הצבא יוצא מהרדיו: הוגשה הצעת שר הביטחון לסגירת גלי צה"ל

הממשלה מקדמת החלטה דרמטית שתביא לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, לאחר יותר מ־75 שנות פעילות. לפי טיוטת הצעה להחלטה שהופיץ שר הביטחון ישראל כ"ץ, שידורי התחנה יופסקו לכל המאוחר עד 1 במרס 2026, ותדרי השידור שהוקצו לה יוחזרו למדינה. שר הביטחון יידרש להקים צוות מקצועי במשרדו שיפעל ליישום ההחלטה ויבחן, בנפרד, את המשך דרכה של תחנת גלגלצ.

על פי ההצעה, שר הביטחון יוסמך לקבל כל החלטה הנוגעת לגלגלצ, בהתאם למסקנות צוות היישום, תוך שמירה על אופייה המוזיקלי והימנעות מעיסוק באקטואליה.

אנומליה דמוקרטית: צבא שמפעיל תחנת רדיו אזרחית

בלב דברי ההסבר עומדת הטענה כי עצם קיומה של תחנת רדיו ציבורית המופעלת בידי צבא הוא חריג בקנה מידה דמוקרטי. במסמך נקבע כי הפעלת גוף שידור העוסק בחדשות, פרשנות ואקטואליה על ידי חיילים וכפופים לפקודות יוצרת מתח מובנה בין עקרונות הצבא כגוף ממלכתי וא־פוליטי לבין חופש הביטוי והעיתונות.

לפי עמדת שר הביטחון, התחנה גוררת את צה"ל, בעל כורחו, אל לב המחלוקות הפוליטיות והציבוריות, פוגעת בתדמיתו כצבא העם ומערערת את עקרון הניטרליות שעליו הוא מושתת. קושי זה, כך נטען, גובר על התרומה הציבורית של התחנה.

ללא הסמכה בחוק, עם עצמאות עריכתית חריגה

המסמך מזכיר כי גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה משנת 1950 כהסדר זמני לשנת ניסיון, אך מעולם לא עוגנה בחקיקה ראשית. גם כיום, חרף פעילותה רבת השנים, התחנה פועלת מכוח החלטות מינהליות בלבד, למעט הסדרים נקודתיים בחוקים שונים.

עוד מודגש כי לאורך השנים נוצר מצב ייחודי שבו מפקד התחנה כפוף פיקודית לצבא, אך נהנה מעצמאות מלאה בהחלטות עריכתיות. חוות דעת משפטיות קבעו בעבר כי הדרג הצבאי והמדיני אינם מתערבים בתכנים, מצב שאינו מאפיין יחידות צבאיות אחרות ויוצר קושי ניהולי ופיקודי מתמשך.

ועדות, רמטכ"לים ושרי ביטחון - כולם תהו אם יש הצדקה

ההצעה להחלטה נשענת על שורה ארוכה של ועדות ובחינות שנערכו לאורך עשרות שנים. כבר בשנות ה־50 נשקלה סגירת התחנה, ובהמשך העלו ספקות דומים שרי ביטחון ורמטכ"לים לשעבר, בהם שמעון פרס, עזר ויצמן, אביגדור ליברמן, בני גנץ, משה לוי, אהוד ברק, גדי איזנקוט, אביב כוכבי והרצי הלוי.

בשנים האחרונות בחנו ועדות שונות חלופות מגוונות: העברה לתאגיד השידור הציבורי, הפרטה, הוצאת התחנה מצה"ל, סגירת מחלקת החדשות או סגירה מלאה. ועדת זליקוביץ, שמונתה באוגוסט 2025, המליצה לבסוף על שתי אפשרויות בלבד: הפיכת התחנה ל"בית של החיילים" ללא אקטואליה, או סגירתה המוחלטת.

שר הביטחון דחה את חלופת הפסקת האקטואליה, בין היתר מחשש לפגיעה קשה יותר בחופש הביטוי ולהתערבות ישירה בתכנים, והעדיף סגירה מלאה כהסדר ברור ומוחלט.

חיילים, פוליטיקה ומורל בזמן מלחמה

במסמך ניתן דגש מיוחד להשפעת פעילות התחנה בעת מלחמה. נטען כי עיסוק חיילים בנושאים פוליטיים ואקטואליים, גם אם באופן מקצועי, יוצר פגיעה במורל, תחושת ניכור בקרב משרתים ואזרחים, ותחושה שהתחנה אינה מייצגת את כלל הציבור והחיילים.

עוד מצוין כי גם כאשר תכנים מופקים בידי אזרחים, הציבור תופס את התחנה כיחידה צבאית לכל דבר, ולכן כל שידור מזוהה עם צה"ל ומושך אותו אל זירת ההתכתשות הציבורית.

פגיעה בתחרות בשוק הרדיו

נימוק נוסף לסגירה נוגע להשפעת התחנה על שוק התקשורת. גלי צה"ל נהנית מתקציב ציבורי, תדר ארצי וכוח אדם צבאי, אך במקביל משדרת תשדירי חסות ומתחרה על תקציבי פרסום מול תחנות אזרחיות. לטענת המסמך, מדובר ביתרון בלתי הוגן בשוק מצומצם ממילא, תוך שימוש במשאב תדרים מוגבל.

גלגלצ: תחנת שירות ציבורי מוזיקלית - ללא חדשות וללא פוליטיקה

על פי המוצע, סגירת גלי צה"ל אינה מחייבת סגירה מקבילה של תחנת גלגלצ. בניגוד לגל"צ, גלגלצ אינה עוסקת בחדשות, בפרשנות או באקטואליה, ותכניה אינם מעוררים מחלוקת ציבורית. עיקר שידוריה מוקדש למוזיקה, לתכנים לחיילי צה"ל ולפעילות הסברתית־חינוכית, ובראשה המאבק בתאונות הדרכים, שהוגדר במסמך כ"ערך ציבורי מובהק", אולם לא הוסבר הקשר בינה לצה"ל.

המודל המתגבש עבור גלגלצ הוא של תחנת רדיו מוזיקלית בעלת אופי שירותי־ציבורי, הפועלת מחוץ לזירת הוויכוח הפוליטי, תוך שמירה על צביונה הקיים. היקף פעילותה קטן משמעותית מזה של גלי צה"ל, הן מבחינת כוח האדם והן מבחינת תקציב, והיא אינה מערבת את צה"ל בשיח הציבורי והפוליטי.

לפיכך, מוצע כי צוות היישום שיקים משרד הביטחון יבחן את אופן המשך פעילותה של גלגלצ בנפרד, ויגיש את המלצותיו לשר הביטחון, שיוסמך לקבל כל החלטה בעניינה, תוך שמירה על אופייה המוזיקלי והימנעות מהרחבת תחומי פעילותה.

צוות יישום והסדרי פרישה

צוות היישום שיקים משרד הביטחון יידרש לעסוק בכלל ההיבטים הנוגעים לסגירת התחנה, בהם נכסים, התקשרויות, ארכיון התחנה והסדרי סיום העסקה לעובדים, אזרחים עובדי צה"ל וחיילים, תוך התחייבות להסדרים ראויים בהתאם לדין.