המשטרה: אין נתון ארצי מהימן על תקיפות בבתי ספר; משרד החינוך: 250 מדריכי מניעה בלבד

נשמתיה סומך, בת 16, מועצת התלמידים: "זו מציאות שאסור לנרמל. לא רק אלימות פיזית אלא גם מילולית וסרטונים במדיה. בתי הספר צריכים פתרונות יצירתיים".

תלמיד שהעיד בפני הוועדה על מוקד "קול לכולם": "פניתי, המתנתי זמן רב והיחס לא היה טוב. אל תגידו שהבעיה מטופלת – היא לא".

על-פי סקירת משרד החינוך, בתשפ"ה 7.5% מן התלמידים נפגעו מאלימות פיזית לעיתים קרובות; 18% חוו לפחות אחד מסוגי האלימות לעיתים קרובות, מתוכם 8% פיזית. בתשפ"ג 13% דיווחו על אלימות פיזית בחודש האחרון ו־15% על חשיפה לאירועי אלימות בבית ספרם. בסקר הורים: 12% דיווחו שילדם חווה לעיתים קרובות אירוע אלים, 4% פיזית.

עינב לוק, מנהלת שפ"י: "המשימה הגדולה היא תחושת מוגנות ושייכות. יש לנו 250 מדריכים מומחים במחוזות, ממפים ומסייעים בבניית תוכניות מניעה מבוססות נתונים".

מוקד "קול לכולם" – תמונת פניות ראשונה

המוקד, שהושק ב־5.1.25, מסייע במניעת דחייה חברתית, בדידות וחרם ומציע תמיכה לתלמידים, הורים ואנשי חינוך. מאז ההשקה נרשמו 2,935 פניות. לצד זאת נשמעה ביקורת מהשטח על זמני המתנה וחוויית השירות – אתגר לשיפור מיידי.

סוזן בן עזרא, המשרד לביטחון לאומי: "הרשות הלאומית מפעילה תוכניות מניעה ב־250 יישובים. השנה 350 מדריכי מוגנות בבתי הספר – מספר נמוך ביחס להיקף".

רפ"ק אהרון דגן, משטרת ישראל: "אין לנו נתון אחיד על תקיפות בבתי הספר – רישום שאינו לפי מוסד חינוכי וחלק מהאירועים 'נסגרים' בתוך בית הספר. יש 2,500 חוקרים במדינה, מהם 250 חוקרי נוער. אירועים שאינם מדווחים – לא יופיעו בנתונים".