נתניהו: מוזס יכול היה להוביל פוטש של לבני ולפיד נגדי ב-2014

לדברי נתניהו, בשל העברת חוק ישראל היום הוא פיטר את לבני ולפיד, משום שהייתה זו אינדיקציה ברורה לאובדן השליטה שלו בקואליציה. פירוק הממשלה והתפזרות הכנסת עיכבו את החקיקה, גם אם לא פתרו סופית את הבעיה; הסיכויים להגיע לחוק מוסכם היו קלושים. על-רקע זה הוא נפגש עם מוזס בדצמבר 2014, כדי להרוויח זמן ולהגיע להתפזרות הכנסת, כדי למנוע את ה"פוטש": לפיד ולבני לא ניהלו את המהלכים אלא מוזס, טען, ש"ארגן את הדבר הזה. לכן צריך להרדים אותו, להרחיק אותו, שלא יהיה לי האסון הזה", של הדחתו בימים שבין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השנייה והשלישית של החוק להתפזרות הכנסת.

לפני כן התייעץ נתניהו עם עו"ד דוד שמרון, בעיקר לגבי חוקיות הקלטת הפגישה; הוא לא שיתף אותו בכל הפרטים, "כי זה לא התחום שלו". הוא הקליט את השיחה משום שחשש שמוזס מקליט אותו ומשום ש"נניח שאני מפסיד בבחירות והם יבואו להעביר את החוק הזה, ההגנה היחידה שתהיה לי – שהיא לא שווה הרבה – זה לחשוף את העובדה שמדובר פה במהלך פוליטי שנוני עומד מאחוריו. זה היה תסריט יום הדין". אם היה חשש שהשיחה תגלוש לפלילים, הוסיף, היה מתייעץ עם עו"ד יעקב וינרוט, אך לא היה כל חשש כזה.

השיחה הייתה על חוק חילופי ועל האפשרות למכירת ידיעות, המשיך נתניהו. "זו לא פגישה פשוטה, כי אני דוחף לבחירות ושנינו שחקנים פוליטיים שנמצאים באי-ודאות. זה לא דיון עקר; הוא לא יכול להתממש עכשיו, אולי הוא יכול להתממש אחר כך". נתניהו טען, כי לא הציע למוזס עסקה של חוק תמורת סיקור; "ההקלטה מוכיחה את זה". לדבריו, הוא מעולם לא הציע למוזס עסקת שוחד, "ודאי לא בימים האלה, ובשיחה הזאת – על אחת כמה וכמה. למי אכפת מה יכתוב עלי בארבעת הימים האלה?"

לדברי נתניהו, הוא לא חשש מסחיטה מצידו של מוזס ולא היה לכך מקום לנוכח שיחתם. מוזס דיבר על נרמול היחסים, שכן נתניהו ואנשיו החרימו את ידיעות אחרונות. הנרמול היה משרת את מוזס, הדגיש, ו"הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לתת לו תו כשרות של פראבדה משוכללת, שכאילו אם אני מתראיין או מילה של סימה [קדמון] ומשפט של נחום [ברנע] משנה משהו". כדי לשנות את הכיוון, המשיך, היה צורך להחליף את השניים.

נתניהו שב ותקף את חוקריו, שלדבריו שיקרו לו והטעו אותו. הוא עמד על כך שלא הראו לו את תמלילי שיחותיו המוקלטות עם מוזס, בנימוק של חוסר זמן – למרות שאמר להם שיתן את כל הזמן הדרוש. "זו הדיוק הייתה הכוונה: לתעל אותי לתוך איזו תיאוריה מטורללת, שאת כל זה אני עושה בשביל כמה כתבות מגוחכות", ובשל כך "העלימו ראיות ושיבשו ראיות ושיקרו במצח נחושה. יש ניצוד, בוא נייצר לו עבירה".

נתניהו התייחס לתמליל הפגישה באומרו, שמדובר ב"שני אסירים הכלואים במערכת בחירות". היה קשה מאוד להביא את שלדון אדלסון להסכים לחוק מרוכך שיגביל את ישראל היום, הוסיף. "זה לא עלה על דעתי אפילו פעם אחת! זה לא שווה כלום! למי בכלל אכפת? אין לזה שום משמעות!", אמר נתניהו על האפשרות שציפה לשיפור הסיקור שלו בידיעות. "זו חשיבה של בעל קיוסק שלא מכיר את השוק, שלא מבין כלום".

הוא הגדיר את הדברים בשיחה כ"אמירות סרק של שני אנשים שמתגוששים בהם. לא אגיד 'בבדיחות הדעת'; בשנינות הדעת". לדבריו, הוא לא היה מוכן לנרמל את היחסים, כי הדבר היה שולל ממנו את האפשרות לבצע דיס-קרדיטיזציה של ידיעות. הוא אמר כי לא חשב לרגע שמוזס מציע לו שוחד.

כאשר אמר מוזס "צריך לדאוג שאתה תהיה ראש ממשלה", השיב נתניהו שהחשוב הוא טובת המדינה. "אני לא מאמין לרגע [למוזס], אני לא מאמין לרגע שהוא חשב לרגע שאני מאמין", הוסיף. "הוא לא מתכוון לשנות פה כלום, ואני מבין את זה. זו שיחה בטלה, אין פה כלום. יש בידי אוצר בלום, היריב נפל בידי, אני יכול ללכת למשטרה, אני אשמור את זה ליום סגריר. אני לא עושה את זה, כי אין פה כלום".

על-פי כתב האישום, מוזס התנה את תמיכתו בקידום חוק ישראל היום. ההגנה הראתה, כי נתניהו השיב שתמיכתו צריכה להיות אם הוא סבור שהדבר חשוב למדינה. "אני אומר: אל תעשה לי שום קישור בין דבר לדבר", הסביר נתניהו. "אני חשבתי שזו אמירת סרק, אני לא חשבתי שהוא מתכוון לזה ברצינות, הוא לא התייחס לזה ברצינות. זה כמו שיגידו את זה ארגון נהגי המוניות או ארגון מגדלי הבצלים. לא התייחסנו לזה בכלל".

אם היה חושב שמדובר בהצעת שוחד, המשיך נתניהו, היה מתעד אותה ומתייעץ עם וינרוט כיצד לפעול. "לא עשיתי כלום, כי זה בכלל לא נכנס לתודעה שלי". באותה מידה, לא נעשו פעולות כלשהן בעקבות הפגישה, לא היה שום שינוי ביחסים בין ידיעות אחרונות לבין לשכתו והוא לא ביצע מהלך כלשהו בנוגע לחוק ישראל היום.

ציטוט היום

"נֶעבֶּעך הוא לא. עיתון אחד אני בטוח שהוא קורא" (בנימין נתניהו על נוני מוזס).