|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
עיריית אשקלון. ביקשה להעביר את האתר
|
|
|
בעלות אתר למחזור פסולת באשקלון תובעות 150 מיליון שקל
|
|
ירוק מ.ל.ה וירוק מינרלים תובעות את רשות מקרקעי ישראל, עיריית אשקלון, משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחברת מקורות - בעקבות מחלוקת על המגרשים שהוקצו להן
|
|
החברות-האחיות ירוק מ.ל.ה וירוק מינרלים תובעות 150 מיליון שקל מהמדינה, עיריית אשקלון וחברת מקורות. התביעה, שהוגשה (31.10.24) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עוסקת באתרים למחזור פסולת באשקלון; מצד המדינה נתבעים רשות מקרקעי ישראל ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה.
החברות אומרות, כי בשנים 2013-2009 ניהלה ירוק מ.ל.ה אתר למחזור פסולת באזור התעשיה הצפוני של אשקלון ורשמה רווחים נאים. בשנת 2011 ביקש ממנה ראש העירייה דאז, בני וקנין, להעביר את פעילותה למקום אחר בעיר, בנימוק שהאתר הנוכחי מהווה מפגע אסתטי בכניסה אליה. העירייה הבטיחה להקצות לחברה מגרש אחר באזור פיתוח א', כך שהיא לא תידרש להשקעה כספית גבוהה.
בשנת 2013 חתמו החברה ורמ"י על הסכם לחכירת מגרש בן 15 דונם באזור התעשיה הדרומי, ולדבריה היא שילמה מיליוני שקלים כדמי חכירה, דמי פיתוח ועוד. אולם, נטען עוד, רק בדיעבד התברר ששורה של גורמים (ובהם משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחברת מקורות) התנגדו לשימוש במגרש כאתר מחזור, בטענה שהוא קרוב מדי למאגר המים שקמה. ירוק מ.ל.ה ניהלה הליכים משפטיים, אך לא הצליחה לקבל את המגרש.
בעקבות זאת, רמ"י והעירייה הקצו מגרש חילופי לירוק מינרלים, אך רמ"י טענה שלא ניתן להחליף בין המגרשים. לפיכך נדרשה החברה לשלם 28 מיליון שקל תמורת המגרש החילופי בן 17 הדונמים, תוך שהרשות טוענת שערכו גבוה פי עשרה מאשר המגרש המקורי. לאחר מכן הודתה רמ"י בהליך אחר, כי אכן מדובר במגרש חילופי. החברות תובעות פיצוי על הרווח שלטענתן נמנע מהן בשנים בהן לא יכלו להפעיל את האתר ולקבל בחזרה את תשלומיהן בגין המגרש החילופי. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל וקנין, עידן ארביב ואפרת אבירם, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
|
| תאריך:
|
31/10/2024
|
|
|
עודכן:
|
31/10/2024
|
|
איתמר לוין, יצחק דנון
|
|
בעלות אתר למחזור פסולת באשקלון תובעות 150 מיליון שקל
|
|
יוסי כהן, שהיה ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) ולאחר מכן ראש המוסד, אומר שבתפקידו הראשון המליץ על צי של שש צוללות, וזאת על בסיס המלצות חיל-הים. כהן העיד בוועדת גרוניס החוקרת את פרשת הצוללות, כי המליץ ששלוש הצוללות הבאות יחליפו את שלוש הצוללות הוותיקות ביותר, כך שהצי יהיה בן שש צוללות פעילות ולא תשע.
|
|
|
|
|
משרד הפנים הודיע (יום ה', 31.10.24) על הפסקת כל פרסום ושיתוף פעולה עם עיתון הארץ. ההחלטה התקבלה בעקבות דברים שנשא המוציא לאור של העיתון, עמוס שוקן, בכנס בלונדון, בהם כינה מחבלים פלשתינים "לוחמי חרות".
|
|
|
|
|
שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, טען בעדותו בוועדת גרוניס לחקירת פרשת הצוללות, כי מדובר ב"פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה". הוועדה מצידה הצביעה על סתירות בין גרסתו בפניה לבין הדברים שכתב בתצהיר שהגיש לבג"ץ, במסגרת עתירה שדרשה לחקור את הפרשה.
|
|
|
|
|
בהחלטה לרכוש צוללת שישית הייתה מעורבת ככל הנראה שחיתות עמוקה - טען ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, בעדותו בפני ועדת גרוניס לחקירת פרשת הצוללות. עם זאת, ברק אישר שבתפקידו כשר הביטחון בממשלתו של בנימין נתניהו, הוא תמך בסופו של דבר ברכישת הצוללת השישית, והכחיש את הטענה לפיה בנימין נתניהו לחץ עליו בנושא זה.
|
|
|
|
|
ח"כ גדי איזנקוט הביע (יום ה', 31.10.24) אכזבה מגדעון סער בעקבות הצטרופתו לממשלה בראשות נתניהו. בראיון לגל"צ אמרק איזנקוט: "כל אחד פועל לפי סולם הערכים שלו וההיסטוריה תשפוט אותו ואני מעריך שלא בכבוד גדול. אני יודע מה הוא אמר על הממשלה, ניהול המלחמה, המהפכה המשטרית וחוק הגיוס - ההתנהגות שלו מצערת".
|
|
|
|
|
