העימות הגיע לטקס הפרישה: עמית שיבח את אלרון - שלא הזכיר אותו

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, התעלם לחלוטין בנאום פרישתו (18.9.25) מנשיא בית המשפט, יצחק עמית - למרות שאחרון שיבח אותו במילים חמות דקות אחדות קודם לכן. בכך הגיע לשיאו, מבחינת התנהלותו של אלרון, המתח ארוך השנים בין השניים.

עמית ואלרון כיהנו יחדיו בבית המשפט המחוזי בחיפה בשנים 2009-2003, ובבית המשפט העליון - מאז 2017. בעוד עמית נחשב כאחד ממובילי הקו הליברלי והאקטיביסטי בבית המשפט העליון, אלרון הוא ממתנגדי האקטיביזם ואחד הבולטים שבשופטים השמרנים. השניים התעמתו בצורה חריגה בפסקי דין לפני כחמש שנים, כאשר עמית קרא לקצר את ההליכים המקדמיים בתחום הפלילי, ואלרון הגיב בכך שמדובר בפגיעה בזכויות הנאשמים.

בשנת 2023, לקראת פרישתה של הנשיאה אסתר חיות, הודיע אלרון על מועמדותו לתפקיד, בעוד עמית היה המועמד על-פי שיטת הסניוריטי (הוותק בבית המשפט העליון); היה זה מקרה חסר תקדים של קריאת תגר מתוך בית המשפט על השיטה המקובלת למינוי הנשיא. השר יריב לוין סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן הפך לממלא-מקום הנשיא.

עם סיום כהונתו של פוגלמן באוקטובר אשתקד, עמד לוין בסירובו ועמית מונה לממלא-מקום הנשיא. אלרון נתפס כמועמדו של לוין לנשיאות, למרות שהבהיר שמעולם לא שוחח עימו. כאשר כפה בג"ץ על לוין לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, הציג לוין את כל 11 שופטי העליון כמועמדים - אך כולם, למעט עמית ואלרון, הסירו את מועמדותם. עמית נבחר תוך שלוין ונציגי הקואליציה בוועדה מחרימים את ההצבעה.

על-פי שמועות שלא הוכחשו בצורה משכנעת, היחסים האישיים בין עמית לאלרון התדרדרו, עד כדי כך שבמשך חודשים ארוכים השניים לא ישבו יחדיו בהרכבים. לצד זאת, עמית אפשר לאלרון להמשיך להוביל את התחום הפלילי בבית המשפט, לעצב את הפסיקה בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה ולהחמיר משמעותית בענישה בכלל.

עמית: "בלט ביעילותו ובחריצותו"

עמית שיבח בהרחבה את אלרון בטקס הפרישה, ובין היתר אמר: "קולו הייחודי של השופט אלרון ניכר היטב בפסיקתו, מעשיר את כתיבתו השיפוטית, ונותן עומק להכרעותיו. יוסי הביא עימו אל כס השיפוט את צליליה הרבגוניים של העיר חיפה, שבה נולד, גדל והתחנך; ואת צלילי ילדותו במעברת 'מחנה דוד', כבן להורים יוצאי עירק והצעיר מבין תשעת ילדיהם.

"...בתור חבר להרכב, בלט השופט אלרון ביעילותו ובחריצותו, ובשילוב בין מקצועיות וקולגיאליות. הוא היה נכון תמיד לקחת על עצמו משימות נוספות, לסייע ולגבות, ודלתו הייתה פתוחה להתייעצות ולשיח. כדוגמה אחת מני רבות להירתמות של יוסי ליוזמות מערכתיות, אזכיר את עמִידתו בראש הצוות לבחינת ממשקי העבודה בין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום ובין גורמי התביעה - צוות שהמלצותיו הובילו לפרסום נוהלי עבודה המיושמים כיום בכל בתי המשפט בישראל.

"...אין זה סוד שחברי השופט אלרון ואני לא תמיד ראינו עין בעין בפסיקותינו. אך במצב כזה אין כל פגם; ההפך הוא הנכון. דיאלוג שיפוטי המבוסס על ביקורת והפריה הדדית, הוא הבסיס לקיומה של כל שיטת משפט הראויה לשמה; והוא תורם בסופו של יום להעשרת השיח המשפטי ולשיפור השירות שניתן לציבור".

עמית סיים באומרו: "יוסי, זו הזדמנות להודות לך מקרב לב - בשמי, בשם שופטות ושופטי בית המשפט העליון, ובשם הרשות השופטת כולה. תודה לך על קריירה ארוכה של עשרות שנים בשירות הציבור, ועל תרומתך הגדולה לפיתוח הדין הישראלי. אני סמוך ובטוח שכתיבתך השיפוטית והאקדמית תוסיף להנחות את קהילת המשפט גם בדורות הבאים".

אלרון: תודה "לעמיתי השופטים"

לעומת זאת, אלרון לא הזכיר את עמית בשמו אפילו פעם אחת בנאומו, שהיה כמעט כפול באורכו מזה עמית. הוא ציין את שרי המשפטים ונשיאי בית המשפט העליון שהיו אחראים לתחנות בקריירה השיפוטית שלו; עמית לא היה אחד מהם, אם כי בולטת העובדה שאלרון הזכיר את נשיאי העבר. אלרון גם דיבר על עיסוקו הנרחב בתחום הפלילי, ויכול היה להזכיר שעמית אפשר לו להמשיך להוביל את התחום בבית המשפט העליון.

עוד אמר אלרון: "ברצוני להודות לאנשים הרבים שליוו את עשייתי השיפוטית לאורך השנים. לעמיתי השופטים בעבר ובהווה; למנהלי בתי המשפט; לחברי מטה הנהלת בתי המשפט על שיתוף הפעולה בתקופת כהונתי כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה; לעובדי בתי המשפט השלום והמחוזי בחיפה; לכל אחת ואחד מעובדי בית המשפט העליון, למשמר בית המשפט ולשירות בתי הסוהר.

"תודה מיוחדת למי שהוציאו לפועל אירוע זה – בראשם המזכירה הראשית עידית מלול, וסגניתה, סברינה ג'רבי. עוד אודה ליו"ר ועד העובדים יואב תבריזי על דבריו המרגשים באירוע העובדים שנערך השבוע; ולעו"ד יפעת דומידיאנו – על ההשקעה והמקצועיות שבה היא מנהלת את יומן בית המשפט; לבן לוי – ממשמר בית המשפט, היושב בפתח קומת השופטים ועל פניו נסוך חיוך רחב. וכן לצוות לשכתי, שעבדו איתי לאורך השנים, על עבודתם המסורה והמצוינת, שהייתה לי לעזר רב". גם כאן, הוא נמנע מלציין את עמית.