|
|
|
חצי מהציבור עם 11% מההכנסות
|
|
חלוקת ההכנסות לעשירונים מדגישה את עומק הפערים. העשירון העליון מחזיק בכ-45% מהכנסות היחידים, בעוד העשירון התשיעי מחזיק בכ-16%. חמשת העשירונים התחתונים יחד מחזיקים בכ-10% בלבד מההכנסות. בחציון התחתון של ההתפלגות, כלומר בקרב מחצית מהאוכלוסייה, מרוכזים רק כ-11% מסך ההכנסות.
נקודת הכניסה לעשירון העליון בשנת 2022 עמדה על כ-31 אלף שקל הכנסה חודשית ליחיד. לעשירון התשיעי נדרשה הכנסה חודשית של כ-21 אלף שקל. בתוך העשירון העליון עצמו, שני המאיונים העליונים (99-100) אחראים לכ-50% מהכנסות העשירון, כך שגם בתוך ה"עשירון העליון" קיימת רמת ריכוז גבוהה מאוד של הכנסות.
עם זאת, לא כל המגמות חד-כיווניות: בין 2014 ל-2022 חלה ירידה בשיעור חסרי ההכנסה מ-17% לכ-14%. הירידה הזו תרמה לכך שהעלייה בהכנסות לא הייתה מרוכזת רק בצמרת - בעשירונים הנמוכים נרשמה עלייה ריאלית גבוהה יחסית, עד כדי גידול של כ-100% בממוצע ההכנסה בעשירון השלישי. כתוצאה מכך, היחס בין הכנסות העשירון העליון לעשירון החמישי ירד מעט - מפי 9.2 בשנת 2014 לפי 8.8 בשנת 2022.
|
|
|
|
ההון: 17% מההכנסות - אבל כמעט רק אצל העשירון העליון
|
|
אחד הממצאים החזקים במסמך הוא הריכוז הקיצוני של הכנסות מהון בצמרת. בממוצע, ההון מהווה כ-17% מכלל ההכנסות בישראל. אולם כ-82% מההכנסות מהון מרוכזים בעשירון העליון, ומתוכם כ-58% במאיון העליון בלבד.
העשירון העליון הוא כמעט היחיד שבו להון יש משקל משמעותי. כ-34% מהכנסותיו מגיעות מהון. במאיון העליון מדובר כבר בכ-63% מההכנסה. בעוד שבעשירונים 3 עד 9 רוב ההכנסות מהון מגיעות מהשכרת נדלן וממכירת ניירות ערך בשוק ההון, במאיון העליון משקלם של דיבידנדים ורווחי נדלן - ובמיוחד דיבידנדים - עולה בצורה חדה ככל שעולים בסולם ההכנסה הפנימי של המאיון.
חלוקה פנימית של המאיון העליון לאלפיונים מראה כי בכל הרבבונים (רבעי אחוז) ההכנסה מהון עולה על 35% מההכנסה הכוללת, ובחמשת האלפיונים העליונים ההכנסה מהון מהווה יותר ממחצית ההכנסה. באלפיון העליון, חלקם של מקבלי ההכנסות מהון בולט במיוחד גם ביחס לחלקם באוכלוסייה: חלקם בהכנסות מהון גדול פי מאות מחלקם היחסי במספר התושבים.
|
|
|
|
הפער מול הלמ"ס: ההון שנעלם מהסטטיסטיקה
|
|
ברשות המיסים השוו את נתוני ההכנסה לנתוני הלמ"ס, שנמדדים ברמת משק בית. כדי ליצור בסיס השוואה, עיבדה רשות המיסים את נתוניה גם ברמת משק בית. ההשוואה מראה שבחלק מהעשירונים קיימת התאמה סבירה, אך בעשירון העליון מתגלה פער גדול מאוד.
לפי נתוני רשות המיסים, ההכנסה החודשית הממוצעת ליחיד בעשירון העליון עומדת על כ-68 אלף שקל, מתוכם כ-24 אלף שקל מהון. כשמחברים את כל בני משק הבית באותו עשירון, הממוצע למשק בית מגיע לכ-94 אלף שקל לחודש. לעומת זאת, לפי הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת למשק בית בעשירון העליון עומדת על 66 אלף שקל, וכוללת רק כ-5.2 אלף שקל הכנסה מהון.
