נמל נינגבו. ארמדה של מיכליות וספינות מטען [צילום: יוג'ין הושיקו/AP]
עיר הנמל נינגבו כדוגמה לכלכלת סין: ייצוא פורח, שוק מקומי שוקע |
150,000 ספינות עוברות מדי שנה בנמל הגדול בעולם והמפעלים המייצרים לייצוא משגשגים. אבל כל יתר חלקי העיר מצויים במשבר עמוק, מדווח ניו-יורק טיימס |
מאת:
איתמר לוין
|
|
News1
| תגובות
|
כדי להבין כיצד כלכלת סין מצויה בעת ובעונה אחת במצב הטוב ביותר ובמצב הגרוע ביותר – התבוננו בעיר הנמל נינגבו, במרחק של שעתיים נסיעה משנגחאי, מציע ניו-יורק טיימס.
הנמל מטפל ב-150,000 ספינות בשנה והוא הגדול בעולם מבחינת מטענים. ארמדה אין-סופית של מיכליות וספינות מטען מכניסות נפט וחיטה, ואחרות טוענות רבבות מכולות ביום ומובילות מכוניות בתריסר קומות לרחבי העולם. יחד עם מפעלים המייצרים הכל, החל בבדים וכלה במוצרי חשמל, נינגבו היא חלון ראווה לעוצמתה התעשייתית של סין.
אולם, תמונה שונה לחלוטין מתגלה כמה קילומטרים במעלה הנהר יונג, ברובע הישן הניצב על מקומו של הנמל מהמאה ה-19. מחירי הדיור צנחו, הבנייה נעצרה, העירייה קיצצה בהוצאות, קניות הצרכנים ירדו. בתי הקפה, הברים, המסעדות והגלריות עומדים שוממים משום שלתושבים פשוט אין כסף.
הנתונים הממשלתיים מלמדים שמצבה של נינגבו מחמיר במהירות. ההשקעות בדירות, משרדים, מפעלים ונכסים קבועים אחרים – אבן הפינה של הכלכלה הסינית – ירדו ב-1.4% בשנת 2024. אשתקד הן צנחו ב-21.4%. ממשלות במערב מגדילות את ההוצאות בזמן מיתון, אך בסין רוב התקציבים מגיעים מן הממשלות המקומיות, אשר במשך שנים הסתמכו על פעילות הנדל"ן כמקור הכנסה. כאשר זו קפאה, הוצאותיה של נינגבו ירדו אשתקד ב-5.6%; לפני הקורונה הן עלו ב-13%-11% לשנה. רק המפעלים המייצרים לייצוא ממשיכים לשגשג.
בעוד העסקים המקומיים בקשיים, כוחה התעשייתי של סין ממשיך להוות נקודת אור, מציין הטיימס. חנות מקומית לבתי שימוש מצליחה לשגשג משום שהיא מציעה שירותים מבוססי היי-טק עם בקרה אלקטרונית ורכיבים דמויי בידה – דוגמה נוספת ליכולות הטכניות של סין. לפני שמונה שנים, בתי השימוש המשופרים היו מיובאים; כיום הם מיוצרים בסין.
אבל אפילו במגזר הייצוא יש קשיים. עודף ייצור משמעותי והמכסים של דונלד טראמפ גרמו לירידת מחירים ולשחיקת שולי הרווח של החברות. האוטומטיזציה של המפעלים גדלה ואיתה יורד הביקוש לעובדים. האליטה הסינית, בעבר שוק מוביל למכוניות ספורט איטלקיות ולאופנה צרפתית, קיצצה בהוצאות. אפילו אחד הענפים הוותיקים ביותר של נינגבו מצטמק: חליפות גברים יקרות בעבודת יד. חליפות צמר אלו יכלו להגיע למחיר של 100,00 דולר, אך אחת מחנויות הבגדים הידועות ביותר בעיר, ייני הונגבאנג, מוכרת כעת חליפות ב-2,000 דולר בלבד.
החולשה הכלכלית פגעה בתושבים הפחות-אמידים של העיר, אשר איבדו את חסכונותיהם או מתקשים למצוא עבודה במשרה מלאה. כוחות הביטחון והצנזורה רבי העוצמה של סין מצליחים להסתיר את חוסר שביעות רצונו של הציבור, אך ניתן לראות סימנים לכך. "כולם מתלוננים כמה קשה להשיג כסף, כמה קשה לשרוד", אומר תושב מקומי בגיל העמידה. "אנשים מאוד כועסים על הממשלה".
הנמל מטפל ב-150,000 ספינות בשנה והוא הגדול בעולם מבחינת מטענים. ארמדה אין-סופית של מיכליות וספינות מטען מכניסות נפט וחיטה, ואחרות טוענות רבבות מכולות ביום ומובילות מכוניות בתריסר קומות לרחבי העולם. יחד עם מפעלים המייצרים הכל, החל בבדים וכלה במוצרי חשמל, נינגבו היא חלון ראווה לעוצמתה התעשייתית של סין.
אולם, תמונה שונה לחלוטין מתגלה כמה קילומטרים במעלה הנהר יונג, ברובע הישן הניצב על מקומו של הנמל מהמאה ה-19. מחירי הדיור צנחו, הבנייה נעצרה, העירייה קיצצה בהוצאות, קניות הצרכנים ירדו. בתי הקפה, הברים, המסעדות והגלריות עומדים שוממים משום שלתושבים פשוט אין כסף.
הנתונים הממשלתיים מלמדים שמצבה של נינגבו מחמיר במהירות. ההשקעות בדירות, משרדים, מפעלים ונכסים קבועים אחרים – אבן הפינה של הכלכלה הסינית – ירדו ב-1.4% בשנת 2024. אשתקד הן צנחו ב-21.4%. ממשלות במערב מגדילות את ההוצאות בזמן מיתון, אך בסין רוב התקציבים מגיעים מן הממשלות המקומיות, אשר במשך שנים הסתמכו על פעילות הנדל"ן כמקור הכנסה. כאשר זו קפאה, הוצאותיה של נינגבו ירדו אשתקד ב-5.6%; לפני הקורונה הן עלו ב-13%-11% לשנה. רק המפעלים המייצרים לייצוא ממשיכים לשגשג.
בעוד העסקים המקומיים בקשיים, כוחה התעשייתי של סין ממשיך להוות נקודת אור, מציין הטיימס. חנות מקומית לבתי שימוש מצליחה לשגשג משום שהיא מציעה שירותים מבוססי היי-טק עם בקרה אלקטרונית ורכיבים דמויי בידה – דוגמה נוספת ליכולות הטכניות של סין. לפני שמונה שנים, בתי השימוש המשופרים היו מיובאים; כיום הם מיוצרים בסין.
אבל אפילו במגזר הייצוא יש קשיים. עודף ייצור משמעותי והמכסים של דונלד טראמפ גרמו לירידת מחירים ולשחיקת שולי הרווח של החברות. האוטומטיזציה של המפעלים גדלה ואיתה יורד הביקוש לעובדים. האליטה הסינית, בעבר שוק מוביל למכוניות ספורט איטלקיות ולאופנה צרפתית, קיצצה בהוצאות. אפילו אחד הענפים הוותיקים ביותר של נינגבו מצטמק: חליפות גברים יקרות בעבודת יד. חליפות צמר אלו יכלו להגיע למחיר של 100,00 דולר, אך אחת מחנויות הבגדים הידועות ביותר בעיר, ייני הונגבאנג, מוכרת כעת חליפות ב-2,000 דולר בלבד.
החולשה הכלכלית פגעה בתושבים הפחות-אמידים של העיר, אשר איבדו את חסכונותיהם או מתקשים למצוא עבודה במשרה מלאה. כוחות הביטחון והצנזורה רבי העוצמה של סין מצליחים להסתיר את חוסר שביעות רצונו של הציבור, אך ניתן לראות סימנים לכך. "כולם מתלוננים כמה קשה להשיג כסף, כמה קשה לשרוד", אומר תושב מקומי בגיל העמידה. "אנשים מאוד כועסים על הממשלה".
| הכתבה המלאה |
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| עיר הנמל נינגבו כדוגמה לכלכלת סין: ייצוא פורח, שוק מקומי שוקע |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||


