מחירו של תיקון עתידי בוול סטריט בסגנון הדוט.קום: 35 טריליון דולר

למשקיעים בשוק המניות האמריקני יש סיבות טובות לחשוש שהגאות הנוכחית עלולה להכשיר את הקרקע לתיקון כואב. התוצאות של נפילה כזאת עלולות להיות חמורות בהרבה ובעלות אופי עולמי יותר מאשר במשבר הדוט.קום בשנת 2000. כך מזהירה במאמר באקונומיסט פרופ' גיטה גופינת, מי שהייתה הכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית (2022-2019) וסגנית בכירה למנהל הקרן (2025-2022) וכיום באוניברסיטת הרווארד.

בלב הדאגה עומד היקף החשיפה למניות האמריקניות, בידי משקיעים מקומיים וזרים. תיקון בהיקף דומה לזה של הדוט.קום ימחק 20 טריליון דולר מעושרם של משקי הבית האמריקניים, שווה ערך ל-70% מהתוצר האמריקני ב-2024. הסכום גבוה פי כמה מאשר זה של תחילת המאה. הצריכה, המצויה ממילא בהאטה, עלולה לאבד 3.5% שהם ירידה של שתי נקודות האחוז בתוצר. המשקיעים הזרים יאבדו 15 טריליון דולר, 20% מהתוצר העולמי, לעומת 4 טריליון דולר (בערכים ריאליים) ו-10% תוצר במשבר הדוט.קום.

שאר העולם מצא בעבר מקלט בנטייתו של הדולר לעלות בעיתות משבר, שעוצמתו העניקה לעולם סוג של ביטוח. אבל יש סיבות להניח שדינמיקה זו לא תתרחש במשבר הבא. הדולר יורד השנה מול המטבעות העיקריים, מגמה המשקפת את חוסר הנוחות הגובר מצד משקיעים זרים, הרוכשים גידור מול סיכוני הדולר – סימן להתפוגגות האמון.

יש יסוד לעצבנות זאת, מסבירה גופינת. תדמית חוזקם ועצמאותם של המוסדות האמריקניים, ובראשם הפדרל ריזרב, היא בעלת תפקיד מרכזי באמון המשקיעים. אבל האתגרים החוקיים והפוליטיים הנוכחיים מטילים ספק בדבר יכולתו לפעול ללא לחצים חיצוניים. אם חששות אלו יעמיקו, כך גם הפגיעה באמון בדולר ובמכשירים הפיננסיים האמריקניים.

יתרה מזאת: שלא כמו ב-2000, הצמיחה ניצבת בפני מכשולים בדמות המכסים האמריקניים, המגבלות הסיניות על ייצוא מחצבים חיוניים וחוסר הוודאות הגובר לגבי הסדר הכלכלי העולמי. כאשר החובות הממשלתיים מצויים ברמות שיא, יכולתן להזרים סיוע תהיה מוגבלת. הסלמה של מלחמת המכסים בין ארה"ב לסין תחמיר עוד יותר את המצב. הימנעות מצעדים כאוטיים ובלתי צפויים חיונית למניעת קריסה בשווקים.

במקביל, חשוב ששאר העולם יאגור כוח. הבעיה איננה סחר בלתי מאוזן אלא צמיחה בלתי מאוזנת. ב-15 השנים האחרונות העלייה בתקופה והתשואות המשובחות התמקדו בקומץ איזורים, בעיקר ארה"ב. לכן, הבסיס של מחירי הנכסים ותנועות ההון נעשה צר ושביר.

אם מדינות אחרות יוכלו לחזק את הצמיחה, הדבר יסייע לשנות את האיזון ולבסס את השווקים העולמיים על רגליים יציבות יותר, סבורה גופינת. למשל: אם אירופה תשלים את האחדת השוק שלה ותעמיק את האינטגרציה, היא תוכל למשוך השקעות. יש סימנים מעודדים לכך שההון מתחיל לחשוב לשווקים מתעוררים ולאיזורים אחרים. אולם, מגמה זו עלולה להיבלם אם מדינות אלו לא יוכיחו שביכולתן להבטיח צמיחה יציבה.

גופינת מסכמת: התרסקות של שוק המניות כיום לא תסתכם בהאטה קצרה וקלה יחסית, כמו אחרי הדוט.קום. על כף המאזניים מונח הרבה יותר כסף – ויש הרבה פחות מרחב תמרון של מדיניות לרכך את המכה. נקודות התורפה המבניות וההקשר המקרו-כלכלי מסוכנים יותר. יש להתכונן להשלכות עולמיות חמורות יותר.