חברת החשמל: עד סוף 2026 - לא נייצר יותר חשמל מפחם

היבטי סביבה ועלויות לציבור

שפיגלר הדגיש כי "האינטרס של חברת החשמל הוא לעבוד כמה שיותר עם גז - זה ידידותי לסביבה, יעיל וזול יותר. אנחנו רוצים שחשבון החשמל של הציבור יהיה נמוך ככל האפשר". הוא הוסיף כי בחודש הקרוב צפוי להתקבל אישור מעיריית חדרה למיזם קושרי האבק, שנועד לכסות שלוש ערימות של 200 אלף טון פחם ולהפחית את זיהום החלקיקים.

רכז בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתנאל קופראק, הציג נתונים שלפיהם העיכוב במעבר מפחם לגז גרם לעלות עודפת של כ־1.7 מיליארד ש"ח לציבור, ולפסד הכנסות למדינה בהיקף של כ־848 מיליון ש"ח ממסים ותמלוגים.

ח"כ יוראי להב־הרצנו מתח ביקורת חריפה על המדיניות: "האמת היא שלא מתכוונים להפסיק את היחידות הפחמיות אלא לשמר אותן. אנשים מתים בגלל זה. יחידות 1-4 הן גריאטריות, וכל מדינה מערבית אחרת לא הייתה מאפשרת להפעילן. אם אין כוונה לפרק אותן, לפחות תתקינו סולקנים. מצב חרום שקורה פעם בחודש - זו כבר שגרה".

עמדת הממשלה: ביטחון אנרגטי תחילה

מנהלת תחום בכיר מדיניות חשמל במשרד האנרגיה, רותם אבין, הבהירה כי המשרד עוקב אחרי ההסבות ומחויב לספק חשמל רציף גם במצבי חירום: "המטרה היא לסיים את עידן הפחם עד סוף 2026 בימי שגרה. מצבי חירום כמו מלחמה או מזג אוויר קיצוני מחייבים גיבוי".

ראש ענף כלכלה ברשות החשמל, ירדן צחר, הוסיפה כי הרשות אינה אוהבת את היחידות המזהמות אך סבורה שיש לשמרן לחירום בשלוש השנים הקרובות: "אנו מקדמים הכנסת דלקים חלופיים והגדלת האגירה במשק. זהו תהליך שנמשך זמן".

היו"ר ח"כ ניסים ואטורי סיכם: "זו הישיבה השישית בכנסת הנוכחית בנושא המעבר לגז טבעי. נמשיך לעקוב ולקיים ישיבות עד שנגיע ליעד של ייצור מלא ללא פחם, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי. אני מצפה שתעבדו מהר יותר".