|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חשש שהשנה לא יתגייסו אפילו 4,800
|
|
|
בג"ץ למדינה: האם נערכים לצעדי אכיפה נגד חרדים שאינם מתגייסים
|
|
הורה לענות עד סוף החודש על שורה של שאלות, ובהן האפשרות של מניעת יציאה מן הארץ והאם מעתה יישלחו צווי גיוס בהתחשב רק בנתוני גיל - דהיינו גם לבחורי ישיבות
|
|
בג"ץ מורה למדינה (10.1.25) להודיע לו עד 30.1.25 באיזו מידה היא נערכת לשימוש בצעדי אכיפה כלפי חרדים שאינם מתייצבים להליכי גיוס לצה"ל. השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ו דוד מינץ הורו למדינה להגיש שורה של עידכונים, בעקבות הדיון שנערך שלשום בנושא, תוך שהם מותחים ביקורת מרומזת על כך שהמדינה מסרה את תגובתה "באישון-ליל קודם לדיון".
לדברי השופטים, הנתונים שהוצגו בדיון "מעוררים בשלב זה חשש כי המכסה שנקבעה לשנה הנוכחית, אף היא לא תושלם"; מדובר על 4,800 מתוך 80,000 תלמידי הישיבות שהגיעו לגיל גיוס. לאור זאת, הם מבקשים תשובות לשאלות הבאות - המהוות אינדיקציה להלך רוחם לקראת פסק הדין בנושא:
- "האם מעתה ואילך יישלחו צווי גיוס לחייבי גיוס מן המגזר החרדי תוך התייחסות לנתוני גיל בלבד?" דהיינו: האם הצווים יישלחו גם לתלמידי ישיבות, שכן צה"ל הסביר שהוא זקוק לצעירים רווקים שיכולים לבצע תפקידים קרביים. בדיון הקשתה ברק-ארז ארוכות בנוגע לתבחיני הגיוס ולמעשה לא ניתנה תשובה.
- "האם בכוונת המשיבים להיערך למשלוח צווי התייצבות (הידועים כ'צו ראשון') ללא הבחנה, כבר בשנת הגיוס הנוכחית - על-מנת שקביעת סדרי העדיפות בגיוס תיעשה על סמך הנתונים האישיים של המועמדים לגיוס, כפי שיובהרו במסגרת זו?" גם שאלה זו נובעת בעיקרה מצרכיו של צה"ל לאור מלחמת חרבות ברזל.
- "באיזו מידה קיימת היערכות לשימוש באמצעי אכיפה שונים כלפי מועמדים לגיוס שאינם מתייצבים להליכי 'צו ראשון' וכלפי חייבי גיוס שאינם מתייצבים לשירות סדיר, כדוגמת העברת נתוניהם לרשות האוכלוסין וההגירה, באופן שיאפשר אכיפה בשלב ביקורת הגבולות?" דהיינו: האם המדינה מתכוונת למצוא יציאה מן הארץ של משתמטים אלה ולנקוט צעדי אכיפה נוספים, כגון מניעת רשיון נהיגה.
- "מהי עמדתם של המשיבים ביחס לחייבי הגיוס שלא נשלחים אליהם צווים במהלך שתי שנות הגיוס הקרובות? האם הם ייכללו בגדר מי שיישלחו אליהם צווים החל בחודש יולי 2026?" השאלה באה לנוכח הבהרת צה"ל, כי מיולי 2026 יוכל לקלוט חרדים ללא הגבלה, כפוף לתקציב המתאים. מן השאלה נראה, כי לדעת השופטים יש לגייס את החרדים - ולא רק לקלוט אותם (מונח עמום).
- "מהם הצעדים הנוספים שנעשים באשר למיצוי פוטנציאל המשרתים
במילואים בעת הזאת, בשים לב לצרכי השעה?" השופטים מבקשים לדעת אלו צעדים נעשים, בנוסף לגיוס החרדים, כדי למלא את החוסר של 10,000 חיילים עליו הצביע צה"ל.
סולברג, ברק-ארז ומינץ מדגישים, לנוכח המנהג הקבוע של הפרקליטות לבקש עוד ועוד ארכות - לעיתים בדיעבד: "בשים לב
לחשיבות הנודעת לממד הזמן ולאופיין העובדתי-נקודתי של השאלות, אנו מצפים שלא יוגשו בקשות ארכה". |
| תאריך:
|
10/01/2025
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2025
|
|
איתמר לוין
|
|
בג"ץ למדינה: האם נערכים לצעדי אכיפה נגד חרדים שאינם מתגייסים
|
|
חודשיים אחרי שהחליף את יואב גלנט, יגיע שר הביטחון ישראל כ"ץ ביום שלישי הקרוב לועדת חוץ ובחטון כדי להציג את טיוטת חוק הגיוס. על-פי הודעת שר הביטחון, הוא צפוי להציג עקרונות שנועדו להגדיל את מספר המשרתים מקרב בני הישיבות לצד הסדרת מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם שדוחים את שירותם.
|
|
|
|
|
"בטיעון של אדוני אין שום חיבור למציאות. אין שום התייחסות למציאות הנוכחית. אנחנו במלחמה". כך אמרה (8.1.25) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, לנציג איגוד הישיבות, עו"ד שמואל הורביץ, בדיון נוסף של בג"ץ בנוגע לגיוס החרדים. לדבריה, אם האיגוד (הארגון החרדי היחיד שהתייצב לדיון) סומך על שיקול הדעת של צה"ל בטענות נגד הגיוס - עליו לעשות זאת גם לגבי דרישתו לגייס אלפי חרדים.
|
|
|
|
|
צה"ל יוכל לקלוט החל מיולי 2026 חיילים חרדים ללא מגבלה מספרית, בתנאי שיקבל את האמצעים הכספיים הדרושים. כך אומרת המדינה (8.1.25) לקראת דיון נוסף בנושא, שיקיים היום בג"ץ. מספר תלמידי הישיבות שלא התגייסו עומד על 80,000, והשנה התגייסו עשרות בודדות בלבד, נאמר בתגובת המדינה.
|
|
|
|
|
בכנסת נערך הבוקר (יום ב', 6.1.24) כנס חירום ביוזמת סיעת המחנה הממלכתי בנוגע לחוק הגיוס. יו"ר המפלגה, בני גנץ, אמר בפתח הכנס: "המצב שבו מעטים כל כך תורמים הרבה כל כך, ולעומתם רבים כל כך לא משרתים כלל לא יכול להימשך. זה לא רק עניין של הטבות שנכון לתת למשרתים, זה עניין של חיים ולעיתים, גם של מוות. מה שעומד על הפרק, זה לא חוק גיוס אלא עצם קיומנו וזה מעל לכל שיקול פוליטי".
|
|
|
|
|
הרב הראשי לשעבר, יצחק יוסף, ממשיך לעלות לכותרות גם אחרי סיום כהונתו. בגלי צה"ל פורסם (יום ב', 6.1.25) כי הרב יוסף התבטא לאחרונה כי הסיבה שהממשלה לא מצליחה להעביר חוק פטור מגיוס לחרדים נובעת מעצם כהונתו של אמיר אוחנה (ההומוסקסואל) כיו"ר הכנסת. מספר מקורות העידו שהרב התבטא כך במספר הזדמנויות ואמר שלממשלה אין "סיעתא דשמיא" (סיוע משמיים) בשל כך. בסביבת הרב בחרו שלא להגיב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
ההישגים שקצר צה"ל בזירות הלחימה האחרות רק מדגישים את עומק הכישלון ברצועה  חמאס הוכה קשות בשנה האחרונה, מנהיגיו יחיא סנוואר ומוחמד דף חוסלו, ואלפים מלוחמיו נהרגו - אבל שלטונו האזרח...
|
|
|
|
|
איתמר לוין | 
ההצעה המקורית של לוין לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים הייתה פסולה וטוב שירדה מעל הפרק ההצעה הנוכחית בעייתית בכמה מן הפרטים, אך ניתן להתגבר על כך יש להתנגד בתוקף למניעת ביקו...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ליקויים בהכנת ציוד גישור לתעלת סואץ לקראת מלחמת יום הכיפורים; קצינים בכירים שאינם מבינים בטכנולוגיה מפריעים לפתרון בעיות טכניות; ליקויים בהכנות ללחימה במנהרות, בטילים ובכטב"מים לקר...
|
|
|
|
|
עידו דמבין
אם רציתי להשיג את תשומת הלב שלכם, כל שהיה צריך לעשות זה לבקר את התקשורת הישראלית, שעדיין, בדצמבר 24׳, מתעסקת יותר מדי בשטויות ומפגינה הערצה ביזארית לטראמפ שקשה להתעלם ממנה
|
|
|
|
|
יעקב אחימאיר
הרי מכל שורה בספר זה, על 206 עמודיו, מזדקרות שורות, מילים, פרקים, המקרינים כולם סניגוריה לוהטת, קיצונית, על ישראל ומדיניותה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