מקורו של הפער בעיקר במדידה שונה של הכנסות הוניות. לפי נתוני רשות המיסים, ההכנסות מהון בישראל גבוהות בכ-100 מיליארד שקל מההערכות העולות מנתוני הלמ"ס. מאחר שההון מרוכז כמעט כולו בעשירון העליון, משמעות הדבר היא שאי השוויון בנתונים המינהליים חריף יותר מזה שמשתקף בנתוני הסקר.
|
|
|
|
מי משלם את המיסים: שני עשירונים מממנים 80% מהמס הישיר
|
|
בשנת 2022 עמד נטל המיסים הישירים על ההכנסות (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, ללא הפרשות מעסיק) על כ-3,100 שקל בממוצע לחודש ליחיד. שיעור המס האפקטיבי הממוצע - תשלומי מס מחולקים בסך ההכנסה ברוטו - עומד על כ-20.6%, לאחר עלייה מ-19.1% בשנת 2014.
השינוי הריאלי חד עוד יותר. בעוד שההכנסה הממוצעת עלתה מאז 2014 בכ-38.5%, תשלום המס הממוצע עלה בכמעט 50%. כלומר, נטל המס גדל בקצב מהיר יותר מהכנסות.
בחלוקה לעשירונים מתברר כי מערכת המס פרוגרסיבית מאוד כלפי מעלה. חמשת העשירונים התחתונים - מחצית האוכלוסייה - משלמים יחד כ-4% בלבד מהמס הישיר על הכנסות יחידים. נטל המס שלהם עומד בממוצע על כ-220 שקל לחודש.
לעומתם, שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מהמס הישיר על הכנסות, והעשירון העליון לבדו אחראי לכ-63% מהמיסים. חלקו של העשירון העליון בהכנסות היחידים עומד על כ-45.6%, אך חלקו בתשלומי המס מגיע ל-62.9%.
שיעור המס האפקטיבי בעשירון העליון עומד על כ-29% מההכנסה, בעשירון התשיעי על כ-21.6%, ובעשירונים 7-8 על 11.3%-15.2%. כמחצית מהאוכלוסייה אינה משלמת כלל מס הכנסה אלא רק ביטוח לאומי ומס בריאות, כך ששיעור המס שלה נמוך מאוד.
|
|
|
כשעולים הכי גבוה - שיעור המס דווקא יורד
|
|
אחד הממצאים החריגים במחקר הוא שבצמרת הגבוהה ביותר של התפלגות ההכנסות - המאיון העליון, ובעיקר האלפיונים הגבוהים - הפרוגרסיביות נשברת. בקרב כמעט כל המאיונים בעשירון העליון (91 עד 99) שיעור המס האפקטיבי עולה עם ההכנסה, וה"מקדם הפרוגרסיביות" - היחס בין חלקו של המאיון בתשלומי המס לבין חלקו בהכנסות - נע בין כ-125% לכ-153%. כלומר, ככל שההכנסה גבוהה יותר, חלקו של אותו מאיון בתשלומי המס גדול משמעותית מחלקו בעוגת ההכנסות.
אולם במאיון העליון (100) עצמו מקדם הפרוגרסיביות יורד ל-125% בלבד, רמה הדומה לזו של המאיון ה-91, ונמוכה משמעותית מזו של המאיון ה-99. גם שיעור המס האפקטיבי הממוצע במאיון העליון נמוך יותר: כ-26.5%, לעומת כ-29.6% בממוצע על שאר המאיונים בעשירון העליון.
פירוט פנימי של המאיון העליון לאלפיון העליון מחדד את התמונה: בחמשת האלפיונים התחתונים במאיון העליון (991-995) מקדם הפרוגרסיביות עדיין דומה יחסית לזה של המאיון ה-99. אבל בחמשת האלפיונים העליונים (996-1,000) הוא יורד בחדות, ובאלפיון העליון מגיע לכ-121% בלבד. במילים אחרות, דווקא בקרב מקבלי ההכנסות הגבוהות ביותר - חודשית ומצטברת - שיעור המס האפקטיבי נמוך יותר מהמגמה שמציגה שאר התפלגות ההכנסות.
המחקר מגדיר זאת כ"מקום רגרסיבי" במערכת המס: מהנקודה שבה ההכנסה החודשית חוצה רף של כ-80 אלף שקל, שיעור המס האפקטיבי מתחיל לרדת במקום לעלות.
|
|
|
|
למה המס של העשירים ביותר נמוך יחסית?
|
|
במחקר מוצגות שתי סיבות עיקריות לשיעורי המס הנמוכים יחסית בקרב חלק מבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר.
