בסנט מאשר: יצרנו מחסור חמור בדולרים
שר האוצר האמריקני,
סקוט בסנט, סיפק הצצה נדירה וגלויה למטרות האסטרטגיות של "מדיניות הלחץ המקסימלי" שמפעיל הממשל נגד טהרן. בדברים שנשא (יום ו', 05.02.26), הבהיר השר כי המצוקה הכלכלית המחריפה באירן אינה יד המקרה, אלא תוצאה של מהלכים פיננסיים מתוכננים היטב שנועדו לחנוק את מקורות המימון של המשטר.
לדברי בסנט, ארה"ב הצליחה לייצר
מחסור חמור בדולרים בתוך אירן, מהלך שהוביל לתוצאות מהירות ודרמטיות. השר הסביר כי המחסור במטבע חוץ שיתק את יכולתה של המדינה לייבא סחורות בסיסיות וערער את האמון במערכת הבנקאית המקומית.
התמוטטות בנקאית ואינפלציה דוהרת
נקודת השפל, לפי השר, נרשמה במהלך חודש דצמבר האחרון. "ראינו את אחד הבנקים הגדולים באירן קורס לאחר
ריצה אל הבנקים מצד אזרחים מודאגים", ציין בסנט. בעקבות הקריסה, הבנק המרכזי של אירן נאלץ
להדפיס כסף בכמויות אדירות כדי לכסות את הגירעונות, צעד שהצית סחרור אינפלציוני חסר תקדים.
המטבע האירני, הריאל, נכנס כתוצאה מכך ל
צניחה חופשית, וערכו מול הדולר הגיע לשפל היסטורי בשוק החופשי. "האינפלציה התפוצצה, וכתוצאה ישירה מכך ראינו את העם האירני יוצא לרחובות", הוסיף השר, כשהוא קושר בין המהלכים הכלכליים של משרד האוצר לבין התסיסה האזרחית המאיימת על יציבות השלטון.
|
|
|
|
|
הפגנות אלימות באירן [עיבוד: AI]
|
השלכות המשבר: זינוק במחירי המזון והדלק
קריסת המטבע תורגמה במהירות למשבר הומניטרי-כלכלי בתוך המדינה. מאחר שאירן נסמכת במידה רבה על יבוא של חומרי גלם, הפיחות החד בערך הריאל גרם ל התייקרות פנומנלית של סל המוצרים הבסיסי. משפחות רבות מדווחות כי הן נאלצות לוותר על צריכת חלבון בסיסי, כאשר מחיר הבשר האמיר לרמות שאינן מאפשרות רכישה על-ידי שכבות רחבות באוכלוסייה.
מעבר למחירי המזון, המשבר חדר עמוק אל ענף האנרגיה. למרות שאירן היא מעצמת נפט, היעדר היכולת להשקיע בתשתיות זיקוק והצורך במטבע חוץ הובילו ל מחסור בדלק בתחנות השירות. הממשלה, שנאלצה להתמודד עם גירעון תקציבי עצום, החלה לצמצם את הסובסידיות על בנזין וחשמל, צעד שהוביל להתייקרויות נוספות בכל שרשרת האספקה.
המחסור בדולרים יצר מצב שבו יבואונים אינם מסוגלים לפתוח מכתבי אשראי, מה שגרם ל ריקון המדפים בבתי המרקחת ובמרכולים. תרופות מצילות חיים הפכו למצרך נדיר שנמכר במחירי עתק בשוק השחור. במקביל, התעשיה המקומית נכנסה להאטה חריפה ומפעלים הושבתו, מה שהוביל ל גל פיטורים נרחב ולתסיסה אזרחית גוברת בערים הגדולות.
|
|
|
|
|
|
משמרות המהפכה טבחו במפגינים [צילום: שימוש לפי סעיף 27א]
|
|
כלכלת דמים: קיפאון ודיכוי לאחר הטבח
לאחר הטבח שביצע המשטר בטהרן במפגינים, הכלכלה האירנית מצויה במצב של קיפאון עמוק המשולב בבידוד בינלאומי מחמיר. הדיכוי האלים לא פתר את בעיות היסוד, אלא העמיק את חוסר האמון של המגזר העסקי המקומי במערכת. משקיעים ואנשי עסקים אירנים, החוששים מהחרמת רכוש או ממעצרים שרירותיים, החלו בבריחת הון מואצת לעבר מדינות המפרץ ואירופה, מה שמרוקן את קופת המדינה מיתרות המט"ח האחרונות שעוד נותרו בה.
בנוסף, הדיכוי הוביל להטלת סנקציות אישיות חדשות על בכירים במנגנוני הביטחון והכלכלה, מה שמקשה עוד יותר על ביצוע עסקות בינלאומיות. המשטר מנסה לשמר יציבות מלאכותית באמצעות מנגנוני פיקוח הדוקים על שער החליפין ושימוש בכוח צבאי כדי למנוע שביתות בנמלים ובמתקני הנפט, אך בפועל, כוח הקנייה של האזרח פלשתיני והאירני במרחב ממשיך להישחק, כשהמשטר מתעדף את תקציבי הביטחון על פני שיקום התשתיות האזרחיות הקורסות.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X
| פייסבוק
| תאריך: |
06/02/2026
|
|
|
עודכן: |
08/02/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
