השמיים בדרך להיסגר: האוצר בדוח חירום - נתב"ג על סף קריסה תוך עשור

מדינת ישראל ניצבת בפני משבר תעופתי מתקרב, שעלול להשפיע ישירות על יוקר המחיה, על זמינות הטיסות ועל הקשרים הכלכליים עם העולם. כך עולה מנייר מקצועי של אגף התקציבים במשרד האוצר, שגובש במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2026-2025 ועניינו קידום פתרונות למשבר התעופה הצפוי בישראל.

לפי המסמך, שדה התעופה בן-גוריון צפוי להגיע לקיבולת המרבית שלו - כ-40 מיליון נסיעות בשנה - סביב שנת 2034. מאותו שלב, ללא תשתיות משלימות, נתב"ג לא יוכל לתת מענה לביקוש, והפער בין ההיצע לביקוש צפוי להתרחב במהירות.

באוצר מזהירים כי בהיעדר הקמה של שדות תעופה נוספים, ענף התעופה יסבול ממחסור משמעותי בהיצע הטיסות. מחסור זה צפוי להביא לעלייה במחירי הכרטיסים, לפגיעה בנגישות של אזרחי המדינה ליעדים בחו"ל ולהחמרה מתמשכת ביוקר המחיה.

מהחירום לשגרה: האזהרה של האוצר

המסמך מצביע על תקופת מלחמת חרבות ברזל כהמחשה להשפעת צמצום חד בהיצע הטיסות. בתקופה זו נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במחירי הכרטיסים, כתוצאה מירידה במספר הטיסות הזמינות. באגף התקציבים קובעים כי ללא הגדלה מבנית של ההיצע, תרחיש דומה עלול להפוך למציאות קבועה גם בימי שגרה.

לדברי האוצר, המשמעות עבור הציבור ברורה: פחות טיסות, פחות תחרות, מחירים גבוהים יותר ופגיעה באיכות החיים. במקביל, צפויה פגיעה ביכולת של המשק לשמור על קשרים עסקיים, מסחריים ותיירותיים עם העולם.

הפתרון: שדות תעופה משלימים בצפון ובנגב

כדי להתמודד עם התחזיות, המדינה מקדמת תכנון של שדות תעופה משלימים בצפון הארץ ובנגב. מטרת שדות אלה היא להקל על העומס בנתב"ג ולספק מענה לביקוש העתידי בענף התעופה. באוצר מדגישים כי הקמת שדות תעופה היא תהליך ארוך ומורכב, ולכן יש לפעול כבר כעת בטווח המיידי כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים.

המסמך מזכיר החלטת ממשלה משנת 2014, שלפיה שדה התעופה המשלים לנתב"ג יוקם ויופעל בידי המגזר הפרטי. תפיסה זו נועדה לשלב ידע, טכנולוגיות ושיטות ניהול מתקדמות, הנהוגות בשדות תעופה מובילים בעולם, במטרה לייעל את ההפעלה ולהקטין עלויות לטובת ציבור הנוסעים.

תפקיד המדינה: לא יוצאת מהתמונה

לצד שילוב המגזר הפרטי, האוצר מבהיר כי המדינה תמשיך למלא תפקיד מרכזי בענף. המדינה היא זו שיוזמת את התכנון במוסדות התכנון המוסמכים, קובעת את כללי ההפעלה והפיקוח במסגרת מכרז לזכיין, ומפקחת על עמידתו במדדי השירות ובתנאים שייקבעו בהסכם הזיכיון.

באוצר מציינים כי המהלך נועד גם להתמודד עם ניהול ריכוזי של שדות התעופה בידי השלטון המרכזי, שלטענתם מגביל כיום את חדירתן של שיטות ניהול יעילות וטכנולוגיות מתקדמות לענף.

ההבטחה הכלכלית: תחרות, תעסוקה וצמיחה

לפי אגף התקציבים, הקמת שדות תעופה נוספים צפויה להניב שלוש תועלות מרכזיות:

• הגדלה משמעותית של היצע הטיסות, שתסייע בבלימת עליות מחירים;

• שיפור רמת התחרות בענף התעופה באמצעות שילוב המגזר הפרטי;

• חיזוק הצמיחה והתעסוקה, שכן שדות תעופה בינלאומיים מהווים מנועי צמיחה, היוצרים מאות מקומות עבודה ישירים ותעסוקה עקיפה בהיקף רחב.

באוצר מדגישים כי ללא יישום הצעד, מחירי הטיסות צפויים להמשיך ולהאמיר, והפגיעה באיכות החיים של האזרח תהפוך למבנית ומתמשכת.