חייב מזונות הגיש ללשכת ההוצאה לפועל "פסיקה" מפוברקת תוצרת
בינה מלאכותית - מקרה נוסף בתופעה המתרחבת עליה הצביע בית המשפט העליון בשני פסקי דין בחודש האחרון. הרשם אביעד איגרא דחה (9.3.25) את בקשתו של החייב לממש את הפנסיה שלו לטובת אשתו לשעבר וחייב אותו בהוצאות מתונות בסך 1,000 שקל.
הגבר חייב 140,000 שקל ומאז אוגוסט 2022 אינו משלם את חיובו החודשי - 2,300 שקל בגין מזונות הבת המשותפת. לשכת ההוצאה לפועל הוציאה שלושה צווי מאסר בשנים 2024-2022, אך הם לא בוצעו בידי המשטרה ואיגרא מגדיר אותו כ"חמקן". בחודש שעבר הורה איגרא לממש כספי פנסיה שבידי חברת מנורה-מבטחים.
החייב ביקש לבטל את הצו, בטענה שנסיבותיו האישיות השתנו והדבר יפגע בצורה קשה בזכותו לקיום מינימלי. איגרא כותב: "החייב הסתמך על ארבעה פסקי דין אשר לטענתו מבססים את טענותיו. בכלל זה צירף החייב את מראי המקום של פסקי הדין וכלל את סוג ההליך ומספר ההליך של פסקי הדין שציין. כמו-כן, ציטט החייב מפסקי הדין את המסקנה המובאת בהם בעניין חובתה של לשכת ההוצאה לפועל להתחשב בזכויות החייב ולא לעקל את כספי הפנסיה מכיוון שמדובר בכספים שנועדו להבטחת קיומו של החייב בעתיד.
"...בחנתי את בקשת החייב אולם לא הצלחתי לאתר את פסקי הדין עליהם התבסס החייב במסגרת בקשתו הן על-פי מראי המקום שציין והן לפי הציטוטים אשר הביא כציטוטים שנקבעו בפסקי דין. לפיכך, הורתי לחייב כי ככל שמדובר בהליכים שלא פורסמו במאגרי המידע ונוכח החשש שמדובר בפסקי דין שלא קיימים, ימציא החייב העתק פסקי הדין האמורים או פרטים נוספים לגבי אותם פסקי הדין".
החייב התנצל והפנה לשלושה פסקי דין אחרים - אך התברר שגם הם אינם קיימים. "בשים לב לחשש לטענות כזב באצטלא של פסקי דין שלא קיימים, הנובע אולי כדי לזרות חול בעיני לשכת ההוצאה לפועל ואולי בשל הסתמכות על בינה מלאכותית מבלי לבדוק את תוצאותיה, אפשרתי לחייב הזדמנות נוספת לצרף את העתק פסקי הדין המלאים או הסבר על המקור ממנו שאב החייב את המידע השגוי שהביא מתוכו ציטוטי כזב".
החייב הודה שהסתמך על בינה מלאכותית בלא בדיקה נוספת וביקש להתחשב בו בנימוק שאיננו בעל ידע משפטי נרחב. איגרא דחה את הבקשה לגופה והזכיר שבנסיבות אלו ניתן לעקל את זכויות הפנסיה. הוא גם עומד על היתרונות שבשימוש בבינה מלאכותית, לצד הסכנה להטעיית הערכאות. לדברי איגרא, אומנם מסירת מידע מטעה להוצאה לפועל היא עבירה פלילית (שנתיים מאסר), אך "יהיה זה מרחיק לכת לקבוע כי בהעלאת טיעון משפטי, בשונה מהעלאת טיעון עובדתי, יש כדי לבצע העבירה".
לצד זאת, מדגיש איגרא, חלה על החייבים חובת תום הלב: "כאשר חייב 'לובש' את מדי עורך הדין ונכנס לזירה המשפטית בהעלאת טענות באמצעות ציטוט פסקי דין, מוטלת עליו גם חובה לפעול
בתום לב. חייב לא יכול להעלות טענות חסרות אחריות וללא בדיקת טענותיו המשפטיות, רק משום שהוא אינו עורך דין כאשר הוא עצמו לקח על עצמו את הסיכונים והסיכונים בשדה המשפטי... כל מי שלוקח על עצמו את היתרונות בהפניה לפסיקה בבקשותיו, עליו גם לקחת את האחריות לסיכונים והתוצאות של מקורות לא מוסמכים וכתיבת הבקשה ללא בדיקה כלשהי".
