במצב שבו הממשלה מבקשת לעקוף את חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה, ולהנחות את משרדי הממשלה לפעול בניגוד לפרשנות המחייבת של הדין".

לדברי מיארה, ההחלטה "ניתנה בחוסר סמכות, היא סותרת הלכות מפורשות של בית המשפט הנכבד וחותרת תחת עקרון שלטון החוק. בכסות של מחלוקת הנוגעת, לכאורה, להיקף הייצוג הנפרד שהותר, ביקשה הממשלה ליצור מצב חסר תקדים, שבו הממשלה קובעת לעצמה
את פרשנות הדין בניגוד לחוות דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. דהיינו, חרף העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה שדרך פעולה מסוימת אינה חוקית, ובית המשפט לא קבע אחרת, ביקשה הממשלה להביא לכך שחוות דעתה של היועצת לא תחייב את גופי המדינה; ושהממשלה - באמצעות עורך דין פרטי שנשכר על ידה - היא שתקבע את פרשנות הדין עבור עצמה ועבור מוסדות המדינה, שיקבלו הנחיות משפטיות מאותו עורך דין פרטי".

מיארה מוסיפה: "למעשה, חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה תחדל מלהיות מחייבת או בעלת אפקטיביות בעולם המעשה. תחת זאת, יוכל עורך דין פרטי לתת הנחיות למשרדים כיצד לפעול ביחס לעיתוי הוצאתם של צווי גיוס או להיקף התמיכות שניתן להעביר לישיבות, והכל בהתאם לפרשנות של הממשלה, אשר נמצאה בלתי חוקית". היא גם מזהירה מפני יצירת תקדים למקרים מורכבים אחרים, בהם עורך דין פרטי יוכל להנחות את משרדי הממשלה לנהוג בצורה בלתי חוקית; זוהי פגיעה דרמטית בשלטון החוק, היא מתריעה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, אבי מיליקובסקי וסיגל אבנון-סוויצקי.