הוועדה לביטחון לאומי קיימה (10.9.25) דיון מקיף על בריונות בכבישי הנגב, ובמרכזו עדויות מהשטח על נהיגה מסכנת חיים, לצד מצג נתונים משטרתי על עלייה באכיפה, במרדפים ובחילוטים - וקריאה של היו"ר לחזק גם את התשתיות והענישה.
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ
צביקה פוגל, מסר בפתח הדיון כי הגיעו תלונות רבות על בריונות בכבישי הדרום. לדבריו, "לפי נתוני המשטרה מדובר בנהגים ללא רישיון, כלי רכב לא כשירים, התנהגות פזיזה והתעלמות מהחוק, לעיתים עד כדי אלימות ואיומים". פוגל הוסיף: "אני לא מוריד מהאשמה את התשתיות הלקויות - חוסר תאורה ואי־הפרדה - אך התכלית שלנו היא לגבש המלצות. ההפרדה בין בריונות בכבישי הדרום לבין שאר הארץ מחייבת לקבוע היכן מתאימה אכיפה טכנולוגית והיכן יש לתגבר בנוכחות אנושית. יש לקדם החמרת ענישה ללא מעצרים - בחילוט וקנסות גבוהים - ולשפר תשתיות".
עוז דרור, סמנכ"ל עמותת אור ירוק, תיאר "תיעוד רב שמגיע מכבישי הדרום: עקיפות מסוכנות, מהירות מופרזת, שיירות חתונות עם ירי והשתוללות, רכבים משופרים ונגד כיוון התנועה". לדבריו, "אנשים מדווחים על תחושת פחד ואיבוד ביטחון אישי בכבישים הללו וצריך להוריד לנגב יותר שוטרים וניידות".
רוני קרצמן, יו"ר מועצת התלמידים והנוער במחוז דרום, הוסיף מן הזווית האזרחית: "אנחנו נתקלים בכבישי הנגב בנהגים ששמים פס על החוקים. אני, כאחד שנוסע שם, לא פעם מפחד לנסוע. יש להגביר אכיפה וענישה, להוסיף תשתיות, ולשלב הסברה וחינוך בבתי הספר".
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
סנ"צ דביר ארובס, קצין את"ן מחוז דרום, הציג תוכנית אכיפה ממוקדת: "למחוז דרום תוכנית סדורה לאכיפת בריונות ומשילות בכבישי מרחב נגב. המטרה - להתמקד בעבירות חמורות". מנתונים שמסר: "מתחילת השנה ניתנו 12,890 דוחות במרחב נגב העירוני בעבירות בריונות בכביש, לעומת 11,839 בשנת 2024. נפתחו 746 תיקי חקירה בעבירות משילות חמורות - נהיגה בפסילה, שכרות וסמים - לעומת 576 אשתקד. נעצרו 166 חשודים לעומת 109 בשנה שעברה, הוגשו 881 כתבי אישום לעומת 680, ונמסרו 5,558 הזמנות לדין לעומת 4,311".
על שיטת העבודה אמר ארובס: "אנחנו נערכים על בסיס שבועי לאירועי חתונות עם כוחות גדולים, כדי לעצור רכבים שממנהם נורה ונהיגה פרועה. כיום לא נותנים דוחות אזהרה - אלא נוקטים באכיפה מוגברת. אם בעבר לא הייתה אפשרות לרדוף אחרי עבריינים, כיום יש יחידות שמבצעות מרדף עיקש תוך סיכון מחושב כדי לבצע אכיפה".
|
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
ח"כ יסמין פרידמן העירה מניסיונה בשטח: "למיטב ידיעתי יש שתי ניידות תנועה במשמרת בלבד - זה לא הגיוני". ארובס הדגיש כי נוסף לכוחות המחוז "פועלות יחידות בין-עירוניות - מתנ"א, יסמ"ג ויחידה ארצית - וביצענו 324 מבצעי אכיפה מתחילת השנה".
עו"ד ליאת אליהו סבן, מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי, הציגה מהלך אסדרתי לקיצור הליכים: "אנחנו מקדמים הליך שבו אחוז גדול של עבירות תעבורה יהפכו למנהליות, ורק המקרים החמורים יעברו לבתי המשפט. המהלך נועד לייעל את ההליכים ולהקל על העומס בבתי הדין ובתביעה".
נצ"מ עמיר ג'יבלי, רמ"ח מחקר ופיתוח היוצא באת"ן, תיאר התמקדות בעבירות שמעלות סיכון לתאונות: "הרחבנו שימוש במצלמות טקטיות, רחפנים ומצלמות מהירות א3. מתחילת השנה ביצענו מעל 200 פעילויות ממוקדות בכבישי הנגב, בהן חולטו רכבים". לדבריו, "במחוז ניתנו 27,545 דוחות בריונות - כ־10,000 יותר מב־2024 - ובעבירות מסכנות חיים מעל 23 אלף דוחות, כ־2,000 יותר מהשנה החולפת. נוכח מחסור בניידות, הפתרון הוא הגברת האכיפה האלקטרונית". ג'יבלי ציין כי ל־2026 מקודמים מיזמים כגון חישוב מהירות ממוצעת וניתוח וידאו ממוחשב.
לב טליצקי, נתיבי ישראל, התריע על פגיעה שיטתית באמצעי בטיחות ואכיפה: "במרחב נגב אנחנו חווים ונדליזם במקומות עם מצלמות, עד כדי ניסור עמודים ולעיתים פגיעה בתאורת כביש. יש גם פריצות לארונות רמזורים וגניבת מצברים". לדבריו, "אנחנו מקדמים תאורה ומעקות בטיחות, אך יש חשש שיינוסרו במעברים מן השטח לכביש. נדרש שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה והצבת אמצעים טכנולוגיים מוגני־חבלה".
פוגל חידד את קווי הפעולה: "המשטרה צריכה להחליט היכן יעילה טכנולוגיה והיכן נדרשת נוכחות אנושית מוגברת. אני תומך בהחמרת ענישה ללא מעצרים - חילוט רכבים וקנסות משמעותיים - ובמקביל בשיפור תשתיות שימנעו סכנות מלכתחילה".
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
12/09/2025
|
|
|
עודכן: |
12/09/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
לאריג'אני היה הדמות המרכזית בצומת המיקוח של האליטות ומדיניות הביטחון 
