חוקרו של נתניהו: ייתכן שהיה מקום להציג לו את כל פריטי הפרסום

סגן-ניצב בדימוס יורם נעמן, שהיה חוקרו העיקרי של בנימין נתניהו, אומר שאינו יודע מדוע כמעט ולא הוצגו לו מסמכים בחקירותיו. הוא מסכים עם הסניגור, עו"ד עמית חדד, כי ייתכן שהיה מקום לעשות זאת. נעמן העיד (4.1.26) במשפט נתניהו לאחר שזומן בידי ההגנה.

על חקירותיו של נתניהו אמר נעמן, כי הן הוכנו היטב מראש, כולל המסמכים שיוצגו לו. לדבריו, הוא סירב למסור לנתניהו עותק מנוסח האזהרה, אותו קיבל מראש מאלי אסייג ויואב תלם, משום שהדבר אינו נעשה בשום חקירה. באזהרה בכל ארבע החקירות לא הופיעה המילה "שוחד"; נעמן הגיב: "יכול להיות שהיא נשמטה [מהתמלול]. כנראה שזה הנוסח שהחליטו עליו".

השופט משה בר-עם: "יכול להיות שלא היה שוחד על הפרק?" נעמן: "יכול להיות". בר-עם: "היה צריך לציין את עבירת השוחד?" נעמן: "יכול להיות שכן". בר-עם: "זה היה צריך להיות". נעמן: "כן. אבל אנשים מעלי, כולל מהפרקליטות, סברו שהנוסח הזה תופס גם את עבירת השוחד". חדד: "יכול להיות שזה שוחד שאלוביץ נתן ושנתניהו לא קיבל?" נעמן השיב, כי החשד היה גם קבלת שוחד; "אם הייתי צריך לנסח את האזהרה, הייתי כותב את המילה 'שוחד'".

חדד הראה, כי היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, כתב במזכרו לבית המשפט, כי אישר לחקור את נתניהו בחשד לעבירות על טוהר המידות, ולא צוין שוחד - עבירה שיוחסה במפורש לאלוביץ. נעמן השיב, כי הוא רואה לראשונה מסמך זה, וכי ראש אח"ם דאז, גדי סיסו, אמר במפורש לחוקרים שהחשד הוא לעבירות שוחד. חדד: "איך אתה חוקר אותו על שוחד?" בר-עם: "חקרת על שוחד כי זו ההנחיה שקיבלת". נעמן: "בדיוק".

"אני לא משפטן והייתי רק השליח"

חדד ציין, כי באזהרה נאמר שנתניהו חשוד בקבלת טובות הנאה "בקשר" עם תפקידו - בעוד עבירת השוחד מוגדרת כ"בעד" פעולה הקשורה בתפקידו; "בקשר" הוא מרמה והפרת אמונים. בר-עם: "יכול להיות שהפרקליטות סברה בשלב הזה שלא היה מקום לחקור אותו על שוחד?" נעמן: "אני לא חושב, אבל אני לא משפטן והייתי רק השליח". חדד: "לא היה חשד לשוחד ולא חקרתם את נתניהו על שוחד. את שאול אלוביץ חקרתם על שוחד".

חדד ציין, כי בחקירה הראשונה הוצגו לנתניהו רק ראיות מעטות, ובחקירות הבאות - אף ראיה. נעמן: "מה שחשוב הוא התשובות של העד. אתה יכול לעשות גם פרפראזה של הראיות". חדד: "אבל לפחות פרפראזה אני צריך". נעמן: "כן". חדד: "החקירות נעשו בצורה חריגה" ונתניהו ביקש שוב ושוב לראות את הדברים (כגון כתבות בוואלה ועמדת גורמי המקצוע בנוגע לבזק); "למה לא הצגתם לו?" נעמן: "אין לי תשובה". נעמן גם אמר כי ייתכן שהיה מקום להציג לנתניהו את פריטי הפרסום שעל-פי כתב האישום היוו את השוחד שקיבל.

לדעת נעמן, ייתכן שהיה מקום להציג לנתניהו למשל כתבות מתוך וואלה, אך החקירה לוותה בצורה צמודה בידי הפרקליטות, והיא נעשתה בלחץ זמן. לפני כן אמר נעמן, כי לא הייתה בקשה לחקור את נתניהו שלא נענתה. בתשובה לשאלתו של השופט עודד שחם אמר נעמן, כי ההחלטה להציג רק מקצת מהראיות הייתה מודעת ומראש. נעמן אישר, כי החוקרים לא השוו את ההתנהגות של נתניהו מול אמצעי תקשורת אחרים, או של וואלה מול פוליטיקאים אחרים.

לדברי נעמן, "אילו היינו צריכים לחקור את ראש הממשלה by the book, הוא היה צריך להיחקר 40-30 פעם" ולכן החוקרים קיצרו בשאלות. "יכול להיות שהיינו צריכים לעשות את כל מה שאמרת, אבל לא אני צריך לתת לך את התשובות מדוע לא הוצג". חדד: "למה לא ביקשתם עוד חקירה אחת?" נעמן: "זו תהיה אותה תשובה". חדד ציין, כי החוקרים הציגו לנתניהו רק עשרה מבין 315 פריטי הסיקור שבכתב האישום. נעמן אמר כי לא ידע על מספר זה ומדוע נבחרו דווקא אותם פריטים. לדבריו, החומר הגולמי היה ההתכתבויות בין ישועה לבני הזוג אלוביץ.