הסיבה הראשונה קשורה למיסוי רווחי נדלן. אומנם שיעור מס השבח הרשמי דומה לשיעורי המס על רווחי הון אחרים (25%), אך החישוב מפצל את תקופת ההחזקה לפני ואחרי 2014, כאשר החלק שמיוחס לתקופה שלפני 2014 פטור ממס. בנוסף, קיימת אפשרות לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה עד תקרת מחיר מכירה של כ-5 מיליון שקל.
בפועל, במאיון העליון כ-11% מהפרטים מוגדרים כבעלי מצב שבו לפחות 80% מהכנסתם מגיעה ממכירת נדלן, ובאלפיון העליון מדובר בכ-17%. אצלם המס האפקטיבי נמוך במיוחד, משום שהמרכיב הנדלני ממוסה באופן חלקי או פטור בחלקו.
הסיבה השנייה היא ריבוי פטורים וזיכויי מס שמרוכזים בקבוצות הכנסה גבוהות. בין היתר מוזכרים פטור מריבית והצמדה להלוואות בעל שליטה, פטור מדיבידנד בחברה משפחתית כאשר המס כבר שולם ברמת החברה, פטור ממס על ירושות ומתנות (כאשר המס משולם רק בעת מכירת הנכס), וקצבאות פטורות. בנוסף, זיכויי מס על בסיס נכות וזיכוי על מגורים בפריפריה יכולים להוריד משמעותית את שיעור המס האפקטיבי גם עבור בעלי הכנסות גבוהות.
לצד זאת, מציין המסמך כי קיימת גם קבוצה לא קטנה - כ-75 אלף איש, כ-2% מאוכלוסיית המחקר - שמשלמים מס אפקטיבי העולה על 40% מהכנסתם הברוטו.
|
|
|
|
למה נטל המס גדל יותר מההכנסה?
|
|
המחקר מסביר כי העלייה המהירה יותר בנטל המס לעומת הגידול בהכנסות נובעת קודם כל מהצמדה שונה: מדרגות מס הכנסה מוצמדות למדד המחירים לצרכן, בעוד שהשכר הממוצע במשק עלה ריאלית, כלומר בקצב גבוה יותר מהמדד.
לצד ההצמדה, חל שינוי גם במבנה מדרגות המס. בין 2014 ל-2022 נוספו לשכבת המס הגבוהה ביותר (47% ב-2022, ללא מס יסף) שישה מאיונים משלמים נוספים. למדרגת המס של 43% (31% מס הכנסה ועוד 12% ביטוח לאומי) הצטרפו שמונה מאיונים נוספים, ולמדרגת המס של 32% (20% מס הכנסה ועוד 12% ביטוח לאומי) נוספו לא פחות מ-12 מאיונים חדשים.
בנוסף, בשנת 2017 הורדה נקודת הכניסה למס יסף מהכנסה שנתית של כ-800 אלף שקל לכ-640 אלף שקל, צעד שהכניס שני מאיונים נוספים - גבוהי הכנסה במיוחד - לתוך מדרגת מס זו. אומנם לאורך התקופה נוספו נקודות זיכוי רבות לרבים מהתושבים, אך לפי המסמך השפעתן על שיעור המס הכולל הייתה נמוכה מהשפעת העלייה הריאלית בהכנסה.
|
|
|
|
צעדים חדשים: ניסיון לתקן את "כיס הרגרסיביות"
|
|
על בסיס הממצאים לגבי שיעור המס הנמוך יחסית במאיון העליון והחלק הגבוה של הכנסות מהון, מציינת רשות המיסים כי בתקציב המדינה לשנת 2025 נעשו שני שינויים משמעותיים במיסוי ההון של המאיון העליון: הוספת 2% למס יסף הוני על הכנסות הוניות מעל 721 אלף שקל לשנה, וחקיקת מס על רווחים לא מחולקים.
לפי המסמך, צעדים אלה נועדו להתמודד עם התופעה שבה דווקא בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר נהנים משיעורי מס אפקטיביים נמוכים יותר משאר בני העשירון העליון, בין היתר משום שחלק גדל והולך מהכנסותיהם מגיע מהון ולא מעבודה. ברשות המיסים מעריכים כי בעקבות צעדים אלה שיעור המס האפקטיבי במאיון העליון צפוי לעלות בשנים הבאות.
|
|
תפוס כינוי יחודי
שחיקת יכולות הבסיג' והסרת מעטפת הפחד מהווים בשורה לציבור 
