"דג וחצי במקום חכה": ביטול מעמד עיר-עולים דוחף רשויות בנגב לגרעונות עמוקים

מצפה רמון: פגיעה מבנית והגעה לנקודת שבר

ראש מועצת מצפה רמון, אליה וינטר, הגדיר את המצב כקריטי: "אנחנו בסיטואציה של 'להיות או לחדול'. האם מדינת ישראל מוותרת על מצפה רמון? בשנת 2025 אנחנו מסיימים בגירעון של כ־15 מיליון ש"ח, שנובע ישירות מביטול מעמד עיר עולים והקיצוץ במענקי האיזון. זה לא גירעון של התנהלות, אלא חוסר מובנה".

וינטר הוסיף כי במשך שנים הועברו לרשות מענקי שיפוי ומענקי תיקון עיוותים, אך אלו לא כיסו את מלוא אובדן ההכנסות. לדבריו, בשנת 2025 חל שינוי חד במדיניות המדינה, והמענקים שניתנו היו זניחים בלבד. "ביקשתי להעלות ארנונה למלונות יוקרה כדי להגדיל הכנסות, אך משרד הפנים סירב לאשר לי", אמר.

על-פי הנתונים שהוצגו, ביטול המעמד יצר למצפה רמון אובדן קבוע של כ־15 מיליון ש"ח בשנה, המהווים כ־18 אחוז מתקציבה השוטף, והוביל לגרעון משמעותי בתוך שנים ספורות.

ירוחם: מענקי איזון כ’לוטו־טוטו’

ראש מועצת ירוחם, נילי אהרון, הציגה את הפגיעה המתמשכת ברשותה: לדבריה, ביטול מעמד "עיר עולים" גרע מהכנסות המועצה כ־5 מיליון ש"ח בשנה, והפגיעה המצטברת עד סוף 2025 עומדת על כ־16.75 מיליון ש"ח, עם צפי להעמקה בשנים הקרובות.

אהרון מתחה ביקורת חריפה על מנגנוני הסיוע, ובייחוד על אופן פעולת קרן הארנונה: "נוצר מצב שירוחם משלמת לקרן הארנונה במקום לקבל ממנה, וכספים עוברים לרשויות חזקות כמו תל אביב ומודיעין, כי קצב הבנייה שם מהיר יותר. לגבי מענקי האיזון, זה הפך ל'לוטו־טוטו' - מגיעים לסוף שנה ולא יודעים כמה נקבל. אנחנו דורשים שקיפות מלאה בתבחינים לחלוקת המענקים".

ראש עיריית נשר, רועי לוי, הצטרף לביקורת ואמר: "קרן הארנונה לא רלוונטית. אנחנו לא יודעים כמה כסף המדינה שמה בה, זה חור שחור שצריך להיעלם מהעולם".

כסיפה: אובדן של כמעט 22 מיליון ש"ח

בדיון הוצגו גם נתונים מהמועצה המקומית כסיפה, שלפיהם ביטול מעמד "עיר עולים" בשנת 2018 הוביל לפגיעה חדה בהכנסות מארנונה בגין בסיס נבטים. בעוד שבשנים 2016-2017 עמדה ההכנסה על כ־4.5 מיליון ש"ח בשנה, הרי שמאז הביטול היא נעה סביב 1.9-1.6 מיליון ש"ח בלבד.

הפער השנתי, שנע בין 2.5 ל־2.8 מיליון ש"ח, הצטבר עד סוף 2025 לאובדן של כ־21.9 מיליון ש"ח. במסמכים שהועברו צוין כי מדובר ברשות המדורגת באשכול חברתי־כלכלי 1, וכי הפגיעה התקציבית הובילה לצמצום שירותים חיוניים ולהכבדה משמעותית על ההתנהלות השוטפת.

השלטון המקומי: פתרונות זמניים בלבד

עו"ד מירה סולומון, ראש מנהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, אמרה: "במקום לתת להם חכות, זורקים להם דג וחצי". לדבריה, המדינה בוחרת בפתרונות זמניים שאינם מתקנים את הפגיעה המבנית שנוצרה בעקבות שינוי החקיקה.

ראש עיריית דימונה וסגן יו"ר השלטון המקומי, בני ביטון, אמר: "דימונה איבדה 37 מיליון ש"ח בעקבות הביטול. נמאס לנו. או שתחזירו את מעמד 'עיר עולים' ותבטלו את החרפה הזאת, או שתעשו סדר חדש. אי-אפשר להמשיך כך".

משרדי הממשלה: הודאה בקושי, בלי מענה

נציגת משרד הפנים, ענת לנקסנר, מנהלת מנהל לשלטון מקומי במשרד, אמרה: "שנת 2026 צפויה להיות קשה מאוד לרשויות כמו מצפה רמון. עבור רשויות קטנות מסוימות, המצב הנוכחי הוא בגדר 'גזר דין מוות', שכן כל מיליון שקלים משמעותיים עבורן להיות או לחדול".

אלקנה ריקלין, נציג משרד האוצר, אמר כי הביטול עוגן בחקיקה כבר בשנת 2016 ולרשויות היה זמן להיערך. "אנחנו מכירים בכך שיש עיוותים, אך כמשרד האוצר אנחנו לא נוהגים להתערב בהקצאות. אם משרד הפנים רוצה לשנות תבחינים - זה עניין אחר", אמר. ריקלין הוסיף כי אין בידיו "פתרון קסם", וציין כי לאחר שנתיים של מלחמה וקיצוץ רוחבי של 1.5 אחוז בתקציבי המשרדים, הגמישות התקציבית הצטמצמה.

היו"ר קרויזר, סיכם: "הכותרת של הדיון ברורה - אסור לתת לרשויות לקרוס. האינטרס הוא שרשויות יוכלו לכלכל את עצמן, אך עד שנגיע לעצמאות כלכלית, המדינה חייבת לייצר מנגנונים שיאפשרו להן קיום בכבוד. הוועדה תמשיך לעקוב ולפעול מול משרדי האוצר והפנים למציאת פתרון מיידי".