תביעה: סחטנות ונסיונות חטיפה סביב פרויקט המסילה המזרחית

איומים, נסיונות חטיפה, סחיטה ו"תשלומי כופר" לתושבים מקומיים כדי למנוע פגיעות בנפש - זוהי המציאות ששררה, לטענת חברת תשתיות גדולה, בפרויקט המסילה האזרחית אותו ביצעה עבור חברת נתיבי ישראל באזור המשולש. הטענות מועלות בתביעה בסך 80.9 מיליון שקל שהגישה חברת י.לרר (הנדסה) נגד נת"י לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המסילה המזרחית היא פרויקט רחב היקף להנחת מסילה בין פרדס חנה לאלישמע, הכפלת המסילה הקיימת בין ראש העין ללוד והקמת שבע תחנות רכבת (כולל בחדרה, טייבה, טירה, אלעד ושוהם). תקציב הפרויקט הוא 9 מיליארד שקל, אורכו 64 ק"מ ולרר ביצעה עבודות במקטע בן 20 ק"מ. המסילה אמורה להיפתח בעוד שנתיים וצפויות לפעול בה 100 רכבות נוסעים ועשרות רכבות משא ביום. י.לרר הוקמה בשנת 1951 בידי יונה לרר המנוח, ואומרת בתביעה שהיא בעלת ותק וניסיון רב בבנייה, כבישים, קווי מים וביוב, גשרים ועוד.

לרר אומרת כי נת"י הזמינה ממנה ב-2018 עבודות חשמל ותקשורת ב-23 מיליון שקל ועבודות מים וביוב ב-23 מיליון שקל. בפועל, היא טוענת, היקף העבודות היה גדול פי כמה בשל כשלי תכנון והתארגנות של נת"י: עבודות החשמל הסתכמו ב-50 מיליון שקל, ועבודות המים - ב-62 מיליון שקל; היא גם דרשה לבטל הנחות בסך 15 מיליון שקל, ובסך-הכל - 128 מיליון שקל. אולם, נת"י דחתה את רוב דרישותיה, סירבה לשלם לה אפילו 25 מיליון שקל שאישר מנהל הפרויקט ונותרה חייבת לה את סכום התביעה.

לטענת לרר, נת"י חילקה בצורה מלאכותית את העבודות לשתי התקשרויות שונות ופעלה בצורה מלאכותית ומטעה להקטנת ההיקף הכספי שלהן. זאת, במטרה לדחוס פרויקט ענק לתוך "הזמנה להציע הצעות", כדי לחסוך לעצמה את ההליכים המורכבים הקשורים בהתקשרות עם מספר חברות תקשורת וחשמל. בצורה זו, ממשיכה לרר, גם העניקה נת"י חלק מן העבודות לזכיינים שלא החזיקו בסיווג המתאים ולא היו רשאים לבצע אותן.

עוד אומרת לרר, כי המטרה העיקרית של העבודות הייתה הפגנת נוכחות כלפי תושבים מקומיים ולהרגיל אותם לכך שבקרוב יתבצע באזור פרויקט תשתית גדול. מדובר ב"אזור בעייתי שננטש על-ידי המדינה במשך שנים רבות" ולכן אזור העבודות "התאפיין בפלישות לא חוקיות רבות ובהשתלטויות עוינות רבות על חלקים גדולים מתוואי העבודות". חברת הניהול א.אפשטיין, שניהלה את הפרויקט מטעם נת"י, הבהירה ללרר שעליה להסתדר בעצמה עם הגורמים הבעייתיים שהשתלטו על שטחי העבודה, נאמר בתביעה. לרר אינה מזהה גורמים אלו בשמותיהם, אך מן התביעה עולה שמדובר ככל הנראה בתושבים ביישובים ערביים סמוכים.

"איומים ממשיים ופרונטאליים לנציגי התובעת, לרבות ניסיון חטיפה ממשי של נציגי התובעת וחלק מנציגי נתיבי ישראל עצמה, היו דבר שבשגרה במהלך ביצוע העבודות", טוענת לרר. נת"י לא תיאמה את העבודות עם תושבים מקומיים, אשר הגיבו באיומים אלימים על לרר ונציגיה, חסמו ביצוע עבודות ואף כלאו את המהנדס, המפקח והעובדים של לרר. אלמלא "ביצוע עבודות לתושבים המקומיים ללא תמורה (תשלום כופר, לכל דבר ועניין), ספק אם האירוע היה מסתיים ללא נפגעים".

עוד אומרת לרר, כי נאלצה לבצע עבור המקומיים - תושבים ותאגידים - עבודות רבות שהיו מעין כופר, כך שתוכל לבצע את הפרויקט; הדבר נעשה באישור נת"י, היא טוענת. כך למשל, נאמר בתביעה, תאגיד מעיינות המשולש (תאגיד המים המקומי) סחט מחברת לרר תיקון של משאבה ב-32,000 שקל כתנאי לחיבור קו סליקה אליו. נת"י ידעה על המתרחש, אך סירבה להתערב והותירה את לרר להתמודד לבדה עם מעשים אלו, טוענת החברה. היא אומנם הבטיחה לפצות אותה על הוצאותיה בגין העבודות הנוספות, כולל אלו שנבעו מדרישות התובעים, אך לא עמדה בכך - נטען עוד. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד תאמר מסלם וטרם הוגש כתב הגנה